מלאווי – הבדלי גרסאות
David.r.1929 (שיחה | תרומות) הבהרות |
David.r.1929 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 38: | שורה 38: | ||
בני [[בנטו (עמים)|בנטו]] התיישבו בשטחי מלאווי בסביבות [[המאה ה-16]]. בסביבות [[המאה ה-17]] גילו ה[[פורטוגל]]ים את מלאווי, וב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] הגיעו לאזור [[ערבים]] וסוחרי [[עבד]]ים. בשנת [[1891]] הגיע למלאווי ה[[מיסיונר]] וה[[רופא]] ה[[סקוטלנד|סקוטי]] [[דייוויד ליווינגסטון]], שהקים בה את מוסדות ה[[מיסיון]], והביא להפסקת סחר העבדים. |
בני [[בנטו (עמים)|בנטו]] התיישבו בשטחי מלאווי בסביבות [[המאה ה-16]]. בסביבות [[המאה ה-17]] גילו ה[[פורטוגל]]ים את מלאווי, וב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] הגיעו לאזור [[ערבים]] וסוחרי [[עבד]]ים. בשנת [[1891]] הגיע למלאווי ה[[מיסיונר]] וה[[רופא]] ה[[סקוטלנד|סקוטי]] [[דייוויד ליווינגסטון]], שהקים בה את מוסדות ה[[מיסיון]], והביא להפסקת סחר העבדים. |
||
ב-[[1891]] הוקם בשטח מאלווי [[מדינת חסות|אזור החסות]] הבריטי שנקרא תחילה "[[פרוטקטורט|הפרוטקטורט]] [[מרכז אפריקה|המרכז אפריקאי]] הבריטי" ומאוחר יותר, ב-[[1907]] – ניאסלנד או |
ב-[[1891]] הוקם בשטח מאלווי [[מדינת חסות|אזור החסות]] הבריטי שנקרא תחילה "[[פרוטקטורט|הפרוטקטורט]] [[מרכז אפריקה|המרכז אפריקאי]] הבריטי" ומאוחר יותר, ב-[[1907]] – "פרוטקטורט ניאסלנד" או "ניאסלנד". בשנים [[1953]]-[[1963]] הייתה מלאווי חלק מ"הפדרציה של רודזיה וניאסלנד". ב-[[1964]] היא זכתה ב[[עצמאות]] ואימצה את השם "מלאווי". אחרי העצמאות עמד בראש המדינה הנשיא ד"ר [[הייסטינגס באנדה]], וב-[[1966]] אושרה כהונתו לכל ימי חייו. הוא הקים משטר חד-מפלגתי, שנשמר עד [[1994]]. |
||
==פוליטיקה== |
==פוליטיקה== |
גרסה מ־15:46, 16 בספטמבר 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה
פרמטרים [ ראש המדינה, תמונת סמל, שמות מנהיגים, תמונת דגל, מפה מתבנית, מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מוטו לאומי | אחדות וחופש | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
המנון לאומי | הו אלוהים ברך את מדינתנו מלאווי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משטר | רפובליקה רב-מפלגתית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש מדינה | נשיא מלאווי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש הרשות המבצעת | נשיא מלאווי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נשיא מלאווי | לזרוס צ'אקוורה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שפה רשמית | אנגלית וצ'יצ'ווה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עיר בירה | לילונגווה 13°57′S 33°42′E / 13.950°S 33.700°E | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רשות מחוקקת | האספה הלאומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יבשת | אפריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
העיר הגדולה ביותר | בלנטייר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שטח יבשתי[1] | 118,484 קמ"ר (101 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחוז שטח המים | 20.6% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אזור זמן | UTC +2 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- עצמאות - תאריך |
מהממלכה המאוחדת 6 ביולי 1964 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ישות קודמת | Commonwealth realm of Malawi | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 במאי 2024) | 21,380,707 נפש (62 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צפיפות | 180.45 נפש לקמ"ר (75 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג[3] (2022) | 13,165 מיליון $ (141 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג לנפש | 616$ (200 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד הפיתוח האנושי[4] (2022) | 0.508 (172 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני | 38.5 (נכון ל־2019) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטבע | קוואצ'ה מלאווי (MWK) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בנק מרכזי | בנק הרזרב של מלאווי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סיומת אינטרנט | mw | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קידומת בין־לאומית | 265 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
www | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רפובליקת מלאווי (באנגלית: Republic of Malawi) היא מדינה במזרח אפריקה, הגובלת בטנזניה בצפון, בזמביה במערב ובמוזמביק במזרח ובדרום-מערב.
היסטוריה
בני בנטו התיישבו בשטחי מלאווי בסביבות המאה ה-16. בסביבות המאה ה-17 גילו הפורטוגלים את מלאווי, ובמאה ה-19 הגיעו לאזור ערבים וסוחרי עבדים. בשנת 1891 הגיע למלאווי המיסיונר והרופא הסקוטי דייוויד ליווינגסטון, שהקים בה את מוסדות המיסיון, והביא להפסקת סחר העבדים.
ב-1891 הוקם בשטח מאלווי אזור החסות הבריטי שנקרא תחילה "הפרוטקטורט המרכז אפריקאי הבריטי" ומאוחר יותר, ב-1907 – "פרוטקטורט ניאסלנד" או "ניאסלנד". בשנים 1953-1963 הייתה מלאווי חלק מ"הפדרציה של רודזיה וניאסלנד". ב-1964 היא זכתה בעצמאות ואימצה את השם "מלאווי". אחרי העצמאות עמד בראש המדינה הנשיא ד"ר הייסטינגס באנדה, וב-1966 אושרה כהונתו לכל ימי חייו. הוא הקים משטר חד-מפלגתי, שנשמר עד 1994.
פוליטיקה
מייסודה כמעט ועד 1993 שרר במלאווי משטר חד-מפלגתי. המפלגה החוקית היחידה הייתה מפלגת הקונגרס של מלאווי ובראשה עמד כל אותן שנים הייסטינגס באנדה, שקבע למעשה כל פרט במדיניותה של מלאווי. בעוד רוב מדינות אפריקה החדשות השתייכו לגוש המדינות הבלתי מזדהות, כיוון באנדה את ארצו לאורייאנטציה מערבית. מלאווי קיימה קשרים דיפלומטיים עם דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד ולא ניתקה את יחסיה עם מדינת ישראל לאחר מלחמת יום כיפור, כפי שעשו כמעט כל מדינות היבשת.
משטרו הרודני של באנדה רדף מתנגדי משטר וניהל צנזורה מחמירה. עם זאת טיפח הממשל שוויון זכויות נשים, עודד נשים להצטיינות ופתח בפניהן משרות, קידם את החינוך ואת התשתיות במדינה בתקן גבוה מהמקובל ביבשת. כל עוד הייתה מלאווי מוצב אנטי-קומוניסטי יציב בפינה זו של העולם, נהנה המשטר מהעלמת-עין של מדינות המערב. אולם, לאחר תום המלחמה הקרה גבר לחץ הקהילה הבינלאומית לכיוון של מודרניזציה והן אף התנו המשך סיוע בפתיחות ובמתן דין וחשבון בנושאי זכויות אדם. במהלך 1992 החלה להתגבש אופוזיציה שהורכבה מאנשי כמורה, סטודנטים ומנהיגי איגודי עובדים שקראה לקיום משאל עם לגבי עתידו של המשטר החד-מפלגתי. הגורמים זכו לתמיכת הקהילה הבינלאומית וב-14 ביוני 1993 נערך משאל העם, במסגרתו זכתה ההצעה לדמוקרטיזציה לכ-64% מקולות המצביעים[5]. המעבר למשטר דמוקרטי עבר באופן שקט ומסודר. באנדה לא התנגד לנטילת תואר "נשיא לכל ימי חייו" ורוב סמכויותיו, אך טען שבני עמו ("ילדיו") עוד יתגעגעו לשלטון-הברזל שלו.
במאי 1994 התקיימו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות של מלאווי בהן ניצחה מפלגת "חזית העם המאוחדת" בהנהגת בקילי מולוזי, שזכתה גם בבחירות של שנת 1999. המשטר החדש שואף לבצע רפורמות כלכליות וחברתיות מקיפות. עם זאת, מפלגת הקונגרס שהנהיג באנדה המשיכה להיות כוח פוליטי מרכזי במדינה.
כלכלה
מלאווי היא המדינה ה3-4 הענייה ביותר בעולם.(לפי קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי לפי תמ"ג לנפש )[6][7]
עיקר כלכלת מלאווי היא החקלאות, שתורמת 37% מהתל"ג ומעסיקה 86% מכוח העבודה. במלאווי יש כ- 16,000 קמ"ר של גידולי שדה. הגידולים העיקריים: תירס, תה (עלים), תפוחי אדמה, טבק, קנה סוכר, קסאווה, דורה, קפה וקטניות. משק חי: בקר, עיזים. מכיוון שמאלווי תלויה בחקלאות, בצורת - שהיא די נפוצה - יכולה לפגוע קשות בכלכלתה.
התעשייה תורמת 29% מהתל"ג ועוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית. היא מייצרת בעיקר: סוכר, טבק (מעובד), תה (מוכן) ועוד.
אדמת מלאווי מכילה בוקסיט, אסבסט ופחם, אשר אינם מנוצלים כראוי.
גאוגרפיה
מלאווי היא מדינה מאורכת השוכנת בדרום מזרח אפריקה. היא גובלת בטנזניה בצפון, בזמביה במערב, במוזמביק בדרום ובאגם מלאווי במזרח. אין למדינה מוצא לים.
ימת מלאווי, המשתרעת כמעט לכל אורך המדינה ונהר שירה הזורם מדרומו לנהר הזמבזי, הם חלק מהשבר הסורי-אפריקאי. ממערב לאגם רמות בגובה של כ-1,000 מ' מעל פני הים. צפון המדינה הררי יותר, ובו שוכן הר ניקה, המתנשא לגובה של 2,527 מ'. ההר הגבוה במדינה, הר מולנג'ה, נמצא דווקא בדרום, ממזרח לנהר |שירה ובסמוך לגבול עם מוזמביק, והוא מתנשא לגובה של 3,002 מ'. 36% משטחה של מאלווי הם מיוערים.
במלאווי שורר אקלים סובטרופי. בשטחים הנמוכים חם ויבש מאוד בקיץ והחורף יבש, ובאזורים הגבוהים הקיץ חם וגשום והחורף נעים וקריר.
דמוגרפיה
רוב תושבי מלאווי משתייכים לשבטי הבנטו השונים, בעיקר: צ'ווה, יאו, טונגה, טומבוקה וצ'יפוקה. בניגוד לשכנותיה, אין במאלווי מתיחות רבה על רקע אתני. כרבע מהאוכלוסייה מתגוררת בערים. 55% מן האוכלוסייה הם פרוטסטנטים, 20% קתולים, 20% מוסלמים והשאר מרביתם מאמיני דתות מקומיות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תבנית:אנציקלופדיה ynet
- עינב ברזני, מלאווי - הלב החם של אפריקה חלק א', ZCP
- עינב ברזני, מדריך לטיול במלאווי חלק ב', ZCP
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ] רן דגוני, ...וארבעת איי היציבות (טנזניה, זמביה, חוף השנהב ומלאווי), מעריב, 22 באפריל 1984- היסטוריה של מלאווי
- REUBEN CHIRAMBO (University of Malawi), “OPERATION BWEZANI”: THE ARMY, POLITICAL CHANGE, AND DR. BANDA’S HEGEMONY IN MALAWI in Nordic Journal of African Studies 13(2): 146–163 (2004)
הערות שוליים
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ תוצאות משאל העם
- ^ http://data.worldbank.org/indicator/NY.GDP.PCAP.PP.CD?order=wbapi_data_value_2014+wbapi_data_value+wbapi_data_value-last&sort=asc
- ^ http://www.imf.org/external/pubs/ft/weo/2015/01/weodata/weorept.aspx?sy=2014&ey=2014&ssd=1&sort=country&ds=.&br=1&pr1.x=16&pr1.y=7&c=512%2C668%2C914%2C672%2C612%2C946%2C614%2C137%2C311%2C962%2C213%2C674%2C911%2C676%2C193%2C548%2C122%2C556%2C912%2C678%2C313%2C181%2C419%2C867%2C513%2C682%2C316%2C684%2C913%2C273%2C124%2C868%2C339%2C921%2C638%2C948%2C514%2C943%2C218%2C686%2C963%2C688%2C616%2C518%2C223%2C728%2C516%2C558%2C918%2C138%2C748%2C196%2C618%2C278%2C522%2C692%2C622%2C694%2C156%2C142%2C624%2C449%2C626%2C564%2C628%2C565%2C228%2C283%2C924%2C853%2C233%2C288%2C632%2C293%2C636%2C566%2C634%2C964%2C238%2C182%2C662%2C453%2C960%2C968%2C423%2C922%2C935%2C714%2C128%2C862%2C611%2C135%2C321%2C716%2C243%2C456%2C248%2C722%2C469%2C942%2C253%2C718%2C642%2C724%2C643%2C576%2C939%2C936%2C644%2C961%2C819%2C813%2C172%2C199%2C132%2C733%2C646%2C184%2C648%2C524%2C915%2C361%2C134%2C362%2C652%2C364%2C174%2C732%2C328%2C366%2C258%2C734%2C656%2C144%2C654%2C146%2C336%2C463%2C263%2C528%2C268%2C923%2C532%2C738%2C944%2C578%2C176%2C537%2C534%2C742%2C536%2C866%2C429%2C369%2C433%2C744%2C178%2C186%2C436%2C925%2C136%2C869%2C343%2C746%2C158%2C926%2C439%2C466%2C916%2C112%2C664%2C111%2C826%2C298%2C542%2C927%2C967%2C846%2C443%2C299%2C917%2C582%2C544%2C474%2C941%2C754%2C446%2C698%2C666&s=PPPPC&grp=0&a=
מדינות אפריקה | ||
---|---|---|
מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | |
חבלי ארץ "לא מוכרים" |
סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה |
חבר העמים הבריטי | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
מדינות חברות |
|
|||||
חברות לשעבר | אירלנד • גמביה • המלדיביים • ניופאונדלנד • זימבבואה | |||||
נושאי משרה | צ'ארלס השלישי, ראש חבר העמים • מושל כללי | |||||
אירועים וסמלים | משחקי חבר העמים • דגל חבר העמים • יום חבר העמים | |||||
מסמכי יסוד | הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו |
מדינות האיחוד האפריקאי | ||
---|---|---|
|