עין השלושה
 שדות חיטה בעין השלושה
| |||||||||
| מדינה |  ישראל
| ||||||||
| מחוז | הדרום | ||||||||
| מועצה אזורית | אשכול | ||||||||
| גובה ממוצע[1] | 100 מטר | ||||||||
| תאריך ייסוד | 1950 | ||||||||
| תנועה מיישבת | העובד הציוני | ||||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||
| מוצא המייסדים | אמריקה הדרומית | ||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |||||||||
| - אוכלוסייה | 353 תושבים | ||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -4.3% בשנה | ||||||||
| |||||||||
(למפת מערב הנגב רגילה)   עין השלושה  | |||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
6 מתוך 10 | ||||||||
עין השלושה (עֵין הַשְּלֹשָה) הוא קיבוץ מתחדש השייך לתק"ם הנוער הציוני. הקיבוץ נמצא בצפון-מערב הנגב ושייך למועצה אזורית אשכול.
הקיבוץ הוקם ב-1950 על ידי בני גרעין של הנוער הציוני מאמריקה הלטינית.
בני הגרעין הגיעו לאכלס את קיבוץ נוה יאיר שהוקם כשנה קודם וסבל מקשיים. לאחר מספר חודשים עבר הגרעין המייסד למקומו הנוכחי וייסד את קיבוץ עין השלושה.
שם הקיבוץ הוא לזכר שלושה מחברי הגרעין המייסד שנפלו במלחמת העצמאות.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-2017 מתגוררים בקיבוץ 396 איש, חלקם חברי קיבוץ וחלקם תושבים.
עקב הרצון להגדיל את הקיבוץ ולקלוט משפחות חדשות וצעירות, מתבצע בשנים האחרונות תהליך קהילתי לבחינה מחודשת של הגדרות החברות ביישוב.
כחלק מהתהליך פתח הקיבוץ בקמפיין קליטה של משפחות צעירות לחברות בקיבוץ כשלפניהם שני מסלולים לבחירה:
- קליטה ישירה לחברות
- שנת מועמדות במהלכה המשפחה מתגוררת בקיבוץ, ולאחריה מגישה מועמדות לחברות.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[3] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[4]
ענפי ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיבוץ ישנם ענפי ייצור מגוונים:
- גד"ש (חיטה, תפוחי אדמה, חמניות, גזר ופפריקה)
- בעלי חיים (רפת ולול תרנגולי הודו)
- תעשייה (מפעל קלסריקה לציוד משרדי)
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיבוץ הוקם על ידי בני גרעין של הנוער הציוני מאמריקה הלטינית שקיבל הכשרה בקיבוץ ניצנים[5]. הקיבוץ עלה על הקרקע באופן זמני ביוני 1950 בנוה יאיר שהתפרק, תוך שהשתמשו בהתחלה בצריפים טרומיים, שדות מעובדים וציוד שהושארו להם על ידי אנשי נוה יאיר[6].
בתחילת נובמבר 1950 עברו לנקודת הקבע כ-2.5 ק"מ דרומה משם[7].
כקיבוץ שנוסד בידי יוצאי דרום אמריקה היווה הקיבוץ אחת מנקודות ההתיישבות אליו הובאו מבקרים מדרום אמריקה בישראל לביקור[8].
בשנת 2018 הקיבוץ נחלץ ממשבר, ובעקבות שינוי בהנהלה נהפך לקיבוץ מתחדש[9].
אתגרי הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנותיו הראשונות סבל הקיבוץ מהתנכלויות מסתננים. בינואר 1951 נרצח תושב המקום על ידי מסתננים, טרקטוריסט חבר הקיבוץ נהרג מירי מסתננים וחברו נפצע[10]. במאי 1955 סבל היישוב, יחד עם קיבוץ נירים, מהפגזה של צבא מצרים[11]. פעילות גנבה של המסתננים נמשכה גם לאחר הנסיגה הישראלית מעזה לאחר מלחמת סיני[12].
ב-15 בינואר 2008 נהרג מתנדב בקיבוץ מירי צלפים מרצועת עזה[13].
במהלך פעילות של צה"ל באזור נחשפה באוקטובר 2013 מנהרת טרור, שנחפרה מדרום רצועת עזה עד למאגר המים ליד הקיבוץ, באורך של כקילומטר[14].
במהלך מבצע צוק איתן, בשל המצב הביטחוני הקשה, הוחלט לפנות משפחות עם ילדים ותושבים מבוגרים משטח הקיבוץ[15].
הקיבוץ הוא היישוב שבו נפל המספר הרב ביותר של רקטות במהלך מבצע עמוד ענן, ומספר הפצמ"רים השני בגודלו במהלך מבצע צוק איתן.
במהלך מלחמת "חרבות ברזל" (אוק' 2023) פונה הישוב מתושביו ובמרץ 2024 החל לחזור לפעול חלקית. ענפיו התעסוקתיים כבר שבו לפעולה, אבל מערכת החינוך עדיין לא חזרה לפעול. קהילת עין השלושה החליטה להשאר ביחד[16].
קרב עין השלושה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב עין השלושה
ב-7 באוקטובר 2023 פלשו לקיבוץ כ-150[17] מחבלים מארגון הטרור חמאס וגנבים מרצועת עזה, במסגרת מתקפת הפתע על ישראל, נבלמו על ידי כיתת הכוננות של הקיבוץ אך רצחו ארבעה מתושבי הקיבוץ, שרפו שלושה בתים וגרמו נזק לרכוש. למחרת אחרי הצהריים פונו כל תושבי הקיבוץ והועברו למלון באילת. במהלך חודש פברואר עברו חלק מתושבי הקיבוץ לבניין בנתיבות, כדי להשאר קרובים לבית. רוב התושבים הביעו רצונם לחזור הביתה[18]
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשר נתן ואריאל קרמסקי (עורכים), קיבוץ נולד: מן השבי במצרים לגבעה 112, הוצאת ארכיון עין השלושה, 2002.
- גרעין של תקווה - כתבתו של מתן צורי על גרעין צעירים בעין השלושה
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר האוכל בקיבוץ עין השלושה, באתר 'חלון אחורי', 14 בנובמבר 2023
- דרום אמריקה על המפה! על קיבוץ עין השלושה באתר הארכיון הציוני, 15 בינואר 2024.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עין השלושה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- עין השלושה, דף הפייסבוק הרשמי של הקיבוץ
- עין השלושה, באתר מועצה אזורית אשכול
- עין השלושה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
עין השלושה, ההתיישבות ה-35 בנגב, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1950
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים
- ^ עין השלושה במקום נווה יאיר, על המשמר, 23 ביוני 1950
- ^ אהרן דולב, המעטים המקיימים את המדינה בגופם, מעריב, 28 בינואר 1955
- ^ י. יעקבי, הוקם הישוב ה-35 בנגב, דבר, 3 בנובמבר 1950
מנחם תלמי, עשר שנים על גבול הדמים, מעריב, 19 בספטמבר 1960 - ^ ראו למשל: המשלחת הממשלתית מאורוגוואי, דבר, 11 בדצמבר 1960
עודד בר מאיר, כמו בבית, דבר, 24 בנובמבר 1983 - ^ אמיתי גזית, בדרך הביתה: המסע של הקיבוצניקים המפונים לחיים חדשים, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2023
- ^ גינוי למצרים על רצח הטרקטוריסט בעין השלושה, על המשמר, 28 בינואר 1955
הבצורת מטרידה אותנו יותר, דבר, 4 במרץ 1955 - ^ המצרים הפגיזו את נירים ועין השלושה בנגב המערבי, על המשמר, 31 במאי 1955
- ^ הגבול נסוג - הישובים חזרו לחיי ספר, מעריב, 8 במרץ 1957
עין השלושה מוטרדת ע"י מסתננים, דבר, 19 ביוני 1957 - ^ יונת אטלס ועלי ואקד, פיגוע בעין השלושה: צלף פלסטיני הרג חקלאי, באתר ynet, 15 בינואר 2008
- ^ יוחאי עופר, נחשפה מנהרת טרור ליד קיבוץ עין השלושה, באתר ynet, 13 באוקטובר 2013
- ^ אילנה קוריאל, קיבוץ עין השלושה החליט לפנות משפחות עם ילדים, באתר ynet, 23 באוגוסט 2014
- ^ צה"ל מפרסם: רשימת היישובים המפונים בדרום, באתר "סרוגים", 8 באוקטובר 2023
- ^ צה"ל מפרסם: רשימת היישובים המפונים בדרום, באתר "סרוגים", 8 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, חוזרים לעוטף - בנתיב לביתם, ידיעות אחרונות, 21.3.2024, עמ' 7
| ||||||||||||
