חסן נסראללה
 | |||||||
| חסן נסראללה, 2019 | |||||||
| לידה |
31 באוגוסט 1960 בורג' חמוד, ביירות, לבנון | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
27 בספטמבר 2024 (בגיל 64) רובע הדאחייה, ביירות, לבנון | ||||||
| מדינה |
 לבנון | ||||||
| השכלה |
החווזה של נג'ף  | ||||||
| מפלגה |
 חזבאללה | ||||||
| דת | אסלאם שיעי | ||||||
| בת זוג | פאטמה יאסין | ||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
חסן נסראללה (בערבית: حسن عبد الكريم نصر الله, תעתיק מדויק: חסן עבד אלכרים נצראללה; משמעות שם המשפחה "נצראללה" – "ניצחון האל"; 31 באוגוסט 1960[1] – 27 בספטמבר 2024) היה איש דת מוסלמי-שיעי ופוליטיקאי לבנוני. היה המזכיר הכללי ויושב ראש ארגון הטרור והמיליציה הלבנונית חזבאללה ומועצת הג'יהאד מאז מבצע שעת לילה, ועד להריגתו במבצע סדר חדש. בעולם הערבי בכלל ובלבנון בפרט, היה ידוע בכינויו סייד חסן (בערבית: السيّد حسن).
בחלק ממדינות המערב, ובהן ישראל וארצות הברית, נחשב נסראללה לטרוריסט בכיר ומסוכן, שפעל בעיקר נגד ישראל בסיוע שלטונות איראן וסוריה. לאחר שישראל החליטה ויישמה במשותף עם מוסדות האומות המאוחדות את נסיגת צה"ל מלבנון במסגרת החלטה 1701 וסימון הגבול הבין-לאומי שבין המדינות, הורה נסראללה על תקיפת סיור של צה"ל וחטיפת מספר חיילים, ובכך הוביל לפרוץ מלחמת לבנון השנייה ביולי 2006.[2] במהלך המלחמה שיגרו פעילי חזבאללה, לפי הוראותיו, אלפי רקטות ליישובים אזרחיים בישראל, ובתגובה הושמד בהפצצות מהאוויר הרובע השיעי שבו שכנו משרדיו ומפקדותיו של ארגון חזבאללה ואף ביתו שבביירות, בירת לבנון.
נסראללה הוביל להשתתפות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה. במהלך המלחמה חזבאללה נודע באכזריותו כנגד האופוזיציה הסורית.[3][4][5]
תחת הנהגת נסראללה החשיבו מדינות וארגונים רבים את חזבאללה לארגון טרור, או לחלקים ממנו, בהם ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינות אחרות. רוסיה לעומת זאת, רואה בחזבאללה ארגון לגיטימי.[6]
בבוקר 8 באוקטובר 2023, 25 שעות לאחר מתקפת הפתע על ישראל,[7] הורה על הפצצת ישראל ועל השתתפות מוגבלת במלחמת חרבות ברזל. מטרתו הייתה להבטיח את הישרדות שלטון חמאס בעזה.[8] הוא נהרג במבצע סדר חדש, ב-27 בספטמבר 2024.
ביוגרפיה
ילדות ונעורים
נסראללה נולד ב-1960 בעיירה בורג' חמוד השוכנת מצפון-מזרח לביירות שבלבנון, למשפחה מתואלית שמקורה בכפר באזוריה שבדרום לבנון. אף שהמשפחה לא נחשבה דתית, חסן נסראללה, הבכור מבין תשעה ילדים,[9] נעשה אובססיבי לאסלאם וכבר בגיל צעיר החל בקריאת ספרות פונדמנטליסטית. לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בלבנון בשנת 1975 נאלצה משפחתו לשוב לבאזוריה, שם התוודע נסראללה לתנועת "אמל" השיעית של האימאם מוסא סאדר, ומהר מאוד הפך לפעיל בתנועה.
בזמן לימודיו בבית ספר ציבורי בעיר צור הוא ביקר לעיתים תכופות במסגד המרכזי בעיר ומשך את תשומת ליבו של מטיף ידוע בשם מוחמד אל-ע'ראווי. אל-ע'ראווי התרשם מתבונתו והתעניינותו בלימודי דת ועל כן המליץ עליו בפני האייתוללה מוחמד באקר א-סדר, אחד המטיפים המובילים בסמינרי השיעה שבנג'ף, עיראק. כעבור כשנה, לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים עבר נסראללה לנג'ף כדי להתחיל את לימודיו. לאחר שהגיע לנג'ף נפגש עם באקר א-סאדר, וזה הפקידו תחת השגחת עבאס מוסאווי, תלמיד לבנוני מבקעת הלבנון שמאוחר יותר הפך למטיף ומזכ"ל "חזבאללה". נסראללה בן ה־16 יצר עמו קשר אישי חזק ביותר, ומרבית השקפת העולם שלו נגזרה ממשנתו של מוסאווי.
צמיחת חזבאללה
בעוד מנהיג התנועה השיעית אמל, מוסא סאדר, הכיר בלגיטימיות שלטונה של לבנון ובצורך שלה ברפורמה, מוסאווי ומטיפים לבנונים רדיקליים אחרים בעיר נג'ף סירבו להכיר בלבנון בגבולותיה הנוכחיים. בשנת 1978 הוכרחו מאות מטיפים לבנונים וסטודנטים, כולל מוסאווי ונסראללה, לעזוב את עיראק. חזרתם ללבנון אירעה במקביל להיעלמותו המסתורית של האייתוללה סאדר במהלך ביקור בלוב, אירוע שהביא לצמיחת מנהיג חדש באמל – נביה ברי, ששימש כפרקליט התנועה קודם לכן. תחת הנהגתו של ברי, התנהלה תנועת אמל בהתאם לאינטרסים של סוריה, בכלל זה לחמה לצד הארגונים הפלסטיניים במלחמת האזרחים והעניקה לישראל חופש פעולה בדרום לבנון, עם פלישתה במלחמת לבנון הראשונה ב-1982. ההרעה במצבה של אמל וההקצנה הגוברת של השיעים ברחבי העולם בשל הצלחת המהפכה האסלאמית באיראן, סיפקה למגורשים מנג'ף את הרעיון להפיץ את האידאולוגיה המיליטנטית של האקטיביזם השיעי. נסראללה החל ללמוד וללמד במרכזים דתיים בבעלבכ.
לאחר כניסת ישראל ללבנון ביוני 1982 שלחה איראן מאות קציני משמרות המהפכה לבקאע שבמזרח לבנון, כדי לארגן תנועות מהפכה שמטרתן לבצע ג'יהאד נגד ישראל ולהקים רפובליקה אסלאמית בלבנון. כוחות אלה שכנעו את מוחמד חוסיין פדלאללה, איש דת שיעי ידוע בלבנון, לעמוד בראש ההתארגנות החדשה. במהלך כל שנות קיומו קיבל הארגון סיוע חומרי, ארגוני ודתי-אידאולוגי מאיראן.
תחת הנהגתו של מוסאווי עזב נסראללה את אמל יחד עם עשרות מחבריו לטובת הארגון החדש, שהיווה מטרייה לקבוצה המורכבת מקצינים מיליטנטים פרו־איראניים וחייליהם. מרבית ההתקפות נגד חיילי צה"ל בלבנון בין השנים 1982–1984 בוצעו על ידי ארגון בשם "הארגון המהפכני לצדק". בשנת 1985 הודיעה "חזבאללה" ("מפלגת האל") באופן רשמי על קיומה במכתב לעיתונות הלבנונית. הארגון קם במטרה מוצהרת להילחם נגד הנוכחות הישראלית בלבנון. לאחר גירוש אש"ף מלבנון ונסיגת ישראל בשנת 1985 ממרבית השטח הכבוש בלבנון, הפך חזבאללה לאויב הגדול ביותר של צה"ל וצד"ל שישבו ברצועת הביטחון בדרום המדינה. הארגון החל לשגר רקטות גראד 122 מ"מ (שכונו בטעות "קטיושות"), אל יישובי צפון ישראל. ממשלת לבנון, בהנחיה מדמשק, נמנעה מלפעול נגד הארגון.
מנהיג צבאי ודתי
.jpg)
נסראללה צמח והפך למנהיג צבאי ודתי. בשנת 1987 הצליחו כוחות חזבאללה בפיקודו להרחיק כוחות של אמל ממספר אזורים בפרברי ביירות. לאחר שסוריה התערבה והכריחה את המיליציות להפסיק להילחם, טס נסראללה לאיראן והשלים את לימודיו התאולוגיים בעיר הקדושה קום. בשנת 1989 קטע שוב את לימודיו כשהתחדשה הלחימה בין חזבאללה לאמל, וחזר ללבנון, בה הנהיג את כוחות חזבאללה למהלכים מוצלחים נגד אמל. באביב 1990 הקים חזבאללה צבא סדיר שבראשו עמד נסראללה.
בתקופה זו הייתה מנהיגות חזבאללה חצויה. קבוצה אחת, שהונהגה על ידי מוסאווי, קיבלה על עצמה תוכנית פוליטית לגבי הקמת רפובליקה לבנונית שנייה, דבר שהיווה, הלכה למעשה, נטישה מוגמרת של מטרתו המוצהרת של חזבאללה – הקמת רפובליקה אסלאמית בלבנון תחת מנדט סורי. חלקה האחר של חזבאללה הונהג על ידי נסראללה ואיברהים אל-אמין, שהיה בקשר טוב יותר עם משמרות המהפכה האיראניים. למרות הדעות החלוקות, החצי הראשון של הנהגת חזבאללה הוא זה שנתמך על ידי נשיא איראן אכבר האשמי רפסנג'אני, ששאף להקרין תמונה עוצמתית של איראן, ולקשור קשר טוב יותר עם סוריה לאחר מות האייתוללה רוחאללה ח'ומייני ב-1989. בעקבות הצלחתו של רפסנג'אני בהחלשת הכוחות הקיצוניים בחזבאללה, חציו הראשון של הארגון נחל הצלחה בספטמבר 1989 בפגישת מנהיגי חזבאללה בטהראן. נסראללה נקרא לשוב לאיראן ללימודי דת כאחד מנציגי חזבאללה, ככל הנראה כיד לרככו.
באוקטובר 1990 פלשו כוחות סוריים למזרח ביירות ומחקו את שאריות הרפובליקה הראשונה של לבנון. כתוצאה מהתחזקות השלטון הסורי בלבנון, פורקו מנשקן כל המיליציות הפועלות בלבנון, למעט חזבאללה. חזבאללה אף הרחיב את נוכחותו בדרום לבנון, תחת התנאי שכל החלטה חשובה בנוגע למלחמה בישראל תתואם עם דמשק. בשנה שלאחר מכן הסכימה טהראן להחליף את המזכ"ל הראשון של חזבאללה, סובחי אל-טופיילי, בשייח' מוסאווי, לבקשת שלטון אסד בדמשק. מוסאווי קיבל את אישור האיראנים להחזרת נסראללה, והלה החל בהפצת משנתו הפוליטית.
מזכ"ל חזבאללה
בפברואר 1992 נהרג מוסאווי בסיכול ממוקד על ידי ישראל במבצע שעת לילה. השייח' נסראללה החליפו בראשות ארגון חזבאללה.[10] מאותה שנה החל הארגון להרחיב את פעולתו גם למוקדי עשייה אחרים, וביניהם התחומים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים. ב־1992 השתתף חזבאללה לראשונה בבחירות לפרלמנט הלבנוני וזכה ב-8 מושבים.[10] ארבע שנים מאוחר יותר הוא זכה ב-9 מושבים.
נסיגת ישראל מלבנון בשנת 2000 העניקה יוקרה רבה לארגון ולנסראללה העומד בראשו. בחלקים נרחבים מן העולם הערבי והמוסלמי נזקפה נסיגת ישראל לזכות עמידתו האיתנה והנחושה של נסראללה, שהצליח להביא לסיום הכיבוש הישראלי ולהוכיח עצמו כיריב שווה ערך לישראל. לאחר הנסיגה פרס נסראללה את כוחות חזבאללה בדרום לבנון, ביסס קו מוצבים ומנהרות תת-קרקעיות לאורך גבול ישראל, והקים בסיוע איראני וסורי מערך ארטילריה רקטית המאיים על צפון מדינת ישראל. הוא לא היסס ליזום התגרויות מכוונות ומתריסות נגד ישראל בקו הגבול, כשאת פעולותיו הוא מלווה בנאומים נלהבים וסוחפים, הלועגים לישראל ולמנהיגיה (אחד הנודעים שבהם הוא "נאום קורי העכביש"). מייחסים לו השפעה והשראה רבה לפעילותם של ארגונים אסלאמיים הפועלים נגד ישראל בזירה הפלסטינית. לשיטתו של נסראללה, למרות עוצמתה הצבאית של ישראל, החברה הישראלית היא חברת שפע מפונקת שעייפה ממלחמות, ולכן כוח העמידה של אזרחיה הוא חלש.
המוניטין של נסראללה בלבנון התחזק בעקבות השלמת עסקת חילופי השבויים עם ישראל ב-2004. בעסקה זו שוחררו אלפי אסירים לבנונים ופלסטינים תמורת האזרח אלחנן טננבוים וגופות שלושת חיילי צה"ל שנחטפו בהר דב, והיא תוארה כניצחון לנסראללה, שהצליח לשחרר אסירים רבים תמורת מחיר נמוך. הצלחה זו העניקה השראה לניסיונות נוספים, בזירה הלבנונית והפלסטינית, לחטוף חיילי צה"ל כקלפי מיקוח.[דרוש מקור]
ניסיונו של נסראללה לקצור הישג נוסף מסוג זה עם חטיפת שני חיילי צה"ל בגבול הצפון ביולי 2006, הצית התלקחות כוללת, והביא את ישראל לצאת למלחמת לבנון השנייה, שמטרתה השלטת סדר חדש בלבנון, החלשת כוחו של חזבאללה וסילוקו מדרום לבנון. נסראללה איים להפעיל את מערך הרקטות שלו נגד אוכלוסייה אזרחית בישראל ואף מימש את איומו. בהמשך המלחמה ירד נסראללה למחתרת עם צמרת חזבאללה והמשיך לנהל משם את המתקפה הרקטית כנגד ישראל, בעוד צה"ל תוקף את תשתית חזבאללה בלבנון. ממקום מסתורו הצליח נסראללה, חרף מתקפה מסיבית על תשתיותיו, לשלוט על פעולות הארגון באמצעות מערך הפיקוד והשליטה של הארגון ולהעביר לפעיליו הנחיות לשיגור רקטות, ללחימה ולהפסקת אש. כמו כן הצליח לשגר ראיונות ונאומים לאמצעי התקשורת באמצעות קלטות וידאו, בהן הוא טען להבסת האויב הציוני ולניצחון.
לנסראללה יצא מוניטין של אדם כריזמטי מאוד, מנהיג קשוח, ונואם מוכשר. למרות מינויו לתפקיד המזכ"ל בגיל צעיר, הוא הצטייר כבעל כוח פוליטי רב, והתאפיין בהיותו ריכוזי מאוד. הוא ייחס חשיבות רבה לקשרים טובים עם פטרוניו בטהראן ובדמשק, ונהנה ממנהיגות בלתי מעורערת בתוך הארגון. בשנים האחרונות, האינתיפאדה השנייה והפלישה האמריקנית לעיראק החדירו בו מוטיבציה למנהיגות רחבה יותר, מעבר לזירה המקומית בלבנון.
מאז מלחמת לבנון השנייה ועד מותו בשנת 2024 הוא מיעט בהופעות פומביות ביודעו שהוא יעד מספר אחת של ישראל, והחל מ-2012, גם של ארגוני הג'יהאד שנלחמים בסוריה נגד משטרו של בשאר אל-אסד, איתו הוא משתף פעולה. בין הארגונים הללו נמנים ג'בהת א-נוסרה (בהמשך תחריר א-שאם) והמדינה האסלאמית. בין פעולותיהם נמנים פיגועי התאבדות במרכז בירות ובדאחיה, ואף בשגרירות האיראנית, שהרגו מאות אנשים, כולל מספר בכירים בארגון, אך נסראללה ניצל מכל ניסיונות ההתנקשות עד למלחמת חרבות ברזל.
אידאולוגיה
בשיעור שהעביר נסראללה בשנות ה-80 הוא התבטא כי חזבאללה שופכים את דמם עבור המנהיג העליון של איראן, והם כפופים לו באופן מלא. עוד אמר כי המנהיג העליון צריך למנות את המנהיגים בכל מקום בו חיים מוסלמים, ולהיות בפועל השליט של כל העולם המוסלמי.[11]
מותו
ערך מורחב – מבצע סדר חדש
ב-27 בספטמבר 2024 במבצע "סדר חדש", כחלק מהלחימה בחזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל, תקף צה"ל את מפקדת חזבאללה ברובע דאחייה בביירות בהפצצה אווירית ייעודית, בה נהרגו נסראללה ובכירי חזבאללה נוספים.[12][13][14]
חיים אישיים
נסראללה היה נשוי לפאטמה יאסין. בנם הבכור האדי, שהיה לוחם בחזבאללה, נהרג ב-12 בספטמבר 1997 במבצע נוף פראי שנערך ברצועת הביטחון,[15] וגופתו הוחלפה ביוני 1998 תמורת גופתו של לוחם השייטת איתמר איליה, שנפל באסון השייטת. יש להם ארבעה ילדים נוספים: מוחמד ג'וואד, זיינב, מוחמד עלי ומוחמד מהדי.
נסראללה התגורר עם אשתו ושלושה מילדיו, תחת משמר כבד, ברובע הדאחייה השיעי של דרום ביירות, הנשלט בידי חזבאללה. ב-14 ביולי 2006 נהרס ביתם בהתקפת חיל האוויר הישראלי במסגרת מלחמת לבנון השנייה, אך בני המשפחה לא היו בו באותה עת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
חסן נסראללה, ברשת החברתית Goodreads
חסן נסראללה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
חסן נסראללה, באתר Last.fm (באנגלית)
חסן נסראללה, באתר Discogs (באנגלית)- סלימאן אל-שאפעי, הווידאופדיה: חסן נסראללה, באתר מאקו, 17 בפברואר 2009
- רועי קייס, נסראללה יצא מהבונקר: "עזה מנצחת", באתר ynet, 25 ביולי 2014
- צפירה גרבלסקי-ליכטמן, הקשר בין הלימה ואי-הלימה מילולית ולא מילולית ובין תגובות של עיתונאים ופרשנים: הופעותיו הטלוויזיוניות של חסן נסראללה במלחמת לבנון השנייה, מסגרות מדיה 9, סתיו 2012
שטח הפקר עונה 3 | לפצח את נסראללה, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 49:48), 4 במרץ 2019- אויבים עונה 3 | פרק 2 – חסן נסראללה, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 55:38)
- יואב לימור, לא לעולם חסן: 30 שנה כמנהיג חיזבאללה – לאן פניו של נסראללה?, באתר ישראל היום, 3 בפברואר 2022
- ירון דרוקמן, עומד בראש חיזבאללה 32 שנה: מי אתה חסן נסראללה?, באתר ynet, 27 בספטמבר 2024
- אבי יששכרוף, רעידת אדמה עצומה באזור שקשה לדעת מה יהיו תוצאותיה, באתר ynet, 28 בספטמבר 2024
- חסן נסראללה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
חסן נצראללה (1960–2024), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ וראו: נסראללה בן 60: מנהיג חיזבאללה ייצא לחגוג?, סרטון בערוץ "כאן חדשות – תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:41), שלפי דברי אביו נולד ב-28 בנובמבר 1959
- ^ חיים איסרוביץ, חיזבאללה חושף: כך חטפנו את רגב וגולדווסר, באתר nrg, 12 ביולי 2007
- ^ ליאור בן ארי, "הם טבחו בנו, אנסו וקברו בחיים": הסורים שמאושרים מהמכות לחיזבאללה, באתר ynet, 23 בספטמבר 2024
- ^ שלומי אלדר, רלוונט, גם בעולם הערבי חוגגים את מותו של נסראללה, באתר ynet, 28 בספטמבר 2024
- ^ שחר קליימן, ברקע דיווחים על ניסיון החיסול של נסראללה: חגיגות במעוזי המורדים בסוריה, באתר ישראל היום, 28 בספטמבר 2024
- ^ Russia says Hezbollah, Hamas not terror groups, The Times of Israel, 16 November 2015
- ^ יואב זיתון, אלישע בן קימון, לירן תמרי, יאיר קראוס והדר עדי, רקטות נורו מדרום לבנון, צה"ל תקף בתגובה את אוהל חיזבאללה | תיעוד, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ^
עמוס הראל, ההימור של נסראללה על חייו נכשל, וארגונו נערך לפיגועי נקמה בחו"ל, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2024
- ^ אויבים עונה 3 | פרק 2 – חסן נסראללה, סרטון בערוץ "כאן 11 – תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 55:38)
- ^ 1 2 אבי יששכרוף, רעידת אדמה עצומה באזור שקשה לדעת מה יהיו תוצאותיה, באתר ynet, 28 בספטמבר 2024
- ^ Archival – Hassan Nasrallah in the Late 1980s: Lebanon Should Become Part of the Greater Islamic Republic Ruled by Leader of Iran, Who Should Appoint all Islamic Rulers, Middle East Media Research Institute, 13 October 2010
- ^
צה"ל חיסל את מנהיג חיזבאללה – חסן נסראללה, באתר צה"ל, 28 בספטמבר 2024
- ^ קולות הקשר ותיעוד מהמראות ה-F15i, באתר צה"ל, 28 בספטמבר 2024
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, יותר מ-80 פצצות לבונקר, במשקל טונה כל אחת: חיזבאללה אישר – נסראללה חוסל, באתר ynet, 28 בספטמבר 2024
- ^ רביב שכטר, לבנון של צ'יקו תמיר, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2012
