שיחה:דמות מקראית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האם לא הוסכם שכתיב מן הצורה "תנ'ך" במקום "תנ"ך" או "צה'ל" במקום "צה"ל" הוא לא מקובל??


שלום, קוראים לי אראל ואני עורך את אתר הניווט בתנ"ך, שהוא מעין אנציקלופדיה לנושאים תנ"כיים. כל החומר באתר ניתן לשימוש ע"פ ה-GFDL.

בין השאר, יש שם דף עם כל הדמויות מהתורה ומהנביאים וקצת מהכתובים: http://tora.us.fm/tnk1/dmut

הדף נבנה מתוך עץ-משפחה בפורמט GED, שנכתב על ידי רענן אייכלר.

אני חושב שכדאי לשלב את הדף הזה, ואולי גם דפים נוספים מהאתר, ב"ויקיפדיה" העברית, אבל אני לא יודע מהי הדרך היעילה ביותר לעשות זאת.

מה דעתכם?

כעקרון זהו אתר דתי. אין בו דברי ביקורת על הספרים. אני לא חושב שויקיפדיה צריכה להפוך לאתר פירושים לתנ"ך. להפך, לדעתי יש להרבות במאמרים המבקרים את התנ"ך כי לפי המסורת ארוכת השנים של האנציקלופדיסטים הראשונים, האנציקלופדיה אמורה לשפוך אור חדש על העולם ולא לדוש שוב ושוב בדמויות התנך. אין לי בעיה בשילוב קטן, שיהווה אחוז סביר מהחומר בויקי, אך לא כמו שזה נראה עכשיו שבקושי יש לנו כמה אלפי מאמרים מלאים ושילוב של אלפי מאמרים דתיים יטה את הכף לטובת המאמרים האלו בצורה החורגת לדעתי מהרצוי. בעתיד, כאשר נגדל לכמה עשרות אלפי מאמרים, לחומרים כאלו יהיה מקום לדעתי בוויקיפדיה כי משקלם יהיה נמוך יחסית. גילגמש 17:14, 21 יוני 2004 (UTC)

הפניות למאמר[עריכת קוד מקור]

אני חושב שצריך להפנות למאמר זה מהערכים:

* אישים בתנ"ך 
* אנשים בתנ"ך
* דמויות בתנ"ך
* אישים מהתנ"ך
* אנשים מהתנ"ך
* דמויות מהתנ"ך
* אישים מן התנ"ך
* אנשים מן התנ"ך
* אנשים מהתורה
07:09, 12 יולי 2004 (UTC)~

חשיבות?[עריכת קוד מקור]

האם כיום יש חשיבות בערך זה? ומה בדיוק הנושא שלו? הוא מעורפל מעט. בברכה, ינבושד • ג' באדר ה'תש"ע.

חוסר חשיבות[עריכת קוד מקור]

הערך מכיל משפט אחד מובן מאיליו ורשימת הערות אגב טפלות. אילן היוחסין התנ"כי לא רלוונטי להסבר מה היא דמות תנ"כית והקורא יודע לבד שדמות תנכית היא דמות מהתנך (כמו שיום שלישי הוא היום השלישי בשבוע ושכביש החוף הוא כביש קרוב החוף). 109.160.221.127 11:11, 3 במאי 2011 (IDT)

אכן, והוספתי תבנית חשיבות. למותר לציין שהאילן הראשון בערך חלקי מאוד. את אילן היוחסין השני אפשר להעביר לערך על ספר בראשית. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:19, 3 במאי 2011 (IDT)
לדעתי הערך חשוב, מפני שהוא מרכז את הקשרים הגיניאולוגים בין הדמויות העיקריות במקרא, לרובם המכריע יש ערך בוויקיפדיה. האילן הראשון בערך מביא רק את הדמויות העיקריות מתרח לשלמה, ולכן אינו שלם. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 12:07, 3 במאי 2011 (IDT)
מסכים עם Ovedc - לערך יש ערך! --א 158 22:18, 3 במאי 2011 (IDT)
הערך הזה הוא פיסת היסטוריה בוויקיפדיה העברית, הוא הועלה ב- 13 באוקטובר 2003. עוד מעט הוא יהיה זכאי לערך כמוצג ארכאולוגי Face-smile.svg. ולעצם העניין, הערך מקושר לכמה מאות ערכים, זה רק מראה עד כמה המושג הזה בשימוש. המושג דמות מקראית בהחלט זכאי לערך. הערך דורש קצת הרחבה, אבל אני לא חושבת שיש מקום למחוק אותו. צריך לזכור שלא לכולם המושג דמות מקראית הוא נהיר, והקישור לערך מבהיר מושג זה. אני נגד מחיקת הערך Hanay שיחה 17:06, 5 במאי 2011 (IDT)
המושג עצמו זכאי לערך, בוודאי. אבל מה שיש כאן הוא בכלל לא ערך אלא טאוטולוגיה. לא צריך להיות איינשטיין כדי לדעת מה זה דמות מקראית, אבל הגדרה מילונית ועץ משפחה חלקי זה לא רציני. ניחא אם היה כאן קצרמר סביר... קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:16, 5 במאי 2011 (IDT)
בערך כתוב שדמות מקראית היא דמות מהמקרא. כאן נגמר ההסבר, לפני שהוא בכלל מתחיל. זה כמו לכתוב ערך על בנימין נתניהו שיהיה כתוב בו רק שבנימין נתניהו הוא אדם ששמו הפרטי הוא בנימין ושם משפחתו הוא נתניהו, ולתת איזה אילן יוחסין של משפחתו. זה לא ערך בכלל. עִדּוֹ - שיחה 16:40, 6 במאי 2011 (IDT)
מסכים עם הנימוקים שלעיל להשארת הערך. ALC • ג' באייר ה'תשע"א • 03:43, 7 במאי 2011 (IDT)
הוספתי בערך פרקים מתוך מגוון ערכים אחרים. אני מקווה שעכשיו זהו ערך שכולם יסכימו להשארתו. אני-ואתה שיחה 00:01, 8 במאי 2011 (IDT)
כל הכבוד על היוזמה Hanay שיחה 08:42, 8 במאי 2011 (IDT)
חשיבות הובהרה, הערך הורחב. הורדתי את התבניות Hanay שיחה 14:12, 10 במאי 2011 (IDT)
בתור מי שהניח את התבנית, כשכן היה בה צורך, אני בהחלט מסכים להורדה של התבנית עכשיו. עִדּוֹ - שיחה 14:50, 10 במאי 2011 (IDT)

בדור האחרון[עריכת קוד מקור]

הערה: צוריה ודוד לא היו אחים יואב אבישי ועשהאל היו בני דודים של דוד 95.86.112.153 21:51, 9 באוגוסט 2011 (IDT)

צרויה הייתה אחותו של דוד - ראה/י דברי הימים א' ב, טז. Adieu - שיחה 22:40, 1 בספטמבר 2011 (IDT)
 
 
 
 
בעז
 
 
 
רות המואביה
 
מחלון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עובד
 
 
 
עדאל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישי
 
 
 
נצבת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד המלך
 
אליאב
 
צרויה
 
 
אביגיל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה המלך
דוד ציווה עליו
להרוג את יואב
 
אבשלום
נהרג בידי יואב
 
 
יואב
שר צבא דוד
 
 
עשהאל
מגיבורי דוד
 
עמשא
נהרג בידי יואב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבישי
מגיבורי דוד
 
 

Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 18:11, 2 בספטמבר 2011 (IDT)

וינחם ה'[עריכת קוד מקור]

לא הבנתי את העריכה הזו בסעיף "דמותו של אלוהים". בבראשית ו, ו-ז כתוב: "וַיִּנָּחֶם יְהוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם". לפי הפשט, איזו משמעות יכולה להיות כאן לפועל "להינחם" מלבד חרטה על בריאת האדם? ‏nevuer‏ • שיחה 20:29, 29 במאי 2013 (IDT)

שורש נ.ח.מ. שימש כבר בתורה גם במשמעות של נחמה, כגון "זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו" (ספר בראשית, פרק ה', פסוק כ"ט). בהתאם לכך פירשו חז"ל בבראשית רבה וציטטם רש"י: וַיִּנָּחֶם יְהוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ - "נחמה היתה לפניו שבראו בתחתונים". אבל בהודעתך הזכרת גם את ה-"ניחמתי" שבפסוק הבא, שלא נזכר בערך. לגביו אני מסכים איתך, ואתקן בהתאם. בברכה, משתמש כבד - 22:40, 29/05/13
בעיניי הפירוש שציינת ל"וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ" נראה יותר כ"אגדה המיישבת דברי המקרא" מאשר כפשט הכתוב. הפשט, בהתאם לגישה המסורתית (בגישה ביקורתית אין תמיהה מלכתחילה), הוא כדברי האבן עזרא: "ידוע כי לא אדם הוא להינחם רק דברה תורה כלשון בני אדם, כי המשחית מה שעשה יראה שניחם". אבל לא אתווכח על פרט זה. ‏nevuer‏ • שיחה 23:00, 29 במאי 2013 (IDT)

שערי אפולוגטיקה אינם ננעלים.79.182.26.211‏ (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה

גם לדעתי האישית המדרש אינו הפשט. ואוסיף שבכלל נחמה וחרטה עניינם אחד - מחשבה סותרת. ובכל זאת נראה לי שהפיסקה שנוספה היום חותרת לפירוש מסויים באופן לא ראוי. לכן השמטתי ממנה את המילה השוללת את פרשנות חז"ל. אני מתכוון גם להוסיף לפיסקה את פרשנות הרמב"ם, הרווחת ביהדות ימינו. בברכה, משתמש כבד - 23:33, 29/05/13
תמהני, אם לדעתך זה אינו הפשט, ושם הערך הוא "דמויות מקראיות", ולא "דמויות מדרשיות" או "דמויות מקראיות בראי האפולוגטיקה היהודית", מדוע לשבץ כאן את פירוש רש"י. אבל ממילא ציפיותיי מוויקיפדיה אינן גבוהות.
בנוסף, אני לא מבין מה זה "לא ראוי", ומה עניין "שוללת את פרשנות חז"ל". מדובר פה באנציקלופדיה או בשיעור אחרי התפילה? באיזו זכות אתה קובע שמה שכתוב בתנ"ך "לא ראוי"? האם המטרה של אנציקלופדיה היא לתאר או לשפוט? מה שקורה כאן הוא עלבון למדע. 79.182.26.211 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה
הערך גם אינו נקרא דמויות מקראיות בראי ויקיפדים העורכים בשם בדוי. אנציקלופדיה אמורה להציג באופן ניטרלי את מגוון הדעות בעלות החשיבות בעניין בו היא עוסקת. בברכה, משתמש כבד - 21:38, 30/05/13
לא ברור מדוע נמחקה הפסקה, הרי אלוהים הוא הדמות הראשית בתנ"ך. אריאל סרי-לוי, דוקטורנט למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. רוצה גם מספר טלפון? 79.183.7.29 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה
אכן אלוהים הוא הדמות הראשית במקרא. יש לה ערך משלה, ולשם הפיסקה עברה. אם פירסמת מאמר על דמותו של אלוהים תוכל לבדוק אם הוא מקבל ביטוי ראוי שם. ערך זה אינו עוסק בדמויות ייחודיות אלא במאפיינים המשותפים לדמויות רבות. בברכה, משתמש כבד - 12:40, 17/07/13
לגופו של עניין (אהם), אני מסכים עם אריאל. "ערך זה אינו עוסק בדמויות ייחודיות" - אלוהים ראוי לצאת מכלל זה: הוא הדמות הראשית במקרא, ומכיוון שכך ערך על דמויות מקראיות יהיה חסר בלעדיו. הערך צריך לעסוק גם במאפיינים המשותפים לטיפוסי דמויות, ואלוהים הוא בהחלט טיפוס דמות בפני עצמו בעל מאפיינים ייחודיים. הפרק מתאים גם לערך על אלוהים, ואין מניעה לכלול אותו גם שם. אם הפרק יורחב באופן משמעותי אפשר לפצלו לערך נפרד, ולהשאיר תמצית והפניה משני הערכים, כמקובל. ‏nevuer‏ • שיחה 12:58, 17 ביולי 2013 (IDT)
אני נגד כפילויות בוויקיפדיה, מעבר לנוסחים מתומצתים והפניות לערך העיקרי, ובמקרה זה איני רואה בכך צורך (אף שאין לי התנגדות עקרונית) כי למה שמישהו יחפש מידע על אלוהים בערך דמות מקראית? לאלוהים (יהדות) יש מספר כפול של צפיות, ולכאן מגיעים בעיקר דרך הפניות בסגנון "אליעזר עבד אברהם הוא דמות מקראית...". אבל אלוהים אינו דמות ספרותית מקראית מקורית, אלא המקרא הוא רק מקור מרכזי לגבי אופן תפיסתה ביהדות בתקופת המקרא. לדעתי מלכתחילה הפיסקה הייתה צריכה להיות בערך על אלוהים, אבל העברתי אותה לשם רק כשהורחבה והחלה לעסוק בהשקפת חז"ל. אם נייצר שני עותקים של הערך יהיה צריך לתחזק את שתיהם, ומי ידאג לכך? ערך מורחב זה בסדר גמור, אם וכאשר הפיסקה תורחב. בברכה, משתמש כבד - 13:22, 17/07/13
אם מישהו יחפש מידע על הייצוג הספרותי של אלוהים במקרא, בוודאי שזה ערך מתאים לחפש בו. ולמען האמת, בעיניי זאת לא שאלה של "למה שמישהו יחפש", אלא של הצגת שלמה של המידע הרלבנטי. אם מישהו רוצה ללמוד על הנושא של דמויות מקראיות, הוא לא יכול להתעלם מהייצוג של אלוהים במקרא. ‏nevuer‏ • שיחה 13:34, 17 ביולי 2013 (IDT)
ולגישה זו, לא מספיק להפנות אותו למקום בו ימצא את המידע? מה ההבדל בין הפניה לערך מורחב ובין הפניה לפרק בערך אחר, בהעדר ערך מורחב? בברכה, משתמש כבד - 13:59, 17/07/13
הפרק הנ"ל עוסק - לפי כותרתו - ב"מהותו" של אלוהים ולא באפיון דמותו במקרא. ‏nevuer‏ • שיחה 14:06, 17 ביולי 2013 (IDT)
כי בכך עוסק התוכן, שהעלה אריאל מפרספקטיבה מסויימת ואני הוספתי לו פרספקטיבה נוספת: רק בשאלה האם אלוהים הוא גופני ובעל רגשות, ומאידך לא רק לפי המקרא, אלא גם לפי חז"ל. כך, לדעתי, לא כותבים פיסקה על איפיון דמותו של אלוהים במקרא. אם מישהו ירצה להכניס בה התאמות, בבקשה, ויכול להיות שהן ישליכו על האכסניה הראויה לה. בברכה, משתמש כבד - 14:25, 17/07/13
זאת משימה נכבדה. בינתיים, עדיף לענ"ד לחזור לגרסה זו - בתוספת התייחסות קצרצרה לפרשנות הביקורתית והמסורתית, בלי להעמיק ולצטט חוקרים או פרשנים ספציפיים - ולהציב תבנית "להשלים" והפניה לאלוהים (יהדות)#מהותו. אפשר להציב בשני הפרקים הערה נסתרת, שתפנה את תשומת הלב לעניין תחזוקת הכפילויות. ‏nevuer‏ • שיחה 15:06, 17 ביולי 2013 (IDT)
וגם אעשה זאת, אם לא תובע התנגדות מפורשת. ‏nevuer‏ • שיחה 23:25, 17 ביולי 2013 (IDT)
התכוונתי כמובן להגיב אבל מאז אחה"צ לא התפניתי. קודם כל, התנצלותי לאריאל, היה נדמה לי שהוא הוסיף לפיסקה את ההתייחסות לחז"ל שבעקבותיה העברתי אותה, ולכן לא הזכרתי זאת בהסבר שכתבתי לו, אך למעשה היה זה עורך אחר. באשר להצעתך, הגרסה הנ"ל עושה משהו הרבה יותר גרוע מאשר לצטט חוקרים ספציפיים, וזה להציג את פרשנותם כעמדת ויקיפדיה: "מכל הדוגמאות האלה עולה שלפי השקפת התנ"ך, לאלוהים יש גוף, הדומה לגוף של בני אדם, וניתן לראות אותו ולשמוע אותו. [...] לסיכום, אלוהים מתואר בתנ"ך במונחים אנושיים לא רק מבחינת היותו בעל גוף, אלא גם בכך שהוא מונע על ידי רגשות עשירים ומורכבים." גם הדוגמאות התנ"כיות עצמן נבחרו באופן מגמתי בשביל לבסס קביעות אלו. לכן אני מעדיף את הגרסה שלפני ההרחבה בעניין השקפת חז"ל. אך מאחר שאיני חובב כפילויות, אני מציע שהשאיפה להכליל את הפרק בערך זה, תוגשם באמצעות פיצול אלוהים (יהדות)#מהותו לשתי תת כותרות, הראשונה תיקרא: במקרא, והשנייה, נניח, בהשקפת חז"ל. הפיסקה דמותו של אלוהים שבערך זה תכלול הפניה כערך מורחב לפיסקה במקרא הנ"ל, שתוכנה הוא בעצם הגירסה שהעדפתי. בנוסף להפניה אני מציע את הגרסה המתומצתת: "אלוהים מתואר בתנ"ך בעיקר באמצעות דימויים אנושיים, גופניים קוגניטיביים ורגשיים. [מספר ציטוטים לדוגמא] מבקרי המקרא פירשו פסוקים אלו ואחרים כמעידים שמחברי המקרא תפסו את אלוהים כפיזיולוגי ודמוי אדם. מאידך, פרשנים מסורתיים פירשו את המקראות כאמורים על דרך משל, שנועד להביע רעיונות מופשטים בלשון בני האדם." בברכה, משתמש כבד - 01:54, 18/07/13
הצעתך טובה בעיניי. ‏nevuer‏ • שיחה 12:55, 18 ביולי 2013 (IDT)

הביטוי דמות מקראית[עריכת קוד מקור]

ביטוי זה מופיע בכמה ערכים ושימוש בו יש בו משום זלזול בקוראים המאמינים, כביכול מדובר בדמות מהאגדות, כמו ההסבר לערך דמות מקראית, דמות שיודעים עליה רק מהמקרא. כאילו היה זה מקביל לדמות מתוך מופע כלשהו. 18:52, 6 בנובמבר 2014 (IST)

חסרים הרבה[עריכת קוד מקור]

לארבהם הייתה אישה נוספת - קטורה, ולמיטב זכרוני גם ממנה היו לו ילדים. אבל אני לא יודע לערוך טבלאות כאלה. אז אם מישהו יודע - יתכבד להוסיף.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אמנם, קטורה ילדה לאברהם ששה בנים: זמרן, יקשן, מדן, מדין, ישבק ושוח, אבל כפי שכתוב בערך: "תרשים זה מכיל כמה מן הדמויות המקראיות העיקריות" (ההדגשה שלי), ולכן אין צורך להוסיף. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 08:45, 12 במאי 2015 (IDT)

שושלת חלקית[עריכת קוד מקור]

שלום, בספר דברי הימים א ישנה רשימה מלאה יותר לצאצאיו של דוד.--5.102.221.102 21:18, 30 באפריל 2016 (IDT)—