קשיי ריכוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הוספת קטגוריות ובין-ויקי, ניסוחים לא אנציקלופדים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קשיי ריכוז הוא מונח המתאר את הקושי להתרכז או להיות קשוב באופן סלקטיבי, בעת למידת עיסוק או נושא מסוים, אשר לפחות לכאורה קיימת מוטיבציה ללמודו. קשיי ריכוז קשורים לעיתים בקשיים בזיכרון לטווח קצר וארוך, אך לרוב נבדלים מהם בהיבט האטיולוגי. ערך זה עוסק בקשיי ריכוז בנושא אחד או יותר באדם שאינו סובל מהפרעת קשב וריכוז, אך שב ומדגיש את ההבדל בין קשיים רגילים לבין קשיים כלליים וכרוניים כמו בהפרעה מוגדרת זו.

בעיה ספציפית לעומת בעיה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשיי ריכוז יכולים להופיע בשני אופנים:

אופן אחד הוא במקרים ספציפיים בלבד: למשל בלמידת פעולה מסוימת כגון קשירה, או נהיגה, יישום תרגיל כושר גופני מסוים, כמו גם בלמידת תחום לימוד כל שהוא כגון מתמטיקה[1], אנגלית, או תחומי לימוד אחרים.

אופן שני הוא כרוני וכללי, כמו במקרה של הפרעת קשב וריכוז (עם או בלי היפראקטיביות), כך שהקשיים מופיעים בתחומי חיים רבים במספר, ולא במקרים ספציפיים גרידא.

קשיי ריכוז זמניים לעומת כרוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאן הכוונה היא לקשיי ריכוז בקרב אדם שאינו סובל מהפרעת קשב וריכוז[2]. יכולה להתקיים סיבה אחת או יותר הגורמת קשיי ריכוז ספציפיים; טיפול בסיבה או סיבות אלה אמור להעלים את קושי הריכוז (בהנחה והאדם אינו סובל מהפרעת קשב וריכוז שאינה מטופלת), ולאפשר למידה פוריה של העיסוק\נושא.

יש לציין כי יכולת הריכוז במטלה ספציפית היא תמיד משחק של יחס בין כוחות שונים, כגון כמות הידע באותו נושא והאופן בו מאורגן ידע זה, מידת העניין בו כמו גם המוטיבציה לעסוק בו, ומאפיינים ביוכימיים של האדם עצמו. להלן מספר גורמים לקשיי ריכוז זמניים (כלומר, על פי כלל אינם כרוניים, כמו במקרה של הפרעת קשב וריכוז):

  1. חסרים תזונתיים: מחקרים דיברו על הקשר שבין חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 (בפרט DHA), ועל היחס שביניהן לחומצות האומגה האחרות (6, ו-9), לביןתקשורת בין-תאית ובפרט היכולת המנטאלית של ריכוז (שהוא נבדל מזיכרון לטווח קצר וארוך עליהם משפיעים חומרים אחרים בדרך כלל). עבודות מחקר שונות מייחסות שיפור במטלות קוגניטיביות הדורשות ריכוז לחומצות שומן אלה ובראשן DHA, הן בקרב בעלי הפרעת קשב וריכוז, והן בקרב מי שאינם בעלי הפרעה זו.
  2. בעיה רגשית: אדם שחווה פרידה כואבת מבת זוגו עלול לחוש קשיי ריכוז בתקופה בה הדבר מטריד אותו רבות. סילוק המטרד על ידי מציאת בת זוג אחרת ו\או הפחתתו באמצעות טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי יכול לסייע.
  3. בעיה רפואית אחרת: בעיות רפואיות כגון ריניטיס אלרגי (פרק זמן מסוים בימים מסוימים, ובפרט בעונות מעבר בו האדם חש גרד ותופעות אחרות במערכת הנשימה (בפרט העליונה), למשל). למעשה, כל בעיה רפואית הגורמת אי-נוחות מתמדת עלולה לפגוע בריכוז בשל פיצול נתח מסוים של קשב אל תסמיני בעיה זו, קלה כבחמורה.

קושי ריכוז כרוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיסו של מצב זה תיתכן בעיה שהיא לכאורה נוירופיזיולוגית (אם כי אינה בהכרח כזו והיא יכולה להיות פסיכולוגית). דוגמה לבעיה המסווגת לגורם כזה היא הפרעות במערכת הנוירוביולוגית של הגמול (המערכת המזולימבית) העושה שימוש בנוירו-הורמון דופמין): דוגמה נפוצה לכך כאמור היא הפרעת קשב וריכוז שהיא פתולוגיה מוגדרת יחסית, בעלת קו טיפול ברור, בפרט בתרופות ממשפחת הסטימולנטים (שהם לרוב אנורקטים, כלומר, מדכאי תיאבון). סיבה פוטנציאלית נוספת היא אחת מלקויות הלמידה (אשר נפוצות פחות).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ להרחבה כללית בנושא ראו חרדת מתמטיקה, וכן אוריינות סטטיסטית#חרדת סטטיסטיקה.
  2. ^ כלומר, מי שאין לו כלל בעיה זו, או מי שיש לו אותה והוא מטפל בה.