פיטר פורטר

פיטר פורטר
	פיטר פורטר בתקופת מלחמת 1812
מדינה	ארצות הברית
השכלה	קולג' ייל; אוניברסיטת ייל ;
בן או בת זוג	Letitia Breckenridge Porter
צאצאים	Peter A. Porter
השתייכות	המיליציה של מדינת ניו יורק
תקופת הפעילות	1812–1815 (כ־3 שנים)
דרגה	מייג'ור גנרל
פעולות ומבצעים
	מלחמת 1812
עיטורים
	מדליית הזהב של הקונגרס

פיטר פורטר
Peter Porter
	פיטר פורטר
לידה	14 באוגוסט 1773; סולסברי, קונטיקט, האימפריה הבריטית
פטירה	20 במרץ 1844 (בגיל 70); ניאגרה פולס, ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא	פיטר ביול פורטר
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות אוקווד, ניאגרה פולס, ניו יורק, ארצות הברית
השכלה	קולג' ייל; אוניברסיטת ייל ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
בן או בת זוג	Letitia Breckenridge Porter
	23 במאי 1828 – 9 במרץ 1829; (291 ימים)
תחת נשיאי ארצות הברית	ג'ון קווינסי אדמס ; אנדרו ג'קסון
	→ ג'יימס ברבור ג'ון איטון ←
	16 בפברואר 1815 – 12 בפברואר 1816; (362 ימים)
תחת מושל ניו יורק	דניאל טומפקינס
	→ יקוב ר. ואן רנסלר רוברט ר. טילוטסון ←
	4 במרץ 1809 – 3 במרץ 1813; (4 שנים)
	4 במרץ 1809 – 3 במרץ 1813; (4 שנים)
	4 במרץ 1815 – 23 בינואר 1816; (326 ימים)
	4 במרץ 1815 – 23 בינואר 1816; (326 ימים)
פרסים והוקרה
	מדליית הזהב של הקונגרס
חתימה

פיטר ביול פורטר (באנגלית: Peter Buell Porter;‏ 14 באוגוסט 1773 – 20 במרץ 1844) היה עורך דין, איש צבא ופוליטיקאי אמריקאי שכיהן כמזכיר המלחמה של ארצות הברית בין השנים 1828 – 1829.

ראשית חייו

פיטר ביול פורטר היה אחד מששת ילדיהם של דר' ג'ושוע פורטר (1825-1730) ושל אביגיל ביול (1797-1734), שנישאו ב-1759 בלבנון, קונטיקט. ד'ר פורטר היה בוגר אוניברסיטת ייל שלחם במלחמת העצמאות של ארצות הברית כקצין בדרגת קולונל. הוא פיקד על רגימנט באוקטובר 1777 כאשר ג'ון בורגוין נכנע בראש 6,000 אנשיו לאחר קרב סרטוגה. לאחר המלחמה הוא נבחר לכמה משרות ציבורית וכיהן בהן 48 שנים רצופות.

פיטר פורטר למד בייל קולג' וסיים את לימודיו ב-1791. הוא למד משפטים בליצ'יפילד, קונטיקט אצל השופט טאפינג ריב, שלימד גם את ארון בר ואת ג'ון קלהון.^[1]

קריירה משפטית

ב-1793 התקבל פורטר ללשכת עורכי הדין והחל לעבוד בקנדגווה שבמדינת ניו יורק. בין השנים 1797 – 1804 הוא היה פקיד של מחוז אונטריו שבניו יורק וב-1802 הוא היה חבר באספה המדינתית. בסתיו 1809 עבר פורטר לבלאק רוק, לימים חלק מהעיר באפלו, והיה לשותף יחד עם אחיו אוגוסטוס בחברת Porter, Barton and Company (לימים "חברת תחנת הכוח ההידראולית של ניאגרה פולס" (אנ')), ששלטה על התעבורה בנהר ניאגרה.^[1] החברה שינעה סחורות בדרך היבשה מימת אירי ללואיסטון על פני נהר הניאגרה דרך מפלי ניאגרה ושילחה אותם מזרחה על ימת אונטריו.

חבר הקונגרס

ב-1809 נבחר פורטר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית. הוא כיהן בקונגרסים ה-11 וה-12 מ-4 במרץ 1809 ועד 3 במרץ 1813. בתקופת כהונתו בקונגרס היה פורטר דמות מובילה בקרב חברי האגף הניצי וישב בראש הוועדה שהמליצה על הכנות למלחמה נגד בריטניה. הוא נודע כאחד מראשוני תומכיו של הנשיא ג'יימס מדיסון. פורטר, יחד עם הנרי קליי ואחרים, לחצו על מדיסון לשים קץ לדיון ולהאיץ את תהליך ההתחמשות מול בריטניה, למה שנודע כמלחמת 1812.

באותה תקופה, בין השנים 1810 – 1816, הוא היה חבר בוועדת התכנון של תעלת אירי שהוקמה על ידי בית המחוקקים של מדינת ניו יורק כדי לבחון אפשרות של כריית תעלה בין נהר הדסון לבין הימות הגדולות.^[1]

מלחמת 1812

בעת כהונתו בקונגרס, דחף פורטר, שהיה מודע לחוסר מוכנותה של ארצות הברית למלחמה, להגדלת מספר החיילים וכמות האספקה. כשהצעותיו נפלו על אוזניים ערלות, הוא הציע תחת זאת לצבא את ניסיונו במסחר. החל ממאי 1812 הוא שימש כעוזר קצין האספקה הראשי של המיליציה של מדינת ניו יורק. כקצין בדרגת בריגדיר גנרל הוא השתתף במבצעים הכושלים של גנרל אלכסנדר סמיית' כנגד הבריטים בקנדה ב-1813 בקרב בלאק רוק שהגיע לשיאו למרחץ דמים בשני הצדדים והוא מתח ביקורת קשה על ניהול הקרב. ההיסטוריון ג'ון ר. אלטינג כתב על השניים "לרוע המזל, שניהם טעו".^[2]

בהמשך קודם פורטר ופיקד בהצטיינות על בריגדה של המיליציה של ניו יורק ששילבה בשרותיה אינדיאנים משבטי האירוקוי. הוא תיווך בהסכם עם ראש השבט "רד ג'אקט", שהסכים לשלוח 500 אנשים שישרתו תחת פיקוד של פורטר. על פועלו הוענקה לו מדליית הזהב של הקונגרס על פי החלטה מה-3 בנובמבר 1814, "עבור גבורה והתנהלות למופת במהלך קרב צ'יפאווה, קרב ניאגרה והמצור על פורט אירי".^[1]

עם תום הקרבות יצא פורטר לוושינגטון די. סי., שם מינה אותו הנשיא מדיסון לפקד על כל הכוחות האמריקאים בחזית הניאגרה. עם הגיע החדשות על הסכם גנט ששם קץ למלחמה, הוא שב לחייו האזרחיים והוכר כגיבור על ידי עמיתיו האזרחים.^[3]

פעילות פוליטית בניו יורק ושובו לקונגרס

מפברואר 1815 ועד פברואר 1816 כיהן פורטר כמזכיר המדינה של מדינת ניו יורק מטעם המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית תחת מושל ניו יורק דניאל טומפקינס. הוא גם נבחר לקונגרס ה-14. אף על פי שכהונתו זו בקונגרס החלה ב-4 במרץ 1815, מושב הקונגרס עצמו החל למעשה רק בדצמבר וב-11 בדצמבר הוא תפס את מושבו. ב-23 בינואר 1816 התפטר פורטר בשל מינויו לחבר ועדה על פי הסכם גנט, שכן כהונה במקביל בשני תפקידים אלו עוררה מחלוקת בקונגרס.^[4]

ב-1817 הדפיסו ידידיו של פורטר בארגון טמאני הול פתקי הצבעה עם שמו והפיצו אותם בקרב חסידיהם שיצביעו עבורו בבחירות המיוחדות למשרת מושל ניו יורק שנערכו בעקבות התפטרותו של תומפקינס. דוויט קלינטון, שאלמלא ההצבעה לפורטר, היה מועמד יחיד, היה שנוא נפשם של חברי הארגון ופורטר קיבל כ-1,300 קולות, אף על פי שהוא לא התמודד למעשה בבחירות. ב-1824 נבחר פורטר להיות חבר בוועד המנהל של אוניברסיטת מדינת ניו יורק, תפקיד בו כיהן עד 1830.^[1]

ב-1828 היה פורטר שוב חבר בית המחוקקים של מדינת ניו יורק, אך התפטר מתפקידו כאשר מונה כחבר בקבינט של ארצות הברית.

מזכיר המלחמה

בין ה-16 במאי 1828 ועד 9 במרץ 1829 כיהן פורטר כמזכיר המלחמה של ארצות הברית בממשלו של הנשיא ג'ון קווינסי אדמס ותמך בהעברתם של האינדיאנים אל מעבר לנהר המיסיסיפי.

משפחתו

ב-1818 נשא פורטר לאישה את לטישיה ברקינרידג' (1831-1786), בתו של ג'ון ברקינרידג', חבר הסנאט של ארצות הברית מקנטקי בין השנים 1801 – 1805 והתובע הכללי של ארצות הברית בין השנים 1805 – 1806.^[5] לטישיה התאלמנה ב-1810 מבן זוגה הראשון, אלפרד ויליאם גרייסון, בוגר אוניברסיטת קיימברידג' ובנו של הסנאטור מווירג'יניה, ויליאם גרייסון. מנישואיה אלו נולד ללטישיה בן, ג'ון ברקינרידג' גרייסון ששירת כקצין בכיר הן בצבא ארצות הברית והן בצבא הקונפדרציה במלחמת האזרחים. ללטישיה ופיטר פורטר נולדו בן, פיטר אוגוסטוס פורטר, שנהרג במלחמת האזרחים ובת, אליזבט לואיס פורטר, שנפוצו שמועות שהיא כמעט ונישאה למי שלימים היה נשיא ארצות הברית, מילרד פילמור.^[6] נכדו של פורטר מבנו, פיטר אוגוסטוס פורטר הבן, היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת ניו יורק ואחייניו היו אוגוסטוס סימור פורטר, חבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מישיגן ופיטר ב. פורטר הבן, חבר ויושב ראש אספת המחוקקים של מדינת ניו יורק.

פיטר פורטר מת ב-20 במרץ 1844 בעיר ניאגרה פולס שבמדינת ניו יורק ונטמן בבית הקברות אוקווד שבעיר לצד אחיו אוגוסטוס.

הנצחתו

על שמו של פיטר פורטר נקראו פורט פורטר ושדרת פורטר בבאפלו, רחוב פורטר בניאגרה פולס והעיירה פורטר במחוז ניאגרה שבמדינת ניו יורק. מסמכיו שמורים בספריית המוזיאון ההיסטורי של באפלו.^[7]

עוד בימי חייו, ב-1838, הושקה ספינת קיטור שנקראה "גנרל פורטר" ששטה במימי ימת אירי עד 1838, אז נמכרה לצי המלכותי הבריטי ושמה שונה ל"אה"מ טורונטו" והיא עסקה בפעולות סיור במימי ימת אירי, נהר סנט קלייר ונהר ניאגרה העליון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיטר פורטר בוויקישיתוף

פיטר פורטר, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
פיטר פורטר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

[בל-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Bell, William Gardner (1 March 2001). "Peter Buell Porter". history.army.mil. Center Of Military History United States Army.

[2] Elting, John R. (1991). Amateurs, to Arms! A Military History of the War of 1812. Algonquin Books of Chapel Hill. p. 51.

[3] Grande, Dr. Joseph A.; LaChiusa, Chuck. "Peter B. Porter". www.buffaloah.com. The Courier-Express: Buffalo Architecture and History.

[4] Abridgment of the Debates of Congress, from 1789 to 1856 page 585

[5] BRECKINRIDGE, John – Biographical Information. Bioguide.congress.gov.

[6] "Elizabeth Lewis Porter - Oakwood Cemetery". www.acsu.buffalo.edu. Oakwood Cemetery Inc.

[7] "Guide to the Microfilm Edition of the Peter B. Porter Papers"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]