אלי כהן (במאי)

אלי כהן
	אלי כהן (מימין) עם שמעון לב-ארי ושי דנון בהצגה "מחכים לגודו". צוותא, 1973.
לידה	18 בדצמבר 1940 (בן 83); חדרה, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
עיסוק	במאי, תסריטאי
	פרופיל ב-IMDb

אלי כהן (לעיתים נקרא: אלי מדורסקי; נולד ב-18 בדצמבר 1940 בחדרה) הוא שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע, תסריטאי ובמאי קולנוע וטלוויזיה ישראלי. התפרסם כבמאי הסרטים "שתי אצבעות מצידון", "הקיץ של אביה" ו"עץ הדומים תפוס".

ביוגרפיה

בצה"ל שירת כמפקד להקת הנח"ל. בין השנים 1963–1967 למד תיאטרון ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1970–1971 למד בבית הספר לקולנוע בלונדון (אנ').

משחק

בסוף שנות ה-60, במקביל לסיום לימודיו, החל לשחק בתיאטרון ובקולנוע, בדרך כלל בתפקידי הגבר הצעיר והנאה.^[1]

בתיאטרון

בתיאטרון זווית: ב-1966 שיחק בהצגה "הדיבוק מנווה שאנן" מאת עמיצור אילן שביים אברהם אסיאו.^[2]

בתיאטרון זווית: ב-1967 שיחק בהצגה "מותו של סוכן" מאת ארתור מילר שביים ראובן מורגן.

בתיאטרון הקאמרי: ב-1968 שיחק בהצגה "הביתה" מאת הרולד פינטר שביים לאונרד שך; בהצגה "אנריקו" מאת לואיג'י פירנדלו שביים גרשון פלוטקין ובהצגה "נוכלים ואוהבים" מאת ג'ורג' פרקהאר שביים שמואל בונים ובהצגה "הנרי הרביעי" מאת שייקספיר שביים שמואל בונים. ב-1967 שיחק בהצגה "הפטנט" מאת אן ג'ליקו שביים שומאל בונים. ב-1969 שיחק בהצגה "ליזיסטרטה" מאת אריסטופאנס שביים עודד קוטלר.

בתיאטרון צוותא: ב-1969 גילם את התפקיד הראשי לצד מרים ברנשטיין כהן בהצגה "לא ביום ולא בלילה" מאת אברהם רז שביים ארנון תמיר.^[3].

בתיאטרון הבימה: ב-1971 גילם את אלוורו בהצגה "השושנה המקועקעת" מאת טנסי ויליאמס שביים מייקל מיצ'ם. ב-1973 גילם את בריק בהצגה "חתולה על גג פח לוהט" מאת טנסי ויליאמס שביים מייקל מיצ'ם.

שלוש פעמים גילם את אסטרגון לצד שמעון לב-ארי שגילם את ולדימיר בהצגה "מחכים לגודו" מאת סמואל בקט: בפעם הראשונה, ב-1966, במסגרת הצגה שהועלתה על ידי החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב בבימויה של עדנה שביט; בפעם השנייה, ב-1974 הופיעו בצה"ל ובתיאטרון צוותא בבימויה של שביט; ובפעם השלישית, ב-1980.^[1]

בטלוויזיה ובקולנוע

ב-1967 גילם את נוסי - הטירון שהשבוי הערבי חוטף ממנו את הנשק - בסרט "סיירים" שכתבו אברהם הפנר ואורנה ספקטור וביים מיכה שגריר.^[4] באותה שנה השתתף כהן בסרט "הוא הלך בשדות" שכתב וביים יוסף מילוא (ע"פ הספר "הוא הלך בשדות" של משה שמיר). ב-1968 גילם את אלי בסרט "אסירי החופש" שכתבו יגאל לב, נתן שחם ויונה זרצקי שגם ביים. הסרט עסק בחופשה בת 24 שעות שמקבלים שלושה אסירים וכלל סצנת אהבה בין אלי כהן ודליה פרידלנד שנחשבה נועזת בישראל של אותם זמנים^[5]. הסרט ייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין ובפסטיבל קאן ב-1968 וזכה לציון לשבח בפסטיבל הסרטים "פנום פן" 1968.^[6] ב-1969 שיחק בסרט "חמישה ימים בסיני" שביים מאוריציו לוצ'ידי. ב-1972 שיחק בסרט "לא ביום ולא בלילה" שביים סטיבן הילארד שטרן ע"פ מחזה מאת אברהם רז. לסרט זה גם כתב את התסריט לצד גיזה סלונים.^[7] בשנת 1974 גילם את גד בסרט התנ"כי "סיפור יעקב ויוסף".^[8]

ב-1979 גילם את דמותו של יוחנן המטביל בסרט העלילתי "ישו" (אנ') - הפקה זרה, במימון ארגון אוונגליסטי, שצולמה בישראל.

ב-1988 גילם את מקס גנץ בסרט " הקיץ של אביה" שכתב לצד גילה אלמגור וחיים בוזגלו וביים בעצמו. ב-1998 גילם את אלפרד בסרט "סודות משפחה" שכתבו יהודית קציר, שמי זרחין ואיתן ענר וביימה ניצה גונן. ב-2001 גילם תפקיד אורח - דוד של מאור (עדי טרר) - בסדרה "פלורנטין". ב-2007 גילם את דן בסרט "החוב" שכתבו עידו רוזנבלום ואסף ברנשטיין שגם ביים. בין השנים 2008–2010 גילם את אורי שדות בסדרה "עד החתונה" שכתב אבנר ברנהיימר וביימו דפנה לוין ועודד לוטן. ב-2013 גילם את זינגר בסדרה "בני ערובה" שביימו רותם שמיר ועמרי גבעון. ב-2013 שיחק בסרט "ההיא שחוזרת הביתה" שכתבה וביימה מיה דרייפוס. ב-2016 גילם את מאיר בסרטה של יעל קיים "ההר" וגילם את קרלו בסרטה של דורית חכים "ירח בבית 12".

בימוי

ב-1995 ביים את ההצגה "זינזאנה" מאת עירא דביר בתיאטרון הבימה.

ביים סרטים דוקומנטריים בטלוויזיה הישראלית. בין סרטיו התיעודיים הבולטים:

"מילואים" (1974) - מפגש כפול עם פלוגת מילואים; לפני מלחמת יום הכיפורים ולאחריה.^[9]
"לעמוד על הרגליים" (1974) - שנת שיקומו בתל השומר של קצין צה"ל, יואל שרון, שנפצע קשה במלחמת יום הכיפורים.^[10]
"אורקסטרה" (1976) - אודות התזמורת הקאמרית בבאר שבע וקליטת הנגנים העולים בה.^[11]
"שלושה ברמה" (1977) - סיפורם של שלושה מקבלי עיטורים בלחימה על רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים שרקעם השונה מציג את הפסיפס האנושי ממנו מורכב צה"ל.^[12]^[13]
"מסתרי האניה הטבועה במעמקי ים סוף" (1980) - תיאור חיפוש אחר אניה הטבועה כ-60 שנה בים סוף, ערב החזרת חצי האי סיני למצרים, שמחפשיה מאמינים כי יש בה אוצר זהב.^[14]
"פרשת איילנד" (1980) - דרמה (התסריט נכתב יחד עם עלי מוהר) המציגה באור סאטירי מאבק בין ותיקי העליות ובין הממסד החומרני המסוקר על ידי אמצעי התקשורת ובמיוחד הטלוויזיה המוצגת בצורה גרוטסקית.^[15]
"אלתרמניה" (2001) - סרט תעודי באורך מלא (90 דקות) אודות נתן אלתרמן, הופק על ידי שרות הסרטים הישראלי.^[16]
"רוזנטליס, דיוקן עצמי" (2006) - סרט תעודי אודות הצייר משה רוזנטליס.^[17]
"גדר, חומה, גבול...", סדרה בעלת 3 פרקים על גדר ההפרדה בין ישראל והשטחים (2006).^[18]

ב-1986 ביים כהן את הסרט העלילתי "שתי אצבעות מצידון" הסרט הופק על ידי יחידת ההסרטה של דובר צה"ל והייתה זו הפעם ראשונה בה הופץ לציבור הרחב סרט עלילתי באורך מלא שהופק על ידי יחידת ההסרטה.^[19] הסרט זכה להצלחה מסחרית, התקבל בהתלהבות בפסטיבל הקולנוע בקאן^[20] וכ-920,000 צופים צפו בו בקולנוע.^[21] הסרט סובב סביב דמותו של קצין צעיר המגיע לפקד על מחלקה באזור כפרי בלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה ותמונת עולמו המאורגנת מתנפצת אל מול הכאוס הלבנוני.^[22] חלק נכבד מהסרט צולם באל-ח'יאם בלבנון.^[23] כהן אף כתב את מילות שיר הנושא לסרט (לחן: בני נגרי) שהפך ללהיט בביצוע בועז עופרי, ככותב השיר כתב כהן את השם הכותב כאלי מדורסקי (שם משפחתה של אמו).^[24] הסרט זכה במספר פרסי "מנורת הכסף" שחולק לראשונה ב-1988 (המקביל לפרס אופיר של אותם ימים)^[25], בקטגוריות: "הסרט הטוב ביותר של השנה", "הבמאי הטוב ביותר" לאלי כהן, "הצלם הטוב ביותר", ו"שחקן המשנה הטוב ביותר" לאלון אבוטבול.^[26]

ב-1988 ביים את הסרט "הקיץ של אביה". הסרט מבוסס על ספר בעל אותו שם שכתבה גילה אלמגור.^[27] אלמגור, שהספר מבוסס על סיפור ילדותה, גם כתבה את התסריט לסרט, הפיקה אותו ושיחקה בו בתפקיד ראשי. מולה שיחקה בתפקיד הראשי השני, קאיפו כהן, שזכתה לשבחים רבים על משחקה. הסרט עסק בחוויות ילדה בת 10, בת לאם חד-הורית ניצולת שואה הפגועה בנפשה בראשית שנות ה-50. כהן עצמו שיחק בסרט בתפקיד גנץ, האיש שאביה (קאיפו כהן) חושבת בטעות שהוא אבא שלה. הסרט השתתף במספר פסטיבלי קולנוע ברחבי העולם, וגרף פרסים רבים.^[28]

ב-1989 היה בין צוות מייסדי בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה ושימש בו כמורה לבימוי.^[29]

ב-1991 ביים כהן סרט באנגלית בהפקה קנדית. הסרט "המריבה" (אנ') שמתבסס על ספרו של חיים גראדה, "הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי", עוסק במשבר הזהות היהודי ובקרע שבין הזרם הדתי ובין הזרם החילוני על רקע זיכרון השואה ומאורעותיה.^[30] ב-1994 יצא למסכי הקולנוע סרטו האמריקאי, "The Soft Kill", מותחן קולנועי בהפקת אהוד בלייברג, שלא זכה להצלחה ניכרת.

ב-1994 ביים את סרט ההמשך ל"הקיץ של אביה", "עץ הדומים תפוס". גם סרט זה התבסס על ספרה של גילה אלמגור שנשא אותו שם ותיאר את חוויותיה כנערה בכפר הנוער הדסים. הסיפור מגולל מערכת יחסים הנרקמת בקרב בני נוער ניצולי שואה החיים בכפר נוער בישראל בשנות ה-50, שם גרים גם נערים צברים. קאיפו כהן שיחקה גם בסרט זה בתפקיד הראשי.

ב-1998 ביים את הסרט הישראלי "באזז", המספר את סיפורם של שני נערים בני 14 מהרצליה שרצחו את נהג המונית דרק רוט. ב-2003 ביים את הסרט "איש החשמל" אודות חייו של פנחס רוטנברג, בכיכובם של מנשה נוי, איילת זורר וליאור אשכנזי.^[31] ב-2008 ביים את סדרת הדרמה הטלוויזיונית "אלטלנה" שעסקה בפרשת אלטלנה (על פי תסריט של מוטי לרנר).

ב-2013 ביים את "הורה 79", סרט בו הוא משחק באחד התפקידים, יחד עם גילה אלמגור, נתן דטנר ויוסי גרבר. הסרט עוסק במפגש מחודש של להקת ריקודי עם 33 שנים לאחר פירוקה. הסרט יצא למסכים בישראל במאי 2014.^[32]^[33]

קישורים חיצוניים

אלי כהן, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
אלי כהן באתר איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל
אלי כהן בארכיון תיאטרון הבימה
נילי פרידלנדר, אלי כהן (תיאטרון ג') הגיע למשחק במקרה, מעריב, 15 באפריל 1968
נחום מוכיח, "לא תהייה פה מלחמת אחים", ריאיון עם אלי כהן, "הבמה", 19 באוגוסט 2009
אמיר בוגן, הקיץ של ההורה: אלי כהן על "הורה 79", באתר ynet, 25 במאי 2014
אלי כהן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אלי כהן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אלי כהן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אלי כהן, באתר ספר הקולנוע הישראלי
אלי כהן, באתר AllMovie (באנגלית)
אלי כהן, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
אלי כהן, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אלי כהן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אלי כהן, דף שער בספרייה הלאומית
אלי כהן, בארכיון הבימה

הערות שוליים

^ ¹ ² שרית פוקס, פגישה לאין קץ, מעריב, 17 באוקטובר 1980המשך המשך
^ נחמן בן עמי, אחורה בזעם, קדימה - במבוכה, מעריב, 30 באוקטובר 1966
^ חוה נובק, לא ביום ולא בלילה, דבר, 26 בדצמבר 1968
^ זאב רב-נוף, באנו, חטפנו, ברחנו, דבר, 13 באוקטובר 1967המשך
^ זאב רב-נוף, על קצה המזלג, דבר, 18 באפריל 1968
^ דליה פרידלנד בקולנוע, באתר הבית של דליה פרידלנד
^ חוה נובק, "לא ביום ולא בלילה" בהוליווד, דבר, 30 בנובמבר 1972
^ הסרט הופק לטלוויזיה האמריקאית כסרט טלוויזיה, בשני פרקים. בישראל הוצג בקולנוע כסרט עלילתי.טלילה בן זכאי, פעם הנרי ה-8, פעם יעקב אבינו, מעריב, 19 ביולי 1974
^ יוסי ביילין, לפני ואחרי, דבר, 21 במרץ 1974
^ יוסי ביילין, כמעט כמו כולם, דבר, 7 בנובמבר 1974
^ חולקו הפרסים בפסטיבל הסרט, דבר, 31 באוקטובר 1976
^ שלושה ברמה, דבר, 16 בספטמבר 1977
^ פרטי הסרט "שלושה ברמה" בשרות התשלומים של ממשלת ישראל
^ דליה רביקוביץ', זהב במים, מעריב, 7 ביולי 1980
^ שרית פוקס, דיסניאיילנד, מעריב, 7 באוגוסט 1980
^ אלתרמניה, באתר "הבמה"
^ רוזנטאליס, דיוקן עצמי, באתר "הבמה"
^ גדר, חומה, גבול..., 2006, באתר רשות השידור, 22 במאי 2008
^ צה"ל הפיק סרט על מלחמת לבנון, מעריב, 16 בפברואר 1986
^ שאול דישי, אלפיים צופים קיבלו באהדה את "שתי אצבעות מצידון", מעריב, 16 במאי 1986
^ דורון פישלר, מאה הסרטים הישראליים הנצפים בכל הזמנים, באתר עין הדג, 25 בספטמבר 2016
^ מאיר שניצר, זה שיורה, זה שחוטף, זה שתקוע בבוץ, חדשות, 8 באוגוסט 1986
^ יוסף ולטר, שתי אצבעות של צה"ל בפסטיוואל הסרטים בקאן, מעריב, 9 במאי 1986
^ כהן חתם על השיר בשם "אלי מדורסקי", שם נעוריה של אמו, חיים קינן, השירים הגדולים: סרטים, מחזות זמר, סדרות טלוויזיה, מפעלי תרבות וחינוך בע"מ, תל אביב 1999
^ "מנורת הכסף"-השם העברי שיחליף את "האוסקר ישראלי", מעריב, 9 באוגוסט 1988
^ אמיר פלג, "מנורת הכסף" למצטייני הקולנוע הישראלי, חדשות, 19 בספטמבר 1988
^ יובל רובין, אלי ביים את הסרט של גילה, כל העיר, 12 באוגוסט 1988
^ "הקיץ של אביה״ – גילה אלמגור ואלי כהן זכו במקום השני בפסטיבל ברלין, חדשות, 28 בפברואר 1989
רונן טל, "הקיץ של אביה" במקום הראשון בפסטיבל בספרד, חדשות, 30 באוקטובר 1989
^ ניר בכר, הצגת הקולנוע הראשונה - לבית־הספר החדש לקולנוע יש כבר בית, מורים, קפטריה ותוכנית הוראה. נותרו עדיין כרטיסים בודדים לשנת הלימודים הבאה, כל העיר, 4 באוגוסט 1989
^ אסף טל, "ואנו שנינו ניצבים לנוכח כלל ישראל, החרב" – על הסרט "המריבה", באתר יד ושם
^ אלי אשד, הזקן מנהריים, באתר "האייל הקורא", 12 בינואר 2003
^ הורה 79, קדימון הסרט באתר יוטיוב
^ לירון סיני, "הורה 79": הורה - ההיא בלי ההיי, באתר ynet, 26 במאי 2014

[פוקס-1] ¹ ² שרית פוקס, פגישה לאין קץ, מעריב, 17 באוקטובר 1980המשך המשך

[2] נחמן בן עמי, אחורה בזעם, קדימה - במבוכה, מעריב, 30 באוקטובר 1966

[נובק1-3] חוה נובק, לא ביום ולא בלילה, דבר, 26 בדצמבר 1968

[סיירים-4] זאב רב-נוף, באנו, חטפנו, ברחנו, דבר, 13 באוקטובר 1967המשך

[אסירי-5] זאב רב-נוף, על קצה המזלג, דבר, 18 באפריל 1968

[פרידלנד-6] דליה פרידלנד בקולנוע, באתר הבית של דליה פרידלנד

[נובק2-7] חוה נובק, "לא ביום ולא בלילה" בהוליווד, דבר, 30 בנובמבר 1972

[8] הסרט הופק לטלוויזיה האמריקאית כסרט טלוויזיה, בשני פרקים. בישראל הוצג בקולנוע כסרט עלילתי.טלילה בן זכאי, פעם הנרי ה-8, פעם יעקב אבינו, מעריב, 19 ביולי 1974

[ביילין1-9] יוסי ביילין, לפני ואחרי, דבר, 21 במרץ 1974

[ביילין2-10] יוסי ביילין, כמעט כמו כולם, דבר, 7 בנובמבר 1974

[תזמורת-11] חולקו הפרסים בפסטיבל הסרט, דבר, 31 באוקטובר 1976

[שלושה-12] שלושה ברמה, דבר, 16 בספטמבר 1977

[תשלומים-13] פרטי הסרט "שלושה ברמה" בשרות התשלומים של ממשלת ישראל

[רביקוביץ-14] דליה רביקוביץ', זהב במים, מעריב, 7 ביולי 1980

[איילנד-15] שרית פוקס, דיסניאיילנד, מעריב, 7 באוגוסט 1980

[אלתרמניה-16] אלתרמניה, באתר "הבמה"

[רוזנטאליס-17] רוזנטאליס, דיוקן עצמי, באתר "הבמה"

[רשות-18] גדר, חומה, גבול..., 2006, באתר רשות השידור, 22 במאי 2008

[19] צה"ל הפיק סרט על מלחמת לבנון, מעריב, 16 בפברואר 1986

[20] שאול דישי, אלפיים צופים קיבלו באהדה את "שתי אצבעות מצידון", מעריב, 16 במאי 1986

[פישלר-21] דורון פישלר, מאה הסרטים הישראליים הנצפים בכל הזמנים, באתר עין הדג, 25 בספטמבר 2016

[שניצר1-22] מאיר שניצר, זה שיורה, זה שחוטף, זה שתקוע בבוץ, חדשות, 8 באוגוסט 1986

[ולטר1-23] יוסף ולטר, שתי אצבעות של צה"ל בפסטיוואל הסרטים בקאן, מעריב, 9 במאי 1986

[24] כהן חתם על השיר בשם "אלי מדורסקי", שם נעוריה של אמו, חיים קינן, השירים הגדולים: סרטים, מחזות זמר, סדרות טלוויזיה, מפעלי תרבות וחינוך בע"מ, תל אביב 1999

[25] "מנורת הכסף"-השם העברי שיחליף את "האוסקר ישראלי", מעריב, 9 באוגוסט 1988

[פלג-26] אמיר פלג, "מנורת הכסף" למצטייני הקולנוע הישראלי, חדשות, 19 בספטמבר 1988

[27] יובל רובין, אלי ביים את הסרט של גילה, כל העיר, 12 באוגוסט 1988

[28] "הקיץ של אביה״ – גילה אלמגור ואלי כהן זכו במקום השני בפסטיבל ברלין, חדשות, 28 בפברואר 1989
רונן טל, "הקיץ של אביה" במקום הראשון בפסטיבל בספרד, חדשות, 30 באוקטובר 1989

[29] ניר בכר, הצגת הקולנוע הראשונה - לבית־הספר החדש לקולנוע יש כבר בית, מורים, קפטריה ותוכנית הוראה. נותרו עדיין כרטיסים בודדים לשנת הלימודים הבאה, כל העיר, 4 באוגוסט 1989

[המריבה-30] אסף טל, "ואנו שנינו ניצבים לנוכח כלל ישראל, החרב" – על הסרט "המריבה", באתר יד ושם

[אשד-31] אלי אשד, הזקן מנהריים, באתר "האייל הקורא", 12 בינואר 2003

[הורה-32] הורה 79, קדימון הסרט באתר יוטיוב

[סיני-33] לירון סיני, "הורה 79": הורה - ההיא בלי ההיי, באתר ynet, 26 במאי 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]