יוסי אבוקסיס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ביטול גרסה 27232789 של 2A02:ED1:F000:E:3DD7:9664:228F:4711 (שיחה)?
מ שחזור לגרסה 27049610 מ־07:40, 12 בינואר 2020 מאת התו השמיני
שורה 4: שורה 4:
| כיתוב =
| כיתוב =
| שם מלא = יוסף אבוקסיס
| שם מלא = יוסף אבוקסיס
| תאריך לידה = [[10 בספטמבר]] [[1670]]
| תאריך לידה = [[10 בספטמבר]] [[1970]]
| תאריך פטירה =
| תאריך פטירה =
| מקום לידה = [[בת ים]] שב[[ישראל]]
| מקום לידה = [[בת ים]] שב[[ישראל]]

גרסה מ־18:10, 10 בפברואר 2020

יוסי אבוקסיס
מידע אישי
לידה 10 בספטמבר 1970 (בן 53)
בת ים שבישראל
שם מלא יוסף אבוקסיס
גובה 1.78 מטר
עמדה קשר אחורי
מועדוני נוער
הפועל תל אביב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1987–1993
1993–1994
1994–1995
1995–2001
2001–2003
2003
2003–2007
2008–2010 		הפועל תל אביב
בני יהודה
צפרירים חולון
בית"ר ירושלים
הפועל תל אביב
מ.ס. אשדוד
הפועל תל אביב
מכבי יפו 		87 (13)
29 (4)
30 (5)
203 (17)
59 (9)
7 (0)
116 (7)
44 (7)
נבחרת לאומית כשחקן
1996–2003 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 35 (3)
קבוצות כמאמן
2007–2011
2011–2012
2012–2016
2012–2013
2013–2015
2015–2017
2017–2020
2020– 		הפועל תל אביב (עוזר מאמן)
בני יהודה
נבחרת ישראל (עוזר מאמן)
הפועל תל אביב
בני יהודה
בני סכנין
בני יהודה
הפועל באר שבע
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

יוסף (יוסי) אבוקסיס (נולד ב-10 בספטמבר 1970) הוא כדורגלן עבר ישראלי, וכיום מאמן הפועל באר שבע. אבוקסיס נחשב לאחד הקשרים האחוריים הטובים ששיחקו בישראל ונכלל בהיכל התהילה של הכדורגל הישראלי.

קריירת משחק

אבוקסיס נולד בבת ים לעזר וחנה אבקסיס, שעלו ממרוקו ב-1963. בצעירותו שיחק אבוקסיס במחלקת הנוער של הפועל תל אביב, ובעונת 1987/1988 עבר לקבוצת הבוגרים. באותה שנה זכתה הקבוצה באליפות, ואבוקסיס הוחתם ל-5 שנים הבאות. בעונה שלאחר מכן ירדה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לליגת המשנה, בה כבש את שער הבכורה שלו במדי הפועל תל אביב, במחזור ה-29 מול מכבי פתח תקווה. שבוע לאחר מכן, במחזור האחרון של עונת 1989/1990, כבש אבוקסיס את השער האחרון בניצחון 6–0 על מכבי רמת עמידר, שהבטיח את חזרתה של הפועל תל אביב לליגה הבכירה. בשלוש השנים הבאות כבש 11 שערים בליגה הבכירה ולאחר שתם חוזהו שוחרר מהקבוצה.

בעונת 1993/1994 שיחק בבני יהודה תל אביב. שנה לאחר מכן שיחק בהפועל צפרירים חולון, ושנה אחר כך עבר לבית"ר ירושלים. שיחק בבית"ר מעונת 1995/1996 עד 2000/2001, ובתקופה הזו בית"ר זכתה בשתי אליפויות ובגביע טוטו אחד. בעונת 1997/1998 היה מהשחקנים המשמעותיים ביותר בקבוצה שזכתה באליפות שנייה ברציפות, ונבחר לכדורגלן העונה בישראל. בתחילת עונת 1999/2000 חתם אבוקסיס במכבי תל אביב ואף הצהיר שהוא כבר מחכה לנצח בדרבי, אך בעקבות מחאות של אוהדי בית"ר, שילם יו"ר בית"ר משה דדש פיצויים למכבי על התרת חוזה ואבוקסיס חזר לבית"ר.

בעונת 2001/2002 חזר לשחק בהפועל תל אביב, דבר שעורר כעס אצל אוהדי בית"ר ירושלים (ראו היריבות בין בית"ר ירושלים לבין הפועל תל אביב). אבוקסיס זכה באותה עונה בגביע הטוטו עם הפועל תל אביב, והיה שותף להישג השיא של המועדון בגביע אופ"א, כשהקבוצה נעצרה רק ברבע הגמר. אבוקסיס בישל את שני השערים שכבש החלוץ סרגיי קלשצ'נקו במהלך הקמפיין, השער השני בניצחון 2–0 על צ'לסי באצטדיון בלומפילד, ושער הניצחון (1–0) מול מילאן, במשחק שנערך בקפריסין.

בתחילת עונת 2003/2004 עבר יחד עם אסי דומב למועדון ספורט אשדוד[1] שבנתה באותו קיץ קבוצת כוכבים שכללה גם את חיים רביבו, אילן בכר ואלון חזן. הקבוצה נכשלה ואבוקסיס, שהתקשה להתאקלם באשדוד, חזר עוד באותה עונה להפועל תל אביב.

בעונת 2004/2005 מונה גיל לנדאו למאמן קבוצת הפועל תל אביב. לנדאו שילב שחקנים צעירים כמו עידן סרור ומסאיי דגו על חשבונו של אבוקסיס הפצוע. לנדאו טוען כי בתגובה לכך חתר אבוקסיס תחתיו[2], ולטענתו הביא בסופו של דבר לפיטוריו של לנדאו במחזור השמיני.

בדצמבר 2006, במשחק של הפועל תל אביב נגד בית"ר ירושלים באצטדיון בלומפילד, לאחר שריקת פנדל לזכות הפועל תל אביב, נזרק מהיציע שבו ישבו אוהדי הפועל רימון הלם, במטרה לפגוע בשמעון גרשון. הרימון נחת סמוך לנקודת ה-11, בה הניח באותו הרגע אבוקסיס את הכדור, ופצע אותו קלות ברגלו[3].

אבוקסיס זכה עם הפועל בשני גביעים רצופים, ב-2006 וב-2007. בעונתו האחרונה בקבוצה כשחקן פעיל, 2006/2007, שימש אבוקסיס כקפטן הפועל תל אביב. ב-16 במאי 2007, במשחקו האחרון בקבוצה, כבש את השער הראשון בדרך לניצחון 3–0 בדרבי מול מכבי תל אביב, במסגרת המחזור האחרון של ליגת העל.

בסך הכל הופיע אבוקסיס ב-465 משחקים בליגה הבכירה, והוא מדורג במקום השלישי בטבלת מלך המבשלים של הליגה בכל הזמנים, עם 95 בישולים. אבוקסיס ספג 12 כרטיסים אדומים במהלך הקריירה, והחזיק בשיא הכרטיסים הצהובים בליגה, עם 124 כרטיסים צהובים שנשלפו לחובתו, עד ששיאו נשבר בשנת 2017 על ידי חאלד חלאילה.

נבחרת ישראל

אבוקסיס ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ישראל ב-14 באוגוסט 1996, במשחק ידידות מול נבחרת רומניה. אבוקסיס שיחק במדי הנבחרת במוקדמות מונדיאל 1998, מוקדמות יורו 2000, מוקדמות מונדיאל 2002 ואת משחקו האחרון בנבחרת ערך ב-11 באוקטובר 2003 מול נבחרת צרפת בפריז, במסגרת מוקדמות יורו 2004. בסך הכל רשם 35 הופעות במדים הלאומיים, בהן כבש שלושה שערים.

קריירת אימון

אבוקסיס, 2018

לקראת עונת 2007/2008, עם מינויו של גיא לוזון למאמן הפועל תל אביב, פרש אבוקסיס ממשחק פעיל, ומונה לסקאוט הקבוצה.

ב-5 בדצמבר 2007, עם מינויו של אלי גוטמן כמחליף ללוזון, מונה אבוקסיס לתפקיד עוזר המאמן[4]. כעוזרו של גוטמן זכה עם הקבוצה בדאבל בשנת 2010, ובגביע נוסף בשנת 2011.

ב-12 ביוני 2008, בעודו משמש כעוזר המאמן של הפועל תל אביב, חזר אבוקסיס גם לשחק, כשהצטרף לקבוצת האוהדים מכבי קביליו יפו מליגה ג'. אבוקסיס זכה עם הקבוצה בגביע המדינה לליגה ג' מחוז ת"א ועלה עם הקבוצה לליגה ב' מהמקום ראשון. בעונה שלאחר מכן היה אבוקסיס שותף גם לעלייתה של הקבוצה לליגה א'.

ביוני 2011 עזב את הפועל תל אביב, וחתם על חוזה לאמן את בני יהודה תל אביב לעונה אחת, ובכך הפך למאמן ראשי בפעם הראשונה[5], ובתום עונת 2011/2012 הוביל את הקבוצה למקום השלישי בטבלה[6]

באפריל 2012 מונה אבוקסיס לעוזר מאמן נבחרת ישראל לצידו של מאמן הנבחרת אלי גוטמן[7].

ב-27 בספטמבר 2012 מונה אבוקסיס, במקביל לתפקידו בנבחרת, למאמן הפועל תל אביב[8][9]. ב-16 בפברואר 2013 פוטר מתפקידו לאחר רצף של חמישה משחקים ללא ניצחון[10].

ב-22 בדצמבר 2013 חזר אבוקסיס לבני יהודה, לאחר שהקבוצה נקלעה לתחתית הטבלה, וחתם על חוזה כמאמן לעונה וחצי, אך לא הצליח להציל את המועדון מירידה לליגה הלאומית. בעונת 2014/2015 הוביל את הקבוצה למקום הראשון בליגה הלאומית, ולאחר שהעפיל עמה בחזרה לליגת העל חתם על חוזה לעונה נוספת במועדון. ב-8 בדצמבר 2015 פוטר מתפקידו לאחר נתק בינו לבין הבעלים משה דמאיו, וכעבור שבועיים מונה למאמן בני סכנין לאחר פיטוריו של אלי כהן. אבוקסיס הוביל את הקבוצה לחצי גמר גביע המדינה ולמקום החמישי בטבלת הליגה. בעונת 2016/2017 סיימה הקבוצה שוב במקום החמישי, ובסופה סיים אבוקסיס את חוזהו והחליט לעזוב את המועדון.

ב-8 במאי 2017 חזר לקבוצתו הקודמת וחתם לשנתיים בבני יהודה. בעונת 2017/2018 הוביל את בני יהודה לפלייאוף העליון, ובתום העונה חתם על חוזה חדש לחמש שנים במועדון[11]. בעונת 2018/2019 הוביל את הקבוצה שוב לפלייאוף העליון, וכן זכה עמה בגביע המדינה, לאחר שבחצי הגמר הדיחה את האלופה מכבי תל אביב, ובמשחק הגמר ניצחה את מכבי נתניה.

ב-8 בינואר 2020 עזב אבוקסיס את בני יהודה תל אביב ומונה למאמן קבוצת הפועל באר שבע.[12]

תארים

כשחקן

אבוקסיס במדי מ.ס. אשדוד, 2003
הפועל תל אביב
בית"ר ירושלים
תארים אישיים

כמאמן

בני יהודה תל אביב

כעוזר מאמן

הפועל תל אביב

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסי אבוקסיס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ‫משה גוזגל, אבוקסיס: אפשר להוביל את אשדוד לצמרת ליגת העל, באתר ynet, 11 ביולי 2003‬
  2. ^ אביעד פוהוריליס, יוסי אבוקסיס הפך לשחקן חורש מזימות, באתר nrg מעריב, 12 במרץ 2008
  3. ^ רותם גרוסמן, אבוקסיס: "הרגשתי בום ברגל וראיתי שהיא סגולה", באתר ynet‏, 17 בדצמבר 2006
  4. ^ לי בוץ, אלי גוטמן חתם בהפועל תל אביב, באתר ynet‏, 4 בדצמבר 2007
  5. ^ דנה בהט, אבוקסיס חתם בבני-יהודה: זה יום שמח עבורי, באתר ONE‏, 14 ביוני 2011
  6. ^ נדב צנציפר, אבוקסיס: "בהפועל ת"א לא הייתי מחזיק חודש", באתר ynet, 15 במאי 2012
  7. ^ יונתן הללי, אבוקסיס מונה לעוזרו של אלי גוטמן, באתר nrg מעריב, ‏ 23 באפריל 2011
  8. ^ ‫נדב צנציפר, הפועל ת"א: אבוקסיס יאמן, שירזי ישמש כמנג'ר, באתר ynet, 27 בספטמבר 2012‬
  9. ^ אדומה שלי: מערכת היחסים של אבוקסיס עם הפועל תל אביב, באתר ערוץ הספורט, 27 בספטמבר 2012
  10. ^ עמית גולדשטיין, יוסי אבוקסיס פוטר מהפועל תל אביב, באתר וואלה!, ‏ 16 בפברואר 2013
  11. ^ עמית גולדשטיין‏, בני יהודה: יוסי אבוקסיס חתם לחמש שנים, באתר וואלה‏, 15 במאי 2018
  12. ^ מוטי פשכצקי ותומר לוי, ‏קפיצת המדרגה: אבוקסיס מונה למאמן הפועל ב"ש, באתר ערוץ הספורט, 8 בינואר 2020
מאמני הפועל באר שבע
עזרן (1955–1957) • דבורין (1957–1958) • דבורין, גיבונס (1958–1959) • מור (1959–1961) • ר. שרף, מור (1961–1962) • מור (1962–1964) • מילושביץ' (1964–1965) • סטנקוביץ' (1965–1966) • מור (1966–1968) • סטפנוביץ', ליטבק (1968–1969) • מנצ'ל (1969–1970) • ליטבק (1970–1972) • פוקס (1972–1974) • לבקוביץ' (1974–1976) • פוקס, עופר (1976–1977) • עופר (1977–1979) • לבקוביץ' (1979–1980) • עופר (1980–1981) • שנהר (1981–1983) • עופר (1983–1984) • רוזן, דקל (1984–1985) • סטלמך (1985–1986) • ברגיג, בר-נור (1986–1987) • נ. בכר (1987–1988) • נ. בכר, שנהר (1988–1989) • שנהר, ח. כהן, בן דור, עופר (1989–1990) • עופר (1990–1992) • חדד (1992–1994) • שבצ'נקו (1994–1995) • שבצ'נקו, חדד, גוטמן (1995–1996) • גוטמן (1996–1997) • עופר, טבק, דקל (1997–1998) • פייגנבוים, לנדאו (1998–1999) • עופר, איוניר, לחמן (1999–2000) • לחמן, ש. שרף, דקל (2000–2001) • קדוש (2001–2003) • גוטמן (2003–2004) • גוטמן, א. כהן, קדוש (2004–2005) • לוין, בן שאנן, בלבול (2005–2006) • לנדאו (2006–2007) • בלבול, לנדאו (2007–2008) • ג. לוי (2008–2009) • עזורי, חדד (2009–2010) • קלינגר (2010–2011) • קלינגר, ג. לוי (2011–2012) • א. לוי (2012–2015) • ב. בכר (2015–2020) • אבוקסיס (2020–2021) • ר. לוי (2021–2022) • ברדה (2022–)
מאמני ליגת העל בכדורגל
רובי קין (מכבי תל אביב) • מסאי דגו (מכבי חיפה) • אליניב ברדה (הפועל באר שבע) • רוני לוי (הפועל חיפה) • שרון מימר (מכבי בני ריינה) • סלובודאן דראפיץ' (בני סכנין) • זיו אריה (הפועל ירושלים)
רן קוז'וך (מכבי פתח תקווה) • מרקו בלבול (מכבי נתניה) • חיים סילבס (הפועל חדרה) • יוסי אבוקסיס (הפועל תל אביב) • ברק יצחקי (בית"ר ירושלים) • אלי לוי (מ.ס. אשדוד) • בני לם (הפועל פתח תקווה)
כדורגלן העונה בישראל
1960: לבקוביץ' • 1961: לבקוביץ' • 1962: מתניה • 1963: טיש & חודורוב • 1964: שפיגלר • 1965: ח. לוין • 1966: רוזנטל & שפיגלר • 1968: נומה • 1969: רוזנטל • 1970: שפיגלר • 1971: שפיגלר • 1972: גינדין • 1973: רוזן • 1974: עות'מאן • 1975: בנימין • 1976: מלמיליאן • 1977: טופולנסקי • 1978: מכנס • 1979: אבי כהן • 1980: ויסוקר • 1981: סיני • 1982: מכנס • 1983: מכנס • 1984: אוחנה • 1985: סלקטר • 1986: רן • 1987: מלמיליאן • 1988: אלי כהן • 1989: קלינגר • 1990: סיני • 1991: נ. לוין & בנין • 1992: אבי כהן (הירושלמי) • 1993: חרזי • 1994: ברקוביץ' • 1995: רביבו • 1996: רביבו • 1997: אוחנה • 1998: אבוקסיס • 1999: רוסו • 2000: אלימלך • 2001: בניון • 2002: רוסו • 2003: דגו • 2004: דוידוביץ' • 2005: טל • 2006: בוקולי • 2007: זנדברג • 2008: אלברמן • 2009: אניימה • 2010: ורמוט • 2011: רפאלוב • 2012: סבע • 2013: עטר • 2014: זהבי • 2015: זהבי • 2016: ברדה • 2017: ויטור • 2018: ממן • 2019: מיכה • 2020: גלזר • 2021: ג'וש כהן • 2022: אצילי • 2023: אצילי
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יוסי_אבוקסיס&oldid=27234790"