פרשת ביביטורס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרשת ביביטורס הוא שמה השגור של שורת טענות שהעלה העיתונאי רביב דרוקר במסגרת תחקיר התוכנית "המקור", ואשר שודרה בערוץ 10 במרץ 2011 ועסקה בקשריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם בעלי הון ובמימון נסיעותיו ונסיעות בני משפחתו לחו"ל, בשנים 1999–2008.

בעקבות פרסום התחקיר, בדק מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס את הממצאים. לאחר מספר גלגולים, בהם הועבר הטיפול בפרשה בין משרד היועץ המשפטי לממשלה למשרד מבקר המדינה, הגיש ב-23 במאי 2016, מבקר המדינה יוסף שפירא את הדו"ח השנתי, שאחד מפרקיו עוסק במימון הטיסות בזמן שנתניהו כיהן כשר, בין השנים 2003–2005. מהדו"ח עולה כי מתוך 15 טיסות, רק שבע היו במימון ממשלתי, ויתר הטיסות, בעלות כוללת של חצי מיליון ש"ח, מומנו על ידי גורמים חיצוניים ובהם ממשלות של מדינות אחרות, ארגון הבונדס, גופים ציבוריים, אנשי עסקים ואנשים פרטיים בעלי קשרים שונים לנתניהו או למשק הישראלי. בינואר 2017 החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי הממצאים לא העלו חשד סביר לביצוע עבירה המצדיק פתיחה בחקירה פלילית.[1]

פרטי התחקיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תחקיר התוכנית "המקור" ששודר בשני חלקים בערוץ 10 במרץ 2011, עסק העיתונאי רביב דרוקר בקשריו של נתניהו עם בעלי הון ובמעורבותם של חלק מבעלי הון אלו במימון נסיעותיהם של נתניהו ובני משפחתו לחו"ל בשנים 1999–2008. בבסיס התחקיר עומדת תהייתו של דרוקר כיצד נתניהו, אשר עזב בשנת 1999 את לשכת ראש הממשלה באמירה כי "יצא כמעט ללא נכסים ועם פנסיה ממשלתית מצומקת", נהפך בתוך שלוש שנים לאדם אמיד במיוחד עם בית בקיסריה ובית בירושלים.[2]

בחלקו הראשון של התחקיר חשף דרוקר פנקס טלפונים שאותו כתב לכאורה נתניהו בשנת 2002, זמן קצר לפני חזרתו לפוליטיקה לתפקיד שר החוץ ושר האוצר, אשר נכללות בו הערות על בעלי הון שונים לצד מספרי הטלפון שלהם.

עוד נחשף בתחקיר מסמך ששלח נתניהו לחברת אלקטריק פיול (כיום אירוטק) - המייצרת מוצרים לתעשיות ביטחוניות, ובין היתר ספקית לצבא ארצות הברית - ששכרה אותו לייעוץ, ובו הוא מבקש תשלום של 120 אלף דולר על ארגון 15 פגישות בינו לבין בעלי הון במהלך 2001.

חלקו המרכזי של התחקיר מתמקד במימון הנסיעות לחו"ל של נתניהו ובני משפחתו על ידי בעלי הון שונים, בשנים 1999–2008. לפי דרוקר, הנסיעות לחו"ל של נתניהו ומשפחתו על חשבון גופים פרטיים נמשכו גם אחרי שנתניהו חזר לפוליטיקה - הוא חשף 16 נסיעות שונות שבהן יש בעיה לכאורה. לדוגמה, ביוני 2004 נסע שר האוצר נתניהו לכנס מכון המחקר האמריקאי אנטרפרייז, כאשר מכון המחקר שילם, לטענת דרוקר, 23 אלף דולר על טיסת בני הזוג נתניהו.

עוד חשף דרוקר שני מקרים שונים משנת 2006 בהם, לכאורה, שילמו שני גופים על אותו כרטיס טיסה של נתניהו, בעת כהונתו כחבר כנסת. על פי דרוקר, אחד מן הגופים מימן את טיסת נתניהו, בעוד הגוף השני שילם עבור כרטיס לרעייתו שרה, וזאת למרות ששתי החשבוניות הוצאו על שמו של נתניהו עצמו. לטענת דרוקר, שלושה מתוך ארבעה הארגונים אישרו כי הם שילמו עבור כרטיס הטיסה ואף נקבו בסכום שנמצא בחשבונית, כאשר הארגון הרביעי סירב לחשוף את תשלומיו.[3]

עוד עלה מהפרסום, כי בספטמבר 2006, טס נתניהו לארצות הברית כדי להופיע בכנס של המרכז הרפואי אשדוד. הוא דיווח על האירוע לוועדת האתיקה של הכנסת, קיבל אישור לנסיעה, וכן הוצאה חשבונית אחת עבור המרכז הרפואי, על סך של 8,237 דולרים. אולם, בחשבונית אחרת שהוצאה על כרטיס טיסה באותו הסכום, זהות הגורם המשלם היה ארגון " HERITAGE", המקדם תכנים של זהות יהודית. על פי התחקיר, נתניהו לא קיבל אישור מוועדת האתיקה לקבלת מימון מאותו ארגון עבור הנסיעה.

תגובת נתניהו לתחקיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 במרץ 2011, במסגרת שידור אינטרנטי של חדשות ערוץ 2, התייחס נתניהו לראשונה לתחקיר וטען, בין היתר, כי מדובר בניסיון לפגוע בו באמצעות מסע הכפשה נגדו ונגד אשתו.[4]

ב-12 באפריל 2011 הגיש נתניהו לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת דיבה בגובה שלושה מיליוני שקלים וחצי נגד ערוץ 10, רביב דרוקר, מיקי רוזנטל ונענע 10, בעקבות הפרסום על המימון הכפול לכאורה לאחת מטיסותיו.[3] בעקבות גישור בין הצדדים הגיעו הצדדים להסכמה על ביטול תביעה זו ותביעה נוספת של נתניהו נגד ערוץ 10,[5] תוך ש"ראש הממשלה ורעייתו שומרים על מלוא זכותם לחדש את ההליכים המשפטיים נגד כל אחד מהנתבעים בכל אחת משתי התביעות בכל עת, על-פי שיקול דעתם הבלעדי", ואילו הנתבעים הבהירו כי "ינהגו באופן הוגן וענייני כלפי ה"ה שרה ובנימין נתניהו, בהתאם למדיניותם כלפי יתר האישים והגורמים אותם הם מסקרים".[6]

בספטמבר 2016, במסגרת כתבה באתר "העין השביעית", טען דרוקר כי נתניהו נסוג מהכוונה לנהל נגדו משפט דיבה בפרשה, בין היתר משום שפחד ממה שיתגלה בכתב ההגנה; זאת, לאחר שפרקליטו של נתניהו דוד שמרון נחשף לטיוטת כתב ההגנה בפגישה עם פרקליטם של דרוקר וערוץ 10. לדברי דרוקר, המהלך תוכנן מראש כדי להשיג מטרה זו.[7]

בדיקת מבקר המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פרסום התחקיר החליט מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לפתוח בבדיקת הממצאים וקבע כי יש לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו. על בדיקת הממצאים הופקד ניצב משנה (בדימוס) נחום לוי, קצין בכיר לשעבר במשטרת ישראל, שמונה ליועצו לענייני שחיתות של המבקר. מינויו של לוי לתפקיד עורר תרעומת בסביבתו של נתניהו, ובכיר בליכוד אף פנה ללינדנשטראוס וביקש ממנו שלוי לא יחקור את הפרשה, משום שלוי שימש ראש צוות השוטרים שחקר את פרשת עמדי, במסגרתה נחשד נתניהו בכך שהשית תשלומים פרטיים על חשבונו של משרד ראש הממשלה.[8] במסגרת ההליך נבדקו במשרד המבקר נסיעותיו של נתניהו הן בתקופת כהונתו כשר האוצר (2003–2005) והן כשהיה ח"כ ויו"ר האופוזיציה (2005–2009). במסגרת הדו"ח שחיבר לוי נקבע כי בהתנהגות בני הזוג נפל חשד לכאורה לפגיעה בטוהר המידות.[8]

ב-4 ביולי 2012 הושבע לתפקיד מבקר המדינה השופט יוסף שפירא, והטיפול בפרשת נסיעותיו של נתניהו הועבר אליו.[9] ב-12 בספטמבר 2012 הדיח שפירא את חוקר הפרשה נחום לוי מתפקידו.

בעניין היקף חקירתו של לוי, הגיש עורך דינו של נתניהו, דוד שמרון, חוות דעת לפיה מבחינה חוקית, למבקר המדינה אין כל סמכות לבדוק נסיעות לחו"ל של חברי הכנסת, ובכלל זה של נתניהו, בתקופה שכיהן כחבר הכנסת וכיו"ר האופוזיציה. שפירא, אשר תמך בחוות דעתו של עו"ד שמרון, העביר בדצמבר 2012 לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את החלק בטיוטת דו"ח המבקר הנוגע להתנהלות נתניהו בזמן כהונתו כחבר הכנסת, כאשר על הבדיקה הופקד עו"ד אורי קורב, מפרקליטות מחוז ירושלים. הטיפול בתיק עבר ליועץ המשפטי לממשלה לאחר שמבקר המדינה סבר כי החקירה אינה בסמכותו.[10]

בספטמבר 2013 החלה המשטרה לגבות עדויות בפרשה. בין היתר, זומנו לתשאול ולגביית עדויות שורה של עובדים לשעבר בלשכותיו של ראש הממשלה נתניהו - ובנוסף נעשו פעולות חקירה שונות בחו"ל, הכוללות בעיקר השגת מסמכים.

בספטמבר 2014, כמעט שנתיים לאחר העברת הטיפול בפרשה ממשרד מבקר המדינה, הודיע וינשטיין על העברת התיק למשרד מבקר המדינה, תוך שהוא מציין כי: "אין סיכוי של ממש שהמשך הבדיקה, ואף חקירה פלילית, יובילו לממצאים ברמה הנדרשת להעמדה לדין, בין היתר, בשל חלוף הזמן הרב מאז התרחשות האירועים". [11]

בפברואר 2015 הועברו לוינשטיין, ממשרד מבקר המדינה, חומרים שעלו בעת גיבוש דו"ח המבקר בעניין מימון נסיעותיו של נתניהו לחו"ל. החומרים הנוספים, שמקורם בתגובות של מושאי ביקורת אחרים בדו"ח, הועברו לאחר שוינשטיין הודיע בספטמבר 2014 כי ממצאי הדו"ח הראשוני שגובש לא העלו חשד לביצוע עבירה.[12]

ב-10 בינואר 2016, נחשף בחדשות 10 כי וינשטיין החל בבדיקת חשד לפלילים בקשרים שניהל נתניהו עם אנשי עסקים במהלך נסיעותיו. חשד זה התעורר בעקבות תגובתו של ראש הממשלה לדו"ח שהועבר למשרד מבקר המדינה שפירא ב-15 בנובמבר 2015.[13]

ב-15 בינואר 2016 ערך מבקר המדינה שפירא שימוע לנתניהו בנושא מימון נסיעותיו לחו"ל, במסגרת המאמצים להשלים את הדו"ח.[14] השימוע נערך לבקשת נתניהו לאחר שחש כי לא הצליח להפריך את החשדות בשימועים קודמים שנערכו לו וביקש לשטוח את טענותיו בעל פה ולא להסתפק רק בתגובה בכתב. במהלך השימוע דרש נתניהו שהיועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה, פרופ' יורם רבין, לא ישתתף בשימוע וזאת בשל היותו חבר של רביב דרוקר, חושף הפרשה. רבין השיב כי אינו רואה כל מניעה מלהשתתף בהליך וכי הוא אינו מצוי בניגוד עניינים, אך לבסוף נעתר לבקשה.[15]

ב-22 במאי 2016 נחשף כי המשטרה חידשה את בדיקת הפרשה אשר בסיומה תקבע האם יש בסיס לפתוח בחקירה פלילית.[16]

פרסום דו"ח מבקר המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 במאי 2016 הגיש מבקר המדינה את הדו"ח השנתי, אשר אחד מפרקיו עוסק במימון הטיסות של נתניהו ובני משפחתו בזמן שכיהן כשר, ממרץ 2003 ועד אוגוסט 2005. מהדו"ח עולה כי מתוך 15 טיסות, רק שבע היו במימון ממשלתי, כאשר יתר הטיסות, בעלות כוללת של חצי מיליון שקל, מומנו על ידי גורמים חיצוניים ובהם ממשלות של מדינות אחרות, ארגון הבונדס, גופים ציבוריים, אנשי עסקים ואנשים פרטיים בעלי קשרים שונים לנתניהו או למשק הישראלי. על פי הדו"ח, נתניהו לא דיווח על הנסיעות והמימונים החיצוניים לגורמים המשפטיים המוסמכים וטען בתגובה כי מדובר בכספים לצורך נסיעותיו במסגרת תפקידו. בהקשר זה הדגיש מבקר המדינה בדוח כי הימנעות ביודעין מדיווח על טובת הנאה "מהווה עבירה פלילית".[17] עוד הוסיף המבקר כי "אין זה ראוי שבנסיעות של שר לחו"ל בתפקיד שבהן הממשלה מממנת את הטיסה, גורם חיצוני יממן את שהות השר בחו"ל".[18]

בהמשך הדו"ח מציין המבקר כי היבטים מסוימים של הפרשה עדיין נבדקים על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אך אינו מפרט במה מדובר. בהודעה לעיתונות שפורסמה מטעם המבקר לפני פרסום הדו"ח נכתב כי עניינים אלה מעלים חשש לפלילים - אולם הבדיקה עדיין בעיצומה.[18]

תגובות בעקבות פרסום הדו"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 במאי 2016 ביקש ערוץ 10 שנציג מטעם נתניהו יגיע ויגיב לממצאי דו"ח המבקר במהדורת החדשות המרכזית. דוברו של ראש הממשלה העביר לעורכי המהדורה הצעות לראיין את השר זאב אלקין או את ח"כ דוד ביטן, אבל העורכים סירבו להצעה זו בטענה כי אלקין וביטן אינם רלוונטיים לדו"ח המבקר, העוסק בענייניהם של בני הזוג נתניהו.

בעקבות הסירוב, הגיב ראש הממשלה בנימין נתניהו בעמוד הפייסבוק שלו וכתב כי "נראה שזה בלתי נמנע שהכתבות בנושא דו"ח מבקר המדינה יהיו מגמתיות בצורה קיצונית ויתעלמו מעובדות בסיסיות. הגדיל לעשות ערוץ 10 שאפילו לא היה מוכן לאפשר לנציג מטעמי לייצג את עמדתי. דרוקר מראיין את קרא, קרא מראיין את דרוקר. איזון במיטבו.. זהו עוד ניסיון של גורמים בתקשורת לפגוע בשלטון הליכוד. מה שהם לא הצליחו לעשות בקלפי הם מנסים לעשות באמצעים אחרים. אני מודה לציבור הרחב על התמיכה האיתנה בי. אמשיך לשרת אתכם נאמנה כראש ממשלת ישראל". בעקבות הפוסט, הגיב רביב דרוקר בפוסט משלו, ממנו עולה כי העובדות לכאורה שהציג בנימין נתניהו שונות בתכלית.[19]

פרסום דו"ח המבקר עורר סערה במערכת הפוליטית, כאשר מספר חברי כנסת זעמו על מערכת אכיפת החוק, שלטענתם לא טיפלה בפרשה כראוי על מנת לוודא כי תגיע לדיון משפטי כנדרש. ח"כ מיקי רוזנטל מ"המחנה הציוני" טען כי: "הטיוח בפרשת 'ביביטורס' חמור יותר אפילו מהתנהלותו של ראש הממשלה. זו אחת המריחות החצופות שנעשו פה על ידי שומרי הסף, הן היועץ המשפטי לממשלה הקודם והן על ידי מבקר המדינה הנוכחי".[20]

ב-26 במאי 2016 הגיב היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לדברי הביקורת כלפי תפקוד מערכת אכיפת החוק ואמר כי בטענות "יש משום ניסיון לערער על המקצועיות והיושרה של מערכת אכיפת החוק ללא כל ביסוס בעובדות".[21] את הדברים כתב היועמ"ש מנדלבליט במכתב ששלח כמענה אל ח"כ יואל חסון מ"המחנה הציוני", אשר שיגר מכתב ליועמ"ש הקודם וינשטיין, עם פרסום דו"ח המבקר על הפרשה, והאשים אותו כי "ידוע לי כיצד נעשו מאמצים מאחורי הקלעים לטיוח הפרשה, לגרירת רגליים ולחבלה בעבודת המבקר על מנת להגיע להתיישנות".[22]

ב-2 ביוני 2016, פורסמה כתבת תחקיר באתר "מידה",[23] בה נטען, כי דרוקר משתף פעולה עם מבקר המדינה נגד נתניהו בפרשת "ביבי טורס", אשר לפי הנטען בתחקיר, מתבססת על מידע חלקי ומוטה. בעקבות שיתוף הכתבה בדף הפייסבוק הרשמי של נתניהו ב-7 באוקטובר 2016, יצא דרוקר בביקורת כנגד הפוסט וטען כי: "ראש הממשלה מפנה ל'תחקירים' של אתר 'מידה' על הקשר ביני לבין משרד המבקר. התאוריה המופרכת היא שאני ומשרד המבקר חד הם, חברים קרובים, מתאמים הכול, ניזונים אחד מהשני, ולכן, כשמבקר המדינה מתרעם על היועץ המשפטי לממשלה שלא מטפל בנושאים שהוא העביר לו, אז זה בעצם אני מתרעם. איך זה? כי אני העברתי למבקר, ואנחנו חברים, והמבקר העביר ליועץ".[24]  

החלטת היועץ המשפטי לממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2017 החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, כי "חלקן של הטענות נשלל ונמצא כי אין להן בסיס עובדתי, ולגבי חלקן נמצאו ממצאים עובדתיים שלא העלו חשד סביר לביצוע עבירה המצדיק פתיחה בחקירה פלילית".[25]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "יש חקירה, אין ביביטורס", ישראל היום, 3 בינואר 2017
  2. ^ שרון שפוררהחברים הנדיבים של נתניהו: מימנו למשפחתו טיסות ומלונות בחו"ל, באתר הארץ, 23 במרץ 2011
  3. ^ 3.0 3.1 פנחס וולף וגלעד גרוסמן‏, "ביבי-טורס": נתניהו תובע 3.5 מיליון ש' מערוץ 10, באתר וואלה! NEWS‏, 12 באפריל 2011
  4. ^ דנה וייס, נתניהו על פרשת הנסיעות: "זו תרעלה, מטווחים את אשתי", באתר חדשות 2, 30 במרץ 2011
  5. ^ הסדר הגישור בין הצדדים, 11 באוקטובר 2012
  6. ^ אורן פרסיקו, בהתאם למדיניות, באתר העין השביעית, 28 באוקטובר 2012
  7. ^ איתמר ב"ז, "תשמעו, אנחנו צריכים להכין את כתב ההגנה הכי מדמם בעולם", באתר העין השביעית, 9 בספטמבר 2016
  8. ^ 8.0 8.1 גידי וייץמבקר המדינה יוסף שפירא מדיח את חוקר פרשת "ביבי-טורס", באתר הארץ, 12 בספטמבר 2012
  9. ^ תומר זרחין ויהונתן ליס, המבקר שפירא בהשבעתו: תומך במחאה ומסיים בערבית, באתר הארץ, 4 ביולי 2012
  10. ^ תומר זרחין, הכל נשאר במפלגה: ריבלין יבדוק את פרשת "ביבי טורס", באתר הארץ, 3 באוגוסט 2012
  11. ^ נדב נוימן, ‏היועץ המשפטי וינשטיין סגר את פרשת "ביבי טורס", באתר גלובס, 4 בספטמבר 2014
  12. ^ שרון פולבר, פרשת ביבי-טורס: נתניהו קיבל ארכה נוספת להגשת תגובתו לדו"ח המבקר, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2015
  13. ^ שרון פולבר, פרשת "ביביטורס": וינשטיין בודק חשד לפלילים, באתר הארץ, 10 בינואר 2016
  14. ^ שרון פולבר, מבקר המדינה ערך שימוע לנתניהו בפרשת ביביטורס, באתר הארץ, 15 בינואר 2016
  15. ^ גידי וייץנתניהו דרש, ויועץ המבקר יצא מהשימוע בפרשת ביביטורס כי הוא חבר של דרוקר, באתר הארץ, 21 בינואר 2016
  16. ^ משה נוסבאום, פרשת ביביטורס: המשטרה חידשה את הבדיקה, באתר חדשות 2, 23 במאי 2016
  17. ^ טל שלו‏, נתניהו על דוח המבקר: "גורמים בתקשורת מנסים לפגוע בליכוד", באתר וואלה! NEWS‏, 24 במאי 2016
  18. ^ 18.0 18.1 אריאל כהנא, המבקר על פרשת ביביטורס: לא ראוי, לא פלילי, באתר nrg‏, 23 במאי 2016
  19. ^ רן בוקר, דו"ח ביביטורס: נתניהו תוקף את ערוץ 10, באתר ynet, 25 במאי 2016
  20. ^ זאב קם, ביביטורס: "הטיוח חמור יותר מהתנהלות נתניהו", באתר nrg‏, 24 במאי 2016
  21. ^ חדשות 2, היועץ המשפטי לממשלה: "חקירת ביביטורס לא טויחה וסוכלה", באתר חדשות 2, 26 במאי 2016
  22. ^ נטעאל בנדל, מנדלבליט: וינשטיין לא טייח את פרשת ביביטורס, באתר nrg‏, 26 במאי 2016
  23. ^ "יחסים אסורים? רביב דרוקר ומבקר המדינה"
  24. ^ שירות גלובס, רוזנטל על סערת נתניהו-דרוקר: "רה"מ בלחץ, הוא מפוחד", באתר גלובס, 9 באוקטובר 2016
  25. ^ "יש חקירה, אין ביביטורס", ישראל היום, 3 בינואר 2017