אבצן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבצן מבית לחם
למנין: השופט התשיעי
תקופת שיפוט: 7 שנים
הישגים עיקריים: אינם מוזכרים
שבט: שבט יהודה
כרונולוגיית שופטים
יפתח הגלעדי אילון הזבולוני

אִבְצָן מבית לחם, דמות מקראית, היה השופט התשיעי, אחרי יפתח הגלעדי, ושפט את ישראל במשך שבע שנים.

על שופט זה מסופרים פסוקים בודדים בלבד:

"(ח)וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת-יִשְׂרָאֵל, אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם: (ט) וַיְהִי-לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים, וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח הַחוּצָה, וּשְׁלֹשִׁים בָּנוֹת, הֵבִיא לְבָנָיו מִן-הַחוּץ; וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל, שֶׁבַע שָׁנִים: (י) וַיָּמָת אִבְצָן, וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם:"

– שופטים, יב: ח'-י'


אבצן היה בן לשבט יהודה (לפי דעת מיעוט היה בן לשבט זבולון[1]) לפי הכתוב, היו לו שלושים בנים ושלושים בנות, ואת כולם חיתן עם בני זוג משבטים אחרים. משמעות פרט זה היא שאבצן, ביחד עם כמה שופטים מעטים אחרים, האמין בכך ששופט אמור להיות המנהיג של כל העם ולא רק של השבט שלו ולכן פעל כדי ליצור קשרים עם שבטים אחרים. התנ"ך ממעט לספר על אבצן. אבצן נקבר בבית לחם (לפי הדעה שאבצן היה משבט זבולון, הכוונה היא לבית לחם הגלילית).

אבצן בתלמוד ובמדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי חז"ל, אבצן הוא בעז: בלילה האחרון לחייו נשא את רות, ומצאצאיו יצאה שושלת בית דוד. הזיהוי של אבצן עם בעז נעשה על סמך התקופה הזהה של מגילת רות וספר שופטים, על פי המיקום הזהה - בית לחם - ועל פי התנהגותו המנהיגותית של בעז, היאה לשופט. התכונה של הנהגת כל העם במקום ההסתפקות בהנהגת השבט ממנו האדם בא - מתגלה גם בהנהגתו של דוד.

התלמוד‏‏[2] מוסיף שאבצן עשה משתאות גדולים לכבוד חתונת ילדיו ולא הזמין אליהם את מנוח, אבי שמשון, משום ,שהניח שאשת מנוח עקרה ולכן משפחת מנוח לעולם לא תזמין אותו לשמחות. על כך נענש במות ילדיו בחייו, ולכן הזמין את המספר המינימלי של אנשים לחתונתו השנייה, עם רות.

רש"י‏‏ סובר שמקור שמו הוא "אב צנון", על פי הסיפור במגילת רות: "אבצן - אב לכל הצנונים, שהרי אשה בחורה שכבה אצלו, ונצטנן ולא נגע בה"[3].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16503. יש לציין כי העיר "בית לחם" מופיעה גם כעיר המשויכת לשבט זבולון (יהושע יט:15)
  2. ^ ‏בבלי, בבא בתרא צא ע"א‏
  3. ^ ‏דברי הימים א', ב' י"א‏