בסי סמית'

**בסי סמית'**
**Bessie Smith**
	צילום בידי קארל ואן וכטן, 1936
לידה	15 באפריל 1894; טנסי, ארצות הברית
פטירה	26 בספטמבר 1937 (בגיל 43); מיסיסיפי, ארצות הברית
שם לידה	בסי סמית'
מקום קבורה	Mount Lawn Cemetery
מוקד פעילות	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1912–1937 (כ־25 שנים)
עיסוק	זמרת
סוגה	בלוז, ג'אז
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	קולומביה רקורדס
פרסים והוקרה	פרס גראמי למפעל חיים (1989); היכל התהילה הלאומי לנשים (1984); היכל התהילה של הרוק אנד רול (1989) ;
	פרופיל ב-IMDb

St. Louis Blues, 1929

בסי סמית' (באנגלית: Bessie Smith; ‏ 9 ביולי 1892 או 15 באפריל 1894‏^[1] - 26 בספטמבר 1937) הייתה זמרת בלוז אמריקאית, שכונתה "הקיסרית של הבלוז" והייתה זמרת הבלוז המצליחה והפורייה ביותר בשנות העשרים^[2].

אף על פי שלא הייתה לה השכלה מוזיקלית פורמלית, הייתה סמית' שותפה פעילה בכתיבת לחני השירים שלה ותמליליהם.

שני שירים מאלבומה הראשון שברו את שיאי ההשמעות בארצות הברית בשנת 1936: "This is my business" ו-"You don't know me".

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמית' חיה ובגרה בצ'אטאנוגה, טנסי. עוד בטרם מלאו לה תשע שנים התייתמה מאביה, פועל וכהן דת בפטיסטי ומאמה וגדלה עם אחיה. כבר כנערה הופיעה במופעי רחוב בשירה וריקוד, כאשר אחיה מלווה אותה בנגינה בגיטרה. הצורך לשרוד בסביבה הקשוחה של מופעי הרחוב הפך אותה למחוספסת ואלימה עוד בגיל צעיר. מבנה גופה (היא התנשאה לגובה של כ-1.80 מטר) וקולה החזק הפכו אותה עד מהרה לשליטת הרחוב. בתקופה זו גם החלה לשתות ג'ין, משקה אלכוהולי שיוצר במסבאות בלתי-חוקיות (מסבאה כזו נקראה speakeasy).

ב-1912 גילתה אותה זמרת הבלוז גרטרוד ("מא") רייני כאשר הופיעה בצ'אטאנוגה ולקחה אותה עמה למסע ההופעות שלה. ב-1913 יצרה סמית' את המופע הראשון שלה בתיאטרון "81" באטלנטה, בהשפעתה של רייני ותחת הדרכתה.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית^[3] שנות העשרים הופיעה במחזמר ?How Come שנכתב על ידי סידני בשה והועלה על במות ברודוויי וברחבי ארצות הברית. עם תום הופעותיה עברה להתגורר בפילדלפיה, שם נישאה לג'ק גי ב-1923. שנה זו מציינת גם את התחלת הצלחתה כזמרת עם הופעת האלבום הראשון בכיכובה בחברת Columbia Records, ‏ Downhearted Blues. התקליט זכה להצלחה חסרת תקדים ונמכר עד סוף אותה שנה בשני מיליון עותקים. נישאת על גל ההצלחה הצטרפה ככוכבת ללהקת הוודוויל השחורה הגדולה Theater Owners Booking Association) T.O.B.A.) עמה יצאה לסיבובי הופעות ארוכים ברחבי ארצות הברית. היא הופיעה עם להקות גדולות ובין נגניה נמנו פלטשר הנדרסון ולואי ארמסטרונג. סמית' הפכה לזמרת האפרו אמריקאית בעלת השכר הגבוה ביותר בתעשייה ויכלה להרשות לעצמה חיי מותרות, אלא שהעדיפה לבלות בקרב הפועלים השחורים בשכונות העוני ולשתות ג'ין במסבאות כמו בשיריה Gin House Blues ו- Me And My Gin. רוב המילים לשיריה נבעו מההווי של שכונות אלה.

בעלה לא היה נאמן לה, אך גם סמית' לא הייתה נאמנה לבעלה ובגדה בו עם גברים ונשים כאחד. ב-1929 עזבה את בעלה, ללא גירושים ועברה לחיות ללא נישואין עם ריצ'רד מורגן, שהיה חבר קרוב ולא קנאי וגם לא היה מאוים מהביסקסואליות שלה. הם נותרו בני זוג עד מותה.

בין כ-150 שיריה מהתקופה ניתן למנות את הלהיטים Downhearted Blues מ-1923, St. Louis Blues מ-1925 ו-Empty Bed Blues, שלושתם נכללים ב"היכל התהילה של פרס גראמי". Downhearted Blues נכלל בספריית הקונגרס כערך בעל חשיבות תרבותית, היסטורית ואמנותית^[2]. השיר נכלל גם ברשימת "השירים שעיצבו את פני המאה ה-20" על ידי (National Endowment for the Arts (NEA (מחלקה של ממשלת ארצות הברית). היכל התהילה של הרוקנרול הכליל את השיר ברשימת 500 השירים שעיצבו את הרוקנרול^[4].

שלהי הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה של סמית' נקטעה עקב השפל הגדול ועקב עלייתם של הסרטים המדברים ששמו קץ למופעי הוודוויל. היא ניסתה להופיע במחזות זמר בברודוויי, אך ללא הצלחה מרובה. השיר שכתבה וביצעה, שהפך ללהיט ענק וזכה מאז לאינספור ביצועים, Nobody Knows You When You're Down and Out^[5], משקף את תחושת הדיכאון וחוסר המוצא שאפיינה את התקופה.

ב-1933 צירף אותה ג'ון האמונד לתזמורת הסווינג שלו עם הטרומבוניסט ג'ק טיגרדן. הם הקליטו תקליט ל"קולומביה" שכלל את השירים Take Me For A Buggy Ride ו-Gimme a Pigfoot. אך הנדרסון לא היה מרוצה מהתוצאה כיוון שסמית' ניסתה להתאים עצמה לסווינג, במקום לדבוק בקצב הבלוז שפרסם אותה והחליף אותה בזמרת צעירה, אותה סימן כיורשת לסמית' - בילי הולידיי.

סמית' נפצעה בתאונת דרכים, במכונית נהג בן זוגה ריצ'רד מורגן. שמועות שהפיץ ג'ון המונד מאוחר יותר טענו שעקב סירובו של בית חולים "ללבנים בלבד" אליו הגיעה, לטפל בה היא טולטלה בדרכים עד שמתה מאיבוד דם. לאחר מכן הודה המונד שטענתו לא הייתה מבוססת על עדות ראייה אלא על שמועות, לדברי עדים "לא ייתכן שנהג כלשהו ניסה אפילו להובילה לבית חולים ללבנים בלב 'הדרום העמוק' של ארצות הברית באותה תקופה". אולם הנופך המסתורי והרקע של מדיניות ההפרדה הגזעית העניקו למותה הילה של מוות על רקע גזעי והחזירו אותה לתודעת הציבור. בטקס האשכבה שלה, שנערך ב-3 באוקטובר 1937, השתתפו 10,000 איש. ב-1970 הוצבה מצבת זיכרון על קברה בפנסילבניה במימון הזמרת ג'ניס ג'ופלין. ב-1971 הוציא ג'ון האמונד מחדש את תקליטיה של סמית', עבור הוצאה-מחדש זו זכה בפרס גראמי.

לאחר מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 הוענק לה פרס גראמי למפעל חיים. היא נכללת בהיכלי התהילה של הג'אז, הרוק והבלוז.

ייצוגים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1972 יצאה ביוגרפיה על בסי סמית', בשם "Bessie", מאת העיתונאי האמריקאי כריס אלברטסון.

ב-2015 יצא סרט ביוגרפי, "סיפורה של בסי סמית'" (באנגלית גם שמו Bessie). בסרט כיכבה והייתה מפיקה בפועל קווין לטיפה.

בסי סמית' עצמה שיחקה בסרט קצר בשנת 1929 בשם "St. Louis Blues", עם קאסט שכולו שחור, בדמות אישה מוכה, בת זוגו של מהמר שבוגד בה עם אישה צעירה יותר.

שיריה נכללו בפסקולים של עשרות סרטים ותוכניות טלוויזיה, ביניהם אימפריית הפשע, להרוג את ביל חלק 2, ומים לפילים.

במחזמר הישראלי "אל תקרא לי שחור" נכלל שיר בשם "מי רצח את בסי סמית'?" הרומז לתעלומה האופפת את נסיבות מותה. ניקו ניתאי ביים את ההצגה "מותה של בסי סמית'" לפי מחזה מאת אדוארד אלבי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטאדס טרקל, ענקי הג'אז, הוצאת בבל, 2006. הפרק "קיסרית הבלוז".

Albertson, Chris, Bessie (Revised and Expanded Edition), Yale University Press (New Haven), 2003. ISBN 0-300-09902-9.
Brooks, Edward, The Bessie Smith Companion: A Critical and Detailed Appreciation of the Recordings, Da Capo Press (New York), 1982. ISBN 0306762021.
Davis, Angela Y., Blues Legacies and Black Feminism: Gertrude "Ma" Rainey, Bessie Smith, and Billie Holiday, Pantheon Books (New York), 1998. ISBN 0-679-45005-X.
Eberhardt, Clifford, Out of Chattanooga, Ebco (Chattanooga), 1994.
Feinstein, Elaine, Bessie Smith, Viking (New York), 1985, ISBN 0670806420.
Grimes, Sara, Backwaterblues: In Search of Bessie Smith, Rose Island Pub. (Amherst), 2000, ISBN 0970708904.
Kay, Jackie, Bessie Smith, Absolute (New York), 1997. ISBN 1-899791-55-8.
Manera, Alexandria, Bessie Smith, Raintree (Chicago), 2003. ISBN 0739868756.
Martin, Florence, Bessie Smith, Editions du Limon (Paris), 1994. ISBN 290722431X.
Oliver, Paul, Bessie Smith, Cassell (London), 1959.
Palmer, Tony, All You Need is Love: The Story of Popular Music, Grossman Publishers/Viking Press (New York), 1976. ISBN 0-670-11448-0.
Welding, Pete; Byron, Tony (eds.), Bluesland: Portraits of Twelve Major American Blues Masters, Dutton (New York), 1991. ISBN 0-525-93375-1.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא בסי סמית' בוויקישיתוף

בסי סמית', ברשת החברתית פייסבוק
בסי סמית', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
בסי סמית', באתר AllMovie (באנגלית)
בסי סמית', באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
בסי סמית', באתר אייטונס (באנגלית)
בסי סמית', באתר ספוטיפיי
בסי סמית', באתר AllMusic (באנגלית)
בסי סמית', באתר MusicBrainz (באנגלית)
בסי סמית', באתר Discogs (באנגלית)
בסי סמית', באתר Songkick (באנגלית)
בסי סמית', באתר Genius
בסי סמית', באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
ביוגרפיה וריאיון עם כריס אלברטסון, מחבר הספר הביוגרפי עליה (באנגלית)
דף אמן באתר Red Hot Jazz (באנגלית)
מוזיאון בסי סמית' בעיר הולדתה (באנגלית)
בסי סמית', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
בסי סמית', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ על תאריך הולדתה ישנן מספר עדויות סותרות המציינות את שני התאריכים
^ ¹ ² בחירת הערכים לספריית ההקלטות ההיסטוריות של הקונגרס משנת 2002
^ הפרק מבוסס על הספר Albertson, Chris, Bessie (Revised and Expanded Edition), Yale University Press (New Haven), 2003. ISBN 0-300-09902-9
^ אתר הרשימה(הקישור אינו פעיל, 26.08.2018)
^ תמליל

[1] על תאריך הולדתה ישנן מספר עדויות סותרות המציינות את שני התאריכים

[cong-2] ¹ ² בחירת הערכים לספריית ההקלטות ההיסטוריות של הקונגרס משנת 2002

[3] הפרק מבוסס על הספר Albertson, Chris, Bessie (Revised and Expanded Edition), Yale University Press (New Haven), 2003. ISBN 0-300-09902-9

[4] אתר הרשימה(הקישור אינו פעיל, 26.08.2018)

[5] תמליל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

פרס גראמי למפעל חיים
1963–1989	בינג קרוסבי (1963) • פרנק סינטרה (1965) • דיוק אלינגטון (1966) • אלה פיצג'רלד (1967) • אירווינג ברלין (1968) • אלוויס פרסלי (1971) • לואי ארמסטרונג, מהליה ג'קסון (1972) • צ'אק ברי, צ'ארלי פארקר (1984) • ליאונרד ברנשטיין (1985) • בני גודמן, הרולינג סטונז, אנדרס סגוביה (1986) • רוי אייקוף, בני קרטר, אנריקו קארוזו, ריי צ'ארלס, פאטס דומינו, וודי הרמן, בילי הולידיי, בי. בי. קינג, אייזק שטרן, איגור סטרווינסקי, ארטורו טוסקניני, האנק ויליאמס (1987) • פרד אסטר, פבלו קזאלס, דיזי גילספי, יאשה חפץ, לנה הורן, לאונטין פרייס, בסי סמית, ארט טייטום, שרה ווהן (1989)
1990–1999	נט קינג קול, מיילס דייוויס, ולדימיר הורוביץ, פול מקרטני (1990) • מריאן אנדרסון, בוב דילן, ג'ון לנון, קאתי ולס (1991) • ג'יימס בראון, ג'ון קולטריין, ג'ימי הנדריקס, מאדי ווטרס (1992) • צ'ט אטקינס, ליטל ריצ'רד, ת'לוניוס מונק, ביל מונרו, פיט סיגר, פאטס וולר (1993) • ביל אוונס, אריתה פרנקלין, ארתור רובינשטיין (1994) • פטסי קליין, פגי לי, הנרי מנסיני, קרטיס מייפילד, ברברה סטרייסנד (1995) • דייב ברובק, מרווין גיי, גאורג שולטי, סטיבי וונדר (1996) • בובי בלנד, האחים אברלי, ג'ודי גרלנד, סטפן גרפלי, באדי הולי, צ'ארלס מינגוס, אוסקר פיטרסון, פרנק זאפה (1997) • בו דידלי, האחים מילס, רוי אורביסון, פול רובסון (1998) • ג'וני קאש, סם קוק, אוטיס רדינג, סמוקי רובינסון, מל טורמה (1999)
2000–2009	הארי בלפונטה, וודי גאת'רי, ג'ון לי הוקר, מיץ' מילר, וילי נלסון (2000) • הביץ' בויז, טוני בנט, סמי דייוויס ג'וניור., בוב מארלי, The Who‏ (2001) • קאונט בייסי, רוזמרי קלוני, פרי קומו, אל גרין, ג'וני מיטשל (2002) • אטה ג'יימס, ג'וני מאטיס, גלן מילר, טיטו פואנטה, סיימון וגרפונקל (2003) • ואן קלייברן, The Funk Brothers, אלה ג'נקינס, סאני רולינס, ארטי שו, דוק ווטסון (2004) • אדי ארנולד, ארט בלייקי, The Carter Family, מורטון גולד, ג'ניס ג'ופלין, לד זפלין, ג'רי לי לואיס, ג'לי רול מורטון, פינטופ פרקינס, הסטייפל סינגרס (2005) • דייוויד בואי, קרים, מרלה הגרד, רוברט ג'ונסון, ג'סי נורמן, ריצ'רד פריור, הוויברז (2006) • ג'ואן באאז, Booker T. & the M.G.'s, מריה קאלאס, אורנט קולמן, הדלתות, הגרייטפול דד, בוב וילס (2007) • ברט בכרך, הבנד, קאב קאלוויי, דוריס דיי, יצחק פרלמן, מקס רואץ', ארל סקרוגס (2008) • ג'ין אוטרי, הנערים העוורים מאלבמה, ארבע הפסגות, האנק ג'ונס, ברנדה לי, דין מרטין, טום פקסטון (2009)
2010–2019	לאונרד כהן, בובי דארין, דייוויד אדוארדס, מייקל ג'קסון, לורטה לין, אנדרה פרווין, קלארק טרי (2010) • ג'ולי אנדרוז, רוי היינס, רביעיית ג'וליארד, שלישיית קינגסטון, דולי פרטון, הראמונס, ג'ורג' בוורלי שיי (2011) • להקת האחים אולמן, גלן קמפבל, אנטוניו קרלוס ז'ובים, ג'ורג' ג'ונס, ההורנס של ממפיס, דיאנה רוס, גיל סקוט-הרון (2012) • גלן גולד, צ'ארלי היידן, לייטנינג הופקינס, קרול קינג, פטי פייג', ראווי שנקר, The Temptations‏ (2013) • הביטלס, קליפטון צ'נייר, האחים איסלי, קרפטוורק, קריס קריסטופרסון, ארמנדו מנסנרו, מוד פאוול (2014) • בי ג'יז, פייר בולז, באדי גאי, ג'ורג' האריסון, פלאקו חימנס, האחים לובין, ויין שורטר (2015) • רות בראון, סליה קרוז, Earth, Wind & Fire, הרבי הנקוק, ג'פרסון איירפליין, לינדה רונסטאדט, ראן די אם סי (2016) • שירלי קיסר, אחמד ג'מאל, צ'רלי פרייד, ג'ימי רודג'רס, נינה סימון, סליי סטון, הוולווט אנדרגראונד (2017) • האל בליין, ניל דיימונד, אמילו האריס, לואיס ג'ורדן, The Meters, קווין, טינה טרנר (2018) • בלאק סבאת', ג'ורג' קלינטון ופרלמנט-פאנקדליק, בילי אקסטין, דוני האת'וויי, חוליו איגלסיאס, סאם אנד דייב, דיון וורוויק (2019)
2020–הווה	שיקגו, רוברטה פלאק, אייזק הייז, איגי פופ, ג'ון פריין, פאבליק אנמי, סיסטר רוזטה תארפ (2020) • Grandmaster Flash and the Furious Five, ליונל המפטון, מרילין הורן, סולט אנ' פפה, סלינה, Talking Heads‏ (2021) • בוני רייט (2022)‏ • בובי מקפרין, נירוונה, מא רייני, סליק ריק, נייל רוג'רס, הסופרימס, אן וילסון וננסי וילסון (2023)‏ • N.W.A, לורי אנדרסון, האחיות קלארק, גלדיס נייט, דונה סאמר, תמי ויינט (2024)