ג'ייקוב דיקינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ייקוב דיקינסון
Jacob Dickinson
ג'ייקוב דיקינסון
ג'ייקוב דיקינסון
לידה 30 בינואר 1851
קולומבוס, מיסיסיפי, ארצות הברית
פטירה 13 בדצמבר 1928 (בגיל 77)
נאשוויל, טנסי, ארצות הברית
שם מלא ג'ייקוב מק'גאבוק דיקינסון
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות מאונט אוליבט, נאשוויל, טנסי, ארצות הברית
השכלה
עיסוק פוליטיקאי, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר המלחמה של ארצות הברית ה־44
12 במרץ 190921 במאי 1911
(שנתיים ו־10 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית ויליאם הווארד טאפט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ג'ייקוב מק'גאבוק דיקינסוןאנגלית: Jacob McGavock Dickinson;‏ 30 בינואר 185113 בדצמבר 1928) היה פוליטיקאי, עורך דין ואיש עסקים אמריקאי, שכיהן כמזכיר המלחמה של ארצות הברית בממשלו של נשיא ארצות הברית ויליאם הווארד טאפט בין השנים 19011911. הקריירה העסקית שלו עברה עליו בנאשוויל, טנסי, שם הוא גם לימד באוניברסיטת טנסי. לפוליטיקה הארצית הוא הגיע לאחר שעבר לשיקגו ב-1899.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ייקוב מק'גאבוק דיקינסון נולד ב-30 בינואר 1851 בקולומבוס, מיסיסיפי. אביו, הנרי דיקינסון, היה שופט בבית המשפט לצדק של מיסיסיפי בין השנים 18431854. אמו הייתה אן מק'גאבוק, נכדתו של פליקס גראנדי, התובע הכללי של ארצות הברית ה-13.

במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית התגייס דיקינסון, שהיה אז בן 14, כטוראי לצבא הקונפדרציה. הוא עבר עם משפחתו לנאשוויל, שם הוא סיים ב-1871 את לימודיו באוניברסיטת נאשוויל וב-1872 הוא סיים את לימודי התואר הראשון. בעת לימודיו הוא היה חבר באחוות "סיגמה אלפא אפסילון". לזמן קצר הוא למד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה והמשיך את לימודיו בלייפציג ובפריז. הוא שלט בגרמנית. ב-1874 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין של טנסי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטנסי עסק דיקינסון בעריכת דין. בין השנים 18891893 הוא שימש כנשיא לשכת עורכי הדין של טנסי. בין השנים 1891 – 1893 הוא כיהן כשופט בבית המשפט העליון של טנסי. בין השנים 18951897 הוא כיהן כעוזר התובע הכללי של ארצות הברית. בין השנים 1897 – 1899 הוא שימש כפרופסור למשפטים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ואנדרבילט וכיועץ המשפטי של "חברת הרכבות של לואיוויל ונאשוויל".

ב-1899 עבר דיקינסון לשיקגו. הוא היה לעורך דין הראשי של "חברת הרכבות המרכזית של אילינוי", תפקיד בו הוא שימש עד 1901. בהמשך היה דיקינסון ליועץ המשפטי הראשי של החברה ושימש בתפקיד זה עד 1909. ב-1903 הוא היה היועץ של הוועדה לענייני הגבול של אלסקה ובין השנים 19071908 הוא היה נשיא לשכת עורכי הדין הארצית. דיקינסון סייע לארגן את האגודה האמריקאית לחוק בינלאומי, בין השנים 1907 – 1910 הוא היה חבר בהנהלה שלה וב-1910 הוא היה סגן הנשיא שלה.

החל מה-12 במרץ 1909 ועד ה-21 במאי 1911 כיהן דיקינסון כמזכיר המלחמה של ארצות הברית. על אף היותו חבר המפלגה הדמוקרטית, הוא מונה לתפקיד זה על ידי הנשיא הרפובליקני ויליאם הווארד טאפט, בשל העובדה שהנשיא טאפט היה מעוניין שדרום יקבל ייצוג בקבינט שלו. במהלך כהונתו של דיקינסון בתפקיד, הוא הציע להעביר חקיקה שתאפשר את קבלתם של צוערים זרים לאקדמיה הצבאית של ארצות הברית בווסט פוינט והמליץ את הפעלתה של מערכת פרישה שנתית עבור עובדי המדינה. הוא גם הציע שהקונגרס ישקול את הפסקת התשלום לחיילים שנמצאו בלתי כשירים לתפקידם בשל מחלות מין או אלכוהוליזם כאמצעי להתמודד עם הבעיות הללו.

לאחר תום כהונתו כמזכיר המלחמה, שימש דיקינסון כעוזר מיוחד לתובע הכללי וסייע בתביעה נגד חברת U.S. Steel. הוא גם היה פעיל בכמה תיקים משפטיים חשובים בדיני העבודה ב-1922. בין השנים 19151917 הוא שימש ככונס הנכסים של חברת הרכבת "קווי רוק איילנד" ובין השנים 19271928 הוא היה נשיא ליגת ארגון שמירת הסביבה Izaak Walton League.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1876 נשא דיקינסון לאישה את מרתה אוברטון. ג'ייקוב דיקינסון נפטר ב-1928 בנאשוויל, טנסי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ייקוב דיקינסון בוויקישיתוף