אביחיל

אביחיל
"בית הגדודים" במושב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק חפר
גובה ממוצע[1] ‎35 מטר
תאריך ייסוד 1932
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,391 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.8% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
9 מתוך 10
הקבר והאנדרטה של יוסף בנימיני באביחיל

אֲבִיחַיל (בתעתיק לטיני: Avih̠ayil)[3] הוא מושב המשתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחום מועצה אזורית עמק חפר, צפונית לנתניה. שטחו של המושב הוא 4,000 דונם. המושב הוקם בשנת 1932 וב-1946[4] אוחד עם המושב הסמוך "עין העובד".

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של שם המושב הוא ממגילת אסתר, בה מצוין כי אסתר המלכה הייתה בת אביחיל (פרק ב, פסוק ט"ו וגם פרק ט פסוק כ"ט). המשורר חיים נחמן ביאליק הוא שהמליץ למייסדי המושב על השם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביחיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם ב-1932 על ידי חיילים שלחמו במלחמת העולם הראשונה במסגרת הגדודים העבריים שבצבא הבריטי. תחילה הוקם היישוב על אדמה שהוקצתה לחיילים המשוחררים על ידי ממשלת המנדט, בצפון הנגב, ליד תל ערד. בעקבות המחסור במים במדבר, הוקם המושב מחדש במיקומו הנוכחי, ב-19 ביולי 1932, על ידי קרן היסוד. היישוב הוקם על חולית שהייתה אדמת הקרן הקיימת לישראל, במסגרת "התיישבות האלף". בין המתיישבים הראשונים היה דב יוסף, שכיהן בהמשך כשר הצנע בממשלת ישראל הראשונה, וכן שמואל דב חיים קריס שהצליח להשיג הקצאת קרקע בעמק חפר.

בשנת 1939 נמנו ביישוב 280 תושבים ב-72 משקים[5]. על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו באביחיל 350 תושבים.

עין העובד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב הוקם ב-1932 על ידי קבוצת "שארית" שנותרה יחד מארגון ארצי שהתפרק. שישה ממייסדי המושב נשלחו בינואר 1931 להכשרה ב"פרדס הגדוד". בחורף 1933 נחפרה באר המים בעומק של 35 מטרים. בתחילה עלו 17 משפחות להתיישב וכל משפחה מחברי המושב קיבלה 8 דונמים למטעים ו-2 דונמים לבניה. באביב אותה שנה החלו בנטיעת המטעים וב-1934 הוקם מגדל המים בעקבות הלוואה מכפר ויתקין. באותה השנה קיבלו חברי המושב הלוואות מבנק הפועלים לצורך הקמת בתי הקבע. מאוחר יותר מסרה הקק"ל 100 דונמים לעיבוד חקלאי בקרבת מושב גן חפר. שטח זה הוחכר לקיבוץ קדמה. הלוואות לצורך הקמת משקי עזר נדחו והוענקו רק בסוף שנת 1939. בסך הכל כלל המושב שטח של 420 דונם[6], מתוכם 160 דונם פרדסים. ילדי המושב למדו מלכתחילה בגן ובבית הספר באביחיל. על פי סקר הכפרים משנת 1945 התגוררו בעין העובד 80 תושבים.

רצח יוסף בנימיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הראשונה סבלו התושבים מהתנכלויות וחדירות של בדואים מהסביבה. ב-22 בפברואר 1933 אירעה התנגשות גדולה בין התושבים לבין בדואים שחדרו לשדות המושב. בתגרה נפצע קשה בראשו יוסף בנימיני. לפי הגרסה המופיעה ב"ספר אביחיל" (ערכה רות פורת, 2002) הוא הוכה בראשו על ידי אישה בדואית באמצעות כד חרס וכעבור מספר שעות מת מפצעיו. לפי הגרסה שהופיעה בעיתונות באותם ימים הוכה בנימיני בראשו על ידי גברים בדואים שהיו חמושים בנבוטים (מקלות). הוא נקבר בראש גבעת הכפר.

ב-1947 הוקמה ליד קברו אנדרטה בצורת עמוד שיש שהובא מקיסריה. עליו הונחה מנורה - סמל הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה.

בבסיס האנדרטה נכתב: פה נפל על משמרתו יוסף בן מנוח בנימיני ז"ל בהגנו על היישוב הזה.

הקבר והאנדרטה נמצאים בתוך בית הספר אביחיל.[7]

המושב כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במושב אביחיל נמצא מוזיאון "בית הגדודים", המנציח את פועלם של אנשי הגדודים העבריים. באביחיל 15 רחובות, וכן מבני ציבור כגון בית כנסת, ספרייה, בית הספר הניסויי אביחיל, בית עלמין, מועדון ספורט, מגרשי טניס וכדורסל, וכן אולם תרבות המהווה חלק ממוזיאון בית הגדודים.

סמוך למושב נמצא גן לאומי אביחיל באתר דיונות חול, עצי חרוב מצוי ואלת המסטיק. אלו הדיונות הדרומיות ביותר במישור החוף בהן שרדה תצורת צומח זו.

בבית העלמין במושב יש חלקה מיוחדת ליוצאי הגדודים העברים. במקום קבור בקבר נפרד, שלום שווארצבארד שהתנקש ב-1926 בסימון פטליורה. כן קבורים במקום בחלקה נפרדת לויטננט קולונל ג'ון פטרסון ואשתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אביחיל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ התעתיק על פי שמות היישובים בישראל באתר האקדמיה ללשון העברית, 21 ביוני 2022
  4. ^ "Joseph B. Glass, From New Zion to Old Zion - American Jewish immigration and settlement in Palestine 1917-1939", p.262
  5. ^ מושבי העובדים בשרון ובעמק חפר, דבר, 25 בספטמבר 1939
  6. ^ מפת אזור חדרה, 1944 עם סימון Ein ha Oved ממערב לאביחיל, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  7. ^ ארנון למפרום, "יצחק בן-צבי והנצחת יוסף בנימיני: ניסיון כושל להקמת אתר מורשת לאומית", ארכיון, 17, 2013, עמ' 48–55. לעיון במאמר בכתב העת ארכיון 17 באינטרנט: https://www.archives.org.il/media/sal/docs/511/f5_יצחק%20בן%20צבי%20והנצחת%20יוסף%20בנימיני-%20ניסיון%20כושל%20להקמת%20אתר%20מורשת%20לאומית.pdf