וילהלמה
 | |
| טמפלרים לצד בית העם בוילהלמה | |
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | מחוז לוד |
| נפה | נפת יפו |
| שפה רשמית | גרמנית |
| תאריך ייסוד | 1902 |
| שטח | 9,508 דונם (1945) |
| סיבת נטישה | גירוש על ידי הבריטים |
| תאריך נטישה | 20 באפריל 1948 |
| יישובים יורשים | בני עטרות, בארות יצחק, גבעת כ"ח חלק מנחלים |
| דת | נוצרים טמפלרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 240 (1948) |
| קואורדינטות | 32°01′24″N 34°54′49″E / 32.0233°N 34.9135°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
חמידייה-וילהלמה (בגרמנית: Hamîdije Wilhelma) הייתה מושבה טמפלרית במישור חוף יהודה כ-7.5 ק"מ מצפון ללוד, וכ-2 ק"מ ממזרח לעיירה הערבית יהודייה (העיר יהוד של ימינו), אשר נוסדה בשנת 1902 על ידי גרמנים טמפלרים. בשנת 1948 הוקם במקום המושב העברי בני עטרות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושבה נקראה על שמם של הסולטאן עבדול חמיד השני, ועל שם שני מלכים ששמם וילהלם - וילהלם השני, מלך וירטמברג (1848-1921), כהוקרה על תמיכתו הרעיונית והכספית בהתיישבות הטמפלרים, שרבים מהם באו מממלכת וירטמברג,[1] ווילהלם השני, קיסר גרמניה, לזכר ביקורו בארץ ישראל בשנת 1898. ביקור זה סימל, לדעת הטמפלרים, את הידידות שנרקמה בין הקיסרות הגרמנית והאימפריה העות'מאנית באותם הימים. לראשונה גם ניתנה לגיטמציה למפעלם של הטמפלרים על ידי הקיסר, ולכן נקראה המושבה בזמן השלטון העות'מאני וילהלמה-חמידיה.
המושבה נבנתה סביב שתי דרכים, שיצרו צורת צלב. דרך אחת, באורך של 1,200 מטר, נמשכה מצפון-מזרח לדרום-מערב, ומשני צדיה נבנו בתי המושבה, 26 בתים בכל צד. בחלקו האחורי של כל בית הייתה חלקת אדמה ברוחב 40 מטר ובאורך 250 מטר. הדרך השנייה, שחצתה את הראשונה באמצעה, קישרה את וילהלמה ליישובים הסמוכים.
ב-21 בנובמבר 1917 כבש הצבא הבריטי את המושבה, והגלה את תושביה למצרים. בתום מלחמת העולם הראשונה הורשו הגולים לחזור למושבה. אדם ידוע לשמצה שביקר במושבה בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא רודולף הס, מפקד מחנה אושוויץ לימים. הס נפצע בחזית המזרח התיכון כמה פעמים ואושפז כאן כפצוע. האירוע מתואר בספר זיכרונותיו שכתב לפני הוצאתו להורג בפולין בשנת 1947.
זאב וילנאי כתב במדריך ישראל (1941):
בוילהלמה גרים 320 תושבים. איכרים גרמנים ופועליהם הערבים. המשק מעורב: תבואה, מטעים ומחלבה גדולה. היהודים היו קונים את מוצרי החלב מוילהלמה ולפי דרישת הרבנות שכרו הגרמנים יהודי משגיח כשרות שהיה גר במושבה עם עוד מספר עובדים יהודים. כשעלו הנאצים לשלטון והטמפלרים הזדהו איתם, החרימו היהודים בארץ את תוצרת גרמניה וחדלו לקנות חלב מהמושבה, לפיכך פיטרו הגרמנים את היהודים המעטים שגרו ועבדו בוילהלמה"
שדה התעופה שבנו הבריטים בשנת 1934 בקרבת המושבה על בסיס מסלול נחיתה מאולתר שהפעילו קודם לכך תושבי המושבה[2] נקרא בשם "שדה התעופה וילהלמה", לימים שדה-תעופה לוד, ומאוחר יותר, נמל התעופה בן-גוריון (נתב"ג).
במלחמת העולם השנייה הפכה המושבה למחנה הסגר לתושביה הגרמנים בפיקוח שוטרים יהודים ובפיקוד קצינים בריטים. בשנת 1946 התנקשו אנשי הפלמ"ח בחייו של גוטהילף וגנר, ראש הטמפלרים בשרונה ופעיל במפלגה הנאצית. לפי תוכנית החלוקה הייתה המושבה מיועדת להפוך לחלק מן המדינה היהודית. ייתכן שהבריטים חששו לחיי התושבים ולכן החליטו לפנות את אוכלוסיית וילהלמה עוד לפני תום המנדט. ב-20 באפריל 1948 הועברו כל התושבים לחיפה ונשלחו באונייה לקפריסין, ומאוחר יותר הוגלו אלה לאוסטרליה. לאחר פינוי התושבים הפך היישוב למחנה צבא בריטי, ועם סיום המנדט העביר הצבא הבריטי את השליטה במקום לידי הלגיון הירדני.
במבצע דני נכבשה וילהלמה על ידי כוחות של חטיבה 8 המשוריינת וחטיבת אלכסנדרוני, והחל מאוגוסט 1948 החלו להתיישב במקום קבוצות פליטים מיישובים יהודיים שפונו במלחמת העצמאות:
- מפוני המושב עטרות מאזור ירושלים שפונה ב-16 במאי 1948.
- מפוני היישוב "נחלים" מאצבע הגליל שבמקומו הוקם קיבוץ הגושרים, קבוצה זו נקראה "וילהלמה ב'".[3] בשנת 1952 הקימה הקבוצה את מושב נחלים במקום הקבע החדש כ-4 קילומטרים מצפון לוילהלמה.
- מפוני קיבוץ בארות יצחק (שהיה ליד עזה ונחרב במלחמה) קבוצה זו נקראה "וילהלמה ג'" בשנת 1952 הוקמה בארות יצחק במקום הקבע החדש כקילומטר וחצי מצפון לווילהלמה, על אדמותיה.
- מפוני המושב שאר ישוב מהגליל העליון שפונה מיושביו עקב ההפגזות הקשות של הסורים.
- מפוני המושבה נווה יעקב ששכן מצפון לירושלים ופונה יחד עם אנשי 'עטרות' השכנה.
במקום נשארו מפוני עטרות שקראו לו על שם יישובם שפונה בשם בני עטרות. אליהם הצטרפה קבוצה גדולה של עוזבי קיבוצים וכן מספר משפחות מבן שמן. רוב הבתים של וילהלמה עומדים על תילם ובכללם בית הדואר ובית העם.
המבנים הטמפלריים בוילהלמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסי בן-ארצי, מגרמניה לארץ הקודש - התיישבות הטמפלרים בארץ-ישראל, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1996.
- שרה טוראל (אוצרת), גלגוליה של אוטופיה - הטמפלרים בפלשתינה א"י, 1868 - 1948, תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2006.
- ניר מן, שרונה בשנות המאבק 1948-1939, יד יצחק בן-צבי, 2009.
- Kurt Beilharz, Wilhelma Chronic, 2002
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רות דנון, על הטמפלרים והקמת וילהלמה, באתר של בני עטרות
- נועה שניר, גרמניה הקטנה במושב בני עטרות, באתר ynet, 9 בנובמבר 2004
- מפות ארץ ישראל עם ציון המושבה וילהלמה (שנות העשרים והשלושים של המאה ה-20), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
משה גלעד, המושבים המרשימים הללו פונו ב-48'. סיפורם הפך אקטואלי בחודשים האחרונים, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: אלכס כרמל, Die Siedlungen der württembergischen Templer in Palästina (1868–1918) third ed., [התיישבות הגרמנים בארץ ישראל בשלהי השלטון הטורקי: בעיותיה המדיניות, המקומיות והבינלאומיות, ירושלים :חמו"ל, תש"ל] (בגרמנית), Stuttgart: Kohlhammer, 2000, (Veröffentlichungen der Kommission für geschichtliche Landeskunde in Baden-Württemberg: Reihe B, Forschungen; vol. 77), p. 72.
- ^ אסף זלצר, בשערי מדינה, אלבום לתולדות נמל התעופה, הוצאת יד בן צבי, 2011, עמ' 18
- ^ טבלת שינויים ברשויות מקומיות 1948 עד 2004, שורה 451
| הטמפלרים בארץ ישראל | ||
|---|---|---|
| יישובים | ירושלים • חיפה • כרמלהיים • יפו • שרונה • וילהלמה (בני עטרות) • ולדהיים (אלוני אבא) • ביתלהם (בית לחם הגלילית) • נויהרדטהוף • וולהאלה |  |
| אישים | כריסטוף הופמן • גיאורג דוד הרדג • גוטהילף וגנר • הוגו וילנד • תיאודור זנדל • פריץ פרנק • גוטליב שומאכר | |
| אתרים היסטוריים | ||
| כללי | מבצע אטלס • אדריכלות טמפלרית • בנק אגודת הטמפלרים | |
| נושאים נוספים | ||
