ג'ורג' מקרארי
 | |||||||
| ג'ורג' מקרארי | |||||||
| לידה |
29 באוגוסט 1835 אוונסוויל, אינדיאנה, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
23 ביוני 1890 (בגיל 54) סנט ג'וזף, מיזורי, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ג'ורג' וושינגטון מקרארי | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בבית הקברות אוקלנד, בקיאקק, איווה, ארצות הברית | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| חתימה |
  | ||||||
  | |||||||
ג'ורג' וושינגטון מקרארי (באנגלית: George Washington McCrary; 29 באוגוסט 1835 – 23 ביוני 1890) היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם איווה, מזכיר המלחמה של ארצות הברית ושופט בית המשפט לערעורים.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ורג' מקרארי נולד ליד אוונסוויל שבמחוז ונדרבורג שבמדינת אינדיאנה. ב-1836 הוא עבר עם הוריו למחוז ואן ביורן שבטריטוריית ויסקונסין (בשטח שהשתייך לטריטוריית איווה החל מה-4 ביולי 1838 ולמדינת איווה החל מה-28 בדצמבר 1846).[1] הוא למד בבתי ספר ציבוריים עד גיל 18, קיבל הכשרה במשפטים במשרד עורכי הדין של מי שלימים יכהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית, סמואל פרימן מילר וב-1856 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין. בשנתיים הבאות הוא עבד במשרד עורכי דין פרטי בקיאקק, איווה. ב-1857 הוא היה חבר בבית הנבחרים של איווה, ובין השנים 1858 – 1861 הוא חידש את עיסוקו בעריכת דין. בין השנים 1861 – 1865 הוא היה חבר בסנאט של מדינת איווה ושב למשרד עורכי הדין שלו בקיאקק בין השנים 1862 – 1869.
חבר הקונגרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקרארי נבחר מטעם המפלגה הרפובליקנית כנציג המחוז הראשון של איווה לבית הנבחרים של ארצות הברית וכיהן בקונגרס ה-41 ובשלושת הקונגרסים שבאו אחריו מה-4 במרץ 1869 ועד ה-3 במרץ 1877. הוא היה יושב ראש ועדת הבחירות בקונגרס ה-42 ויושב ראש ועדת הרכבות והתעלות בקונגרס ה-43. בבחירות של 1876 לא הוצגה מועמדותו לבחירה מחדש.
בחודש הראשון לכהונתו בקונגרס זכה מקרארי לתשומת לב בקנה מידה לאומי כשהביע את התנגדותו לסגירת בית המשפט הפדרלי בקיאקק, שעקב החוב הלאומי הגבוה נסגר, שכן הממשל הפדרלי לא היה יכול להרשות לעצמו להחזיק בית משפט כזה בכל מחוז.[2] ב-1875 הוא פרסם מאמר בספר American Law of Elections. בקונגרס ה-44, כחבר בוועדת המשפט של בית הנבחרים, הוא חיבר את הצעת החוק מרחיקת הלכת (שלא עברה) לארגון מחדש של בתי המשפט הפדרליים כך שתתאפשר ביקורת שיפוטית הגיונית ומהירה.[3] הוא סייע להקמתה של הוועדה שהכריעה במחלוקת על תוצאות הבחירות לנשיאות ב-1876 ושימש כחבר בוועדה שחקרה את שערוריית קרדיט מוביליר.
מזכיר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקרארי כיהן כמזכיר המלחמה של ארצות הברית בקבינט של הנשיא רתרפורד הייז מה-12 במרץ 1877 ועד להתפטרותו ב-11 בדצמבר 1879.[4] בתפקידו זה הסיג מקרארי את הכוחות הפדרליים שנותרו בקרוליינה הדרומית ובלואיזיאנה וב-1877 עשה שימוש בכוחות בשביתת הרכבות ובמהומות שעל גבול מקסיקו. אך העימותים הצבאיים הגדולים ביותר בתקופת כהונתו התרחשו במערב ארצות הברית, בקרבות עם שבטים אינדיאנים מסוימים בקולורדו, בניו מקסיקו ובמקומות נוספים.[5]
שופט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 בדצמבר 1879 מונה מקרארי על ידי הנשיא הייז כשופט בבית המשפט השמיני לערעורים בעקבות התפטרותו של השופט ג'ון פורסט דילון. ב-9 בדצמבר אושר מינויו על ידי הסנאט של ארצות הברית ובאותו יום הוא החל את כהונתו. תקופת כהונתו כשופט הסתיימה ב-18 במרץ 1884 בעקבות התפטרותו שאותה הוא הסביר בצורך הפיננסי של משפחתו לאחר שנים כה רבות של שירות ציבורי.[6]
שנותיו האחרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר התפטרותו מתפקידו כשופט, חידש מקרארי את עיסוקו בעריכת דין בקנזס סיטי, מיזורי. הוא שימש כיועץ המשפטי הכללי של חברת הרכבות של אטצ'יסון, טופיקה וסנטה פה עד למותו. ג'ורג' מקרארי נפטר ב-23 ביוני 1890 בסנט ג'וזף, מיזורי לאחר שסבל מגידול בבטן.[1] הוא נטמן בבית הקברות אוקלנד שבקיאקק.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ורג' מקרארי, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- "McCrary, George Washington - Federal Judicial Center". www.fjc.gov.
- ג'ורג' מקרארי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Obituary of George McCrary," New York Times, 1890-06-24 at p. 3.
- ^ Needless Appropriations: Letter from George W. McCrary," New York Times, 1869-04-19 at p. 8.
- ^ Felix Frankfurter & John M. Landis,"The Business of the Supreme Court," pp. 78-79 (1st ed. 1927, reprinted Transaction Pub. 2007).
- ^ Nominations by the President,' New York Times, 1879-12-02 at p. 3.
- ^ ^ "War Department Needs: Secretary M'Crary's Annual Report," New York Times, 1879-11-24 at p. 2.
- ^ "Judge M'Crary Resigns," New York Times, 1884-01-02 at p. 1.
.svg)