בית אריה-עופרים

המונח "עופרים" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו עופרים (פירושונים).
בית אריה - עופרים
בית אריה-עופרים
בית אריה-עופרים
"בית אריה- חלום של מקום"
מבט על בית אריה ממערב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה שרון אלפסי
גובה ממוצע[1] ‎295 מטר
תאריך ייסוד 1981
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 5,561 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 223
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.9% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.02 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 1,938 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 124
תחום שיפוט[4] 2,870 דונם
    - דירוג ארצי[2] 223
32°01′59″N 35°02′59″E / 32.0329916126329°N 35.0497749671604°E / 32.0329916126329; 35.0497749671604
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
7 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 55
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3986
    - דירוג ארצי[2] 134
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.9%
גילאי 5 - 9 9.7%
גילאי 10 - 14 10.7%
גילאי 15 - 19 8.9%
גילאי 20 - 29 13.4%
גילאי 30 - 44 17.6%
גילאי 45 - 59 19.4%
גילאי 60 - 64 4.4%
גילאי 65 ומעלה 8.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 3
–  יסודיים 2
–  על-יסודיים 1
תלמידים 833
 –  יסודי 590
 –  על-יסודי 243
מספר כיתות 36
ממוצע תלמידים לכיתה 24.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל בית אריה - עופרים נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה המקומית
עופרים

בֵּית אַרְיֵה - עוֹפָרִים (עָפָרִים) היא התנחלות, יישוב קהילתי ומועצה מקומית השוכנת בדרום-מערב השומרון, כשמונה ק"מ מזרחית לאלעד, בגובה של כ-300 מטר, על כביש 465. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1989.

אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב משתרע על פני 2,890 דונמים. ביישוב שוכנים מספר אתרים ארכאולוגיים ואתרי טיפוס מצוקים של החברה להגנת הטבע. ביישוב מוסדות לימוד החל מגני ילדים ועד חטיבת ביניים וכן בתי כנסת, מרכזי ספורט, גן פסלים וטיילת, מרכז יום לקשיש, מרפאה ובריכה. ראש המועצה הוא שרון אלפסי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית אריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם בשנת 1981 על ידי תנועת החרות ואנשי בית"ר, אשר השתייכו לגרעין "לבונה", בן 60 משפחות, רובם עובדי התעשייה האווירית. בראש המקימים עמדו ויקטור סמדר, יוסי משיח ויעקב נורודצקי. טקס הנחת אבן הפינה ליישוב נערך ב-17 ביולי 1981 בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין[6].

היישוב נקרא על שמו של אריה בן-אליעזר שהיה מלוחמי האצ"ל ומאנשי תנועת החרות[7].

סמל הישוב הוא פרח הדרדר הכחול, ובהתאם, פרח הדרדר מופיע גם בסמל מוסדות נוספים בישוב, כגון בית הספר ע"ש יהושע גן.

היישוב הוקם בחלקו על קרקע שהופקעה מהכפר הסמוך א-לובן אל-ע'רבי, וחלקו על קרקע שהוכרזה אדמת מדינה[8].

מספר אישים השתתפו בהקמת היישוב, ביניהם אריאל שרון. שרון נהג לקחת אורחים מחו"ל, בהם ג'ורג' בוש, לבית אריה ולהראות להם את מסלולי נמל התעופה בן-גוריון שלמרגלות היישוב. זאת במטרה להמחיש את הצורך האסטרטגי, לדבריו, בשליטה באזור זה[9].

עופרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופרים הוא יישוב קהילתי, השייך מאז שנת 2004 למועצה המקומית בית אריה ושוכן בדרומה. השם "עופרים" נבחר ליישוב לאור זה שמקימיו ראו כי הגבעה עליו הוקם שימשה כמקום מרבצם של צבאים רבים.

התוכנית להקמת היישוב, עלתה לראשונה לאישור בוועדת השרים להתיישבות בסוף 1982[10]. היישוב הוקם ביוזמה פרטית על ידי משקיעים שרכשו חטיבת קרקע במקום, וביולי 1983 החלו בשיווק הפרויקט[11]. התוכנית אושרה סופית על יד ועדת השרים ב-14 בנובמבר 1983 וגרעין המייסדים שתוכנן להתיישב במקום היה מקרב עובדי בזק וחברת החשמל[12], אך היזמים לא הצליחו לגייס את ההון הדרוש להקמת היישוב והפרויקט בוטל[13].

הכניסה לעופרים

רק באוגוסט 1989 עלו ראשוני המתיישבים לקרקע. עיקר התושבים הראשונים היו עולים לשעבר מברית המועצות, שעברו הכשרה בת שנה כגרעין ביישוב ניל"י הסמוך במטרה ללמוד כיצד להקים יישוב ולארגן את מוסדותיו. בשנת 1990, עקב מצוקת הדיור שנוצרה עם גל העלייה מברית המועצות, הוקם אתר קרוואנים על הגבעה בה שוכן היישוב כיום ואוכלס בעולים חדשים[14]. בשנת 1993 עזבו העולים את הקרוואנים ובשנת 1995 החלה תנועת "אמנה" בבנית בתי קבע בעופרים ללא תוכנית מתאר מקומית מאושרת, רק בשנת 2015 אישרה בדיעבד מועצת התכנון העליונה את תוכנית המתאר[15].

טרם הועבר היישוב מרשות המועצה אזורית מטה בנימין לבית אריה בשנת 2004, גרו בעופרים כ-260 משפחות.

לאחר האיחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 אוחדו היישובים הסמוכים עופרים ובית אריה. גדר ההפרדה שנבנתה באזור הייתה אמורה לכלול את היישוב ממערב לגדר, אך בין היישוב לשטח ישראל ישנם שלושה כפרים פלסטינים, הדבר לא התאפשר והוא נותר מחוץ לתוואי, זאת בניגוד להבטחתו של ראש הממשלה, אריאל שרון[16]. כפשרה הוצע לגדר במעין מובלעת את בית אריה-עופרים בנפרד[17]. בנובמבר 2005 טען תושב שערך "משאל גלויות וולוטנטרי" רעיון לו התנגדו התושבים בתוקף ואף הצהירו באופן סמלי כי במקרה כזה יעדיפו להעביר את הישוב למיקום אחר.

בעופרים מוקמת הרחבה קהילתית, שכונת גופנא, המונה 80 יח"ד. בשנת 2018 קידם מנכ"ל המועצה יוסי דרדיגר ביחד עם משרד השיכון תכנון של כ-10,000 יחידות דיור חדשות בטווח שבין היישוב עופרים לבית אריה. המשמעות היא שבסיום האכלוס היישוב בית אריה ימנה מעל ל-30,000 תושבים.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 התגוררו ביישוב כ-1,300 משפחות.

ב-2018 גרו 5,230 תושבים בבית אריה[18].

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בבית אריה-עופרים 5,561 תושבים (מקום 223 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 83.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 10,631 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[19]

מזכירי היישוב (טרם ההכרזה כמועצה מקומית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהושע גן - המזכיר הראשון של היישוב, נהרג במלחמת שלום הגליל ועל שמו נקרא בית הספר של המועצה- "בית הספר על שם יהושע גן"[20]

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חגי הוברמן, כנגד כל הסיכויים - 40 שנות התיישבות ביש"ע, הוצאת ספריית נצרים, 2008

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ דני רובינשטיין, מהומות בביר-זית ובמחנה הפליטים דהיישה, דבר, 18 ביוני 1981
  7. ^ ילקוט הפרסומים 3165 (עמ' 1491)
  8. ^ התנחלות בית אריה, באתר המכון למחקר יישומי - ירושלים
  9. ^ דניאל בן סימון, מחקו אותם, באתר הארץ, 21 באפריל 2006
  10. ^ הישובים שהקמתם אושרה בוועדת השרים להתיישבות, מעריב, 30 בדצמבר 1982
  11. ^ 42 מיליון דולר יושקעו ב"עופרים", דבר, 5 ביולי 1983
  12. ^ איך תציל הממשלה את 'נופים' ולמה, כותרת ראשית, 15 בפברואר 1984
  13. ^ קלוד מלכה, סיפורי סנטה ברברה, כותרת ראשית, 21 במרץ 1984
    טובה צימוקי, נאמן מאשים האוצר בעיכוב תקציבים להתיישבות ביו"ש, דבר, 15 בנובמבר 1983
  14. ^ אהוד רבינוביץ, 'שלום עכשיו': השר שרון מנסה לאלץ עולים להתיישב בשטחים, מעריב, 25 בנובמבר 1990
  15. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, לאחר שנה של הקפאה: המינהל האזרחי יאשר היום בניית מאות דירות בהתנחלויות מבודדות, באתר הארץ, 22 ביולי 2015
  16. ^ אטילה שומפלבי, תושבי עופרים לפרץ: מוכנים להתפנות בכל רגע, באתר ynet, 21 באוקטובר 2005
  17. ^ רוני סופר, מתנחלים בגדה לשרון: תן פיצויים כבר עכשיו, באתר ynet, 8 בנובמבר 2005
  18. ^ קובץ רשימת יישובים 2.7.18, אתר רשות האוכלוסין
  19. ^ פרופיל בית אריה-עופרים באתר הלמ"ס
  20. ^ רות בז'רנו, הייתי ממקימי הישוב בית אריה, באתר הקשר הרב דורי