רזון בן אלידע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רְזוֹן בֶּן אֶלְיָדָע היה שר גדוד בצבא הדדעזר מלך ארם צובה שמרד בעת המלחמה בדוד והשתלט על דמשק. רזון היה "שטן"[1] לישראל בתקופת שלמה עד שמלך על כל ארם. בספר מלכים מסופר שהוא אחד משלושת ה"שטנים" שקמו לשלמה כעונש על חטאיו שכללו נשיאת נשים נכריות ואולי גם עבודה זרה.[2] לדעת חז"ל שטנים אלו נרמזו כבר בנבואת נתן הנביא לדוד לאחר העלאת הארון לירושלים:

"אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים" (ספר שמואל ב', פרק ז', פסוק י"ד) זה הדד ורזון בן אלידע שנאמר "ויקם ה' לו שטן..." (ספר מלכים א', פרק י"א, פסוק כ"ג)

ילקוט שמעוני על שמואל ב' ז'

שמו ומוצאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י"ח נכתב: "יח וַיִּקַּח אָסָא אֶת-כָּל-הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים בְּאוֹצְרוֹת בֵּית-יְהוָה, וְאֶת-אוֹצְרוֹת בֵּית מלך (הַמֶּלֶךְ), וַיִּתְּנֵם, בְּיַד-עֲבָדָיו; וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא, אֶל-בֶּן-הֲדַד בֶּן-טַבְרִמֹּן בֶּן-חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם, הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק, לֵאמֹר." יש הסוברים כי "חֶזְיוֹן" הוא רזון בן אלידע. אחרים טוענים כי חזיון זה הוא מלך משושלת אחרת ששלטה בדמשק לאחר שלטון רזון בן אלידע.[3]

יש הסוברים כי רזון הוא שם תואר שאימץ לעצמו בעת ששלט. שם תואר מקביל קיים בספר משלי, פרק י"ד, פסוק כ"ח. שם התואר רזון דומה לתואר רוזן, המופיע גם בשירת דבורה.[4] השם רזון גם מופיע בכתובות פיניקיות.[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המושג שטן במקרא מורה במקרים אלו על פעולות מרד, איבה והתנגדות.
  2. ^ עונשים אלו בדמות "שטנים" היו קיימים עוד לפני זקנת שלמה. ראו גם אצל יאירה אמית, לקרוא סיפור מקראי, תל אביב, הוצאת משרד הביטחון: האוניברסיטה המשודרת, 2000, ע"מ 114.
  3. ^ שרה שריג, עולם התנ"ך: מלכים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, ע"מ 158.
  4. ^ ספר שופטים, פרק ה', פסוק ג'.
  5. ^ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: דברי הימים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, ע"מ 124.