סטיבן איילס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטיבן איילס
Stephen Ailes
סטיבן איילס
לידה 25 במרץ 1912
רומני, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית
פטירה 30 ביוני 2001 (בגיל 89)
בת'סדה, מרילנד, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות אינדיאן מאונד, רומני, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית
השכלה
עיסוק עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר הצבא של ארצות הברית ה־8
28 בינואר 19641 ביולי 1965
(שנה ו-22 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון
תת-מזכיר הצבא של ארצות הברית
6 בפברואר 196128 בינואר 1964
(3 שנים)
תחת נשיאי ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי
לינדון ג'ונסון
→ פול מילטון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סטיבן איילסאנגלית: Stephen Ailes;‏ 25 במרץ 1912 - 30 ביוני 2001) היה חבר בולט בלשכת עורכי הדין של וושינגטון די. סי. ושותף במשרד עורכי הדין "סטפטו וג'ונסון". הוא כיהן כתת-מזכיר הצבא של ארצות הברית מפברואר 1961 ועד ינואר 1964, ולאחר מכן ועד יולי 1965 הוא כיהן כמזכיר הצבא. את לימודיו האקדמיים הוא החל באוניברסיטת פרינסטון ולאחר מכן המשיך בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת וירג'יניה המערבית, שם הוא היה חבר באחוות "פי-קאפא-פסי".

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבן איילס נולד ברומני, שבוירג'יניה המערבית. הוא למד בבית הספר סקרבורו, שבניו יורק יחד עם אחיו, ובהמשך למד בבית הספר התיכון ההאפיסקופלי שבאלכסנדריה, וירג'יניה, שם הוא סיים את לימודיו ב-1929. ב-1933 הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת פרינסטון וב-1936 קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת וירג'יניה המערבית. באותה שנה הוא התקבל ללשכת עורכי הדין של וירג'יניה המערבית.

קריירה משפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 19371940 שימש איילס כעוזר לפרופסור באוניברסיטת וירג'יניה המערבית. הוא שוחרר משירות צבאי עקב עיוורון צבעים,[1] אך מאוחר יותר הוא הועסק על ידי משרד הפיקוח על המחירים של מנהל החירום בין השנים 19421946. ב-1947 הוא שימש כיועץ למשלחת הכלכלית האמריקאית ליוון ולאחר מכן שב לעיסוקו הפרטי בעריכת דין החל מ-1948 ועד כניסתו לשירות הממשלתי.

קריירה ממשלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איילס כיהן כתת-מזכיר הצבא של ארצות הברית מה-9 בפברואר 1961 ועד ה-28 בינואר 1964. לאחר מכן הוא מונה כמזכיר הצבא, תפקיד בו הוא כיהן עד 1 ביולי 1965. לעיתים קרובות נזקפת לזכותו הקמתה של תוכנית סמלי האימונים של צבא ארצות הברית.[2] הוא ניהל סקירה מרחיקת לכת במשך זמן שכללה מגע עם מגוון רחב של אנשים מנוסים בכל זרועות הכוחות המזוינים וממצאיו כללו חמישה עקרונות מרכזיים, עם המלצות והצעות לחיסול הבעיות בהן הוא נתקל. פרס סמל האימונים השנתי של פיקוד האימונים וההדרכה של צבא ארצות הברית נקרא על שמו.[3]

בראשית 1965 נמתחה על איילס ביקורת קשה, הן מצד הדמוקרטים והן מצד הרפובליקנים, כאשר הוא ביקש מימון מתת-ועדת ההקצבות של הסנאט להגנה למה שעד מהרה הושם ללעג כ"תוכנית הווטרנים המהירה". כפי שהמבקרים סיכמו את הצעתו של איילס, עד "8,000 גברים צעירים שלא מסוגלים לעמוד בדרישות הפיזיות והמנטליות לשירות צבאי", עדיין יגויסו ו"יוכלו לשרת יום אחד ואז להשתחרר כווטרנים, יהיו זכאים לזכויות של וטרנים שהשלימו תקופות ארוכות במדים". איילס העיד שהתוכנית (שתת-הוועדה סירבה לאשר) תעלה בשנה הראשונה 31.3 מיליון דולר בערכים של 1965, שווי של 235 מיליון דולר חמישים שנה לאחר מכן.[4]

לאחר סיום כהונתו כמזכיר הצבא ועד 1970 שימש איילס כראש מועצת העיר הפדרלית, קבוצה של אנשי עסקים, מנהיגים אזרחיים, אנשי חינוך ואחרים שמקדמת את הפיתוח הכלכלי של וושינגטון הבירה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 ביוני 1939 נשא איילס את הלן "נלי" וילס ונולדו להם ארבעה ילדים. הוא נפטר משבץ מוחי בביתו שבבת'סדה, מרילנד ב-30 ביוני 2001.[5] הוא נקבר בעיר הולדתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטיבן איילס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]