בנג'מין טרייסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בנג'מין טרייסי
Benjamin Tracy
תצוגה=בנג'מין טרייסי
לידה 26 באפריל 1830
אפלצ'ין, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 6 באוגוסט 1915 (בגיל 85)
ניו יורק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא בנג'מין פרנקלין טרייסי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות גרין ווד, ניו יורק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
עיסוק קצין, עורך דין, פוליטיקאי, שופט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר הצי של ארצות הברית ה־32
6 במרץ 18894 במרץ 1893
(4 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית בנג'מין הריסון
פרסים והוקרה
מדליית הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בנג'מין פרנקלין טרייסיאנגלית: Benjamin Franklin Tracy;‏ 26 באפריל 1830 - 6 באוגוסט 1915) היה פוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כמזכיר הצי של ארצות הברית בין השנים 18891893 בממשלו של נשיא ארצות הברית בנג'מין הריסון.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנג'מין הריסון נולד בכפריר אפלצ'ין שליד העיירה אווגו שבמדינת ניו יורק.

הוא היה עורך דין פעיל במפלגה הרפובליקנית במהלך שנות ה-50 של המאה ה-19. ב-1862 הוא היה חבר האספה המדינתית של ניו יורק.

מלחמת האזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית שירת טרייסי בצבא האיחוד ופיקד על רגימנט ההרגלים ה-109 של ניו יורק. בקרב על השממה (אנ') במאי 1864 עלה בידו לקבץ את אנשיו ולהחזיק בקו החזית של האיחוד. על מעשיו הוענקה לו מדליית הכבוד. בנימוקים לקבלת המדליה נכתב: טרייסי "אחז בדגל והוביל את הרגימנט כאשר שאר הרגימנטים נסוגו ואז יישר את קו החזית והחזיק בו".[1] בהמשך אותה שנה הוא מונה כמפקד מחנה השבויים "אלמירה", וב-23 באוגוסט מונה כקולונל ברגימנט הרגלים ה-127 בגיסות הצבעוניים של ארצות הברית (אנ').[2] טרייסי שוחרר משירותו ההתנדבותי ב-13 ביוני 1865. ב-18 בינואר 1867 העניק לו הנשיא אנדרו ג'ונסון מינוי של בריגדיר גנרל בדרגת ייצוג בכוחות המתנדבים, החל מה-13 במרץ 1865. ב-21 בינואר אישר הסנאט את המינוי.

קריירה פוליטית ומשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה חידש טרייסי את פעילותו המשפטית והיה פעיל בפוליטיקה של מדינת ניו יורק. בין השנים 18671877 הוא היה התובע של ארצות הברית למחוז המזרחי של ניו יורק. בדצמבר 1881 הוא מונה על ידי מושל ניו יורק אלונזו קורנל לבית המשפט לערעורים של ניו יורק כדי למלא את מקומו של השופט צ'ארלס אנדרוז שהתמנה לנשיא בית המשפט במקומות של צ'ארלס ג'יימס פולגר שמונה כמזכיר האוצר של ארצות הברית. טרייסי המשיך לכהן על כס השיפוט עד סוף שנת 1882, כאשר שב אנדרוז למקומו לאחר שהובס על ידי ויליאם רוגר בבחירות לתפקיד נשיא בית המשפט.

ב-1875 הגן טרייסי על המטיף הידוע הנרי וורד ביצ'ר במהלך המשפט בו הוא הועמד לדין על ניאוף וזכה לפרסום רב.[3]

מזכיר הצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1889 מונה טרייסי כמזכיר הצי של ארצות הברית בממשלו של הנשיא בנג'מין הריסון. טרייסי בלט בתרומתו ליצירתו של "הצי החדש", רפורמה מרכזית של הצי, שנותר במצב של התיישנות לאחר מלחמת האזרחים. כמו הנשיא הריסון, הוא תמך באסטרטגיה ימית שהתמקדה יותר בהתקפיות מאשר בהגנה חופית ובפשיטות על תנועת הסחר. בעל ברית חשוב במאמציו אלו היה התאורטיקן הימי אלפרד תייר מהן, ששירת כפרופסור במכללת המלחמה של הצי שנוסדה ב-1884. ב-1890 פרסם מהן את חיבורו המרכזי, "השפעת העוצמה הימית על ההיסטוריה, 1783-1660" ספר שזכה לקהל קוראים בינלאומי. תוך כדי מתן דוגמאות היסטוריות, הביע מהן את תמיכתו ב"צי מים כחולים" שיהיה מסוגל להילחם בים הפתוח.[4]

טרייסי גם תמך בבנייתן של ספינות מלחמה מודרניות. ב-30 ביוני 1890 העביר הקונגרס את חוק הקצאות הצי לשנת 1890 (שהיה ידוע גם כ"חוק ספינות המלחמה"), שאפשר את בנייתן של שלוש אוניות מערכה.[5] שלושת אוניות המערכה הראשונות היו USS Indiana,,[6] USS Massachusetts,[7] ו-USS Oregon.[8] שנתיים מאוחר יותר אושרה בנייתה של USS Iowa.[9]

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום כהונתו כמזכיר הצי ב-1893, שב טרייסי לעיסוקו בעריכת דין. ב-1896 הוא הגן על מפקד משטרת העיר ניו יורק, אנדרו פרקר כנגד האשמות ברשלנות ובחוסר כשרון על ידי מי ששימש גם הוא באותו תפקיד, תאודור רוזוולט, וגרם לזה האחרון למבוכה רבה. ב-1895 הוא גם סייע להבאת משבר ונצואלה (אנ') לקיצו כאשר סייע לוונצואלה לשאת ולתת בסכסוך הגבולות שלה עם בריטניה.

טרייסי היה המועמד הראשון של המפלגה הרפובליקנית לראש עיריית ניו יורק רבתי, כאשר חמשת רובעי ניו יורק התאחדו לעיר אחת ב-1898. הוא דורג שלישי במרוץ אחרי רוברט אנדרסון ואן ויק וסת' לואו, וזכה ב-101,863 מתוך 523,560 קולות המצביעים בבחירות שנערכו ב-1897. ב-1900 נבחר טרייסי כאחד מתוך חמשת חברי הדירקטוריון של North American Trust Company.

בנג'מין טרייסי נפטר בחוותו שבמחוז טיוגה, ניו יורק ב-6 באוגוסט 1915. צי ארצות הברית הנציח אותו בקריאת משחתת על שמו שהייתה בשירות מ-1920 ועד לאחר מלחמת העולם השנייה.[10] על שמו נקראו גם העיירה טרייסטון שבמדינת וושינגטון,[11] טרייסי ארם, שהוא פיורד באלסקה,[12] וקרחון טרייסי בגרינלנד שנקרא על שמו על ידי רוברט פירי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנג'מין טרייסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]