דלילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שמשון ודלילה, פסל של ארטוס קלינוס האב, 1640

דְּלִילָה היא דמות תנכ"ית המופיעה בספר שופטים, בפרק ט"ז.

דלילה הייתה האישה השלישית של שמשון, אחרי אשתו הראשונה, שניתנה לאיש אחר, והאישה הזונה העזתית. מכל נשיו, רק על דלילה מוזכר במפורש ששמשון אהב אותה, אך לא היה מצוין שדלילה אהבה אותו.

המקרא מספר שדלילה התגוררה בנחל שורק, וסמוך ליישוב הולדתו של שמשון, צרעה, שבנחלת בני דן (אזור בית שמש של היום). מוצאה של דלילה אינו מוזכר במפורש, אולם על פי בחירת נשיו הקודמות של שמשון, וקשריה עם הפלשתים, ניתן להסיק שהייתה פלשתית.

הפלשתים, שפחדו מכוחו הרב של שמשון ומפעולותיו נגדם, הפצירו בדלילה לפתות אותו על מנת שיתגלה מהו סוד כוחו העצום. תמורת מידע זה הציעו לה אלף ומאה כסף. ייתכן שהשם דלילה נגזר משורש ערבי שפירושו "לגלות".

דלילה הציקה לשמשון בדבר מקור כוחו פעמים רבות, ובכל פעם, על מנת לרצותה התל שמשון בה ואמר לה סיבות שגויות. לבסוף, משגברו הצקותיה, גילה לה שמשון שכוחו טמון בשיער ראשו שלא גולח מעולם, בשל היותו נזיר לה' מיום הולדתו. בזמן ששמשון ישן, גזזה דלילה את מחלפות ראשו, דבר שגרם לאיבוד כוחו וכך נלכד שמשון לבסוף בידי הפלשתים, שנואי נפשו. בשביו ניקרו הפלשתים את שתי עיניו ושמוהו כטוחן בבית האסורים.

דמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלילה הבוגדת זכתה לקיתונות של בוז אצל חז"ל, שדרשו את שמה לגנאי:

"וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה בְּנַחַל שֹׂרֵק וּשְׁמָהּ דְּלִילָה" (שופטים ט"ז, ד). היה ר' מאיר אומר: אלמלי לא נקרא שמה דלילה, הייתה ראויה שתקרא דלילה - שדלדלה את כוחו, דלדלה את לבו, דלדלה את מעשיו. דלדלה את כוחו - דכתיב "ויסר כוחו מעליו", דלדלה את לבו - שנאמר "ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו", דלדלה את מעשיו - דכתיב "והוא לא ידע כי ה' סר מעליו"

ילקוט שמעוני שופטים רמז ע' וגם תלמוד בבלי מסכת סוטה דף ט ע"ב

דלילה באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שמשון ודלילה", ציור מאת גוארצ'ינו, 1654

לדמות של דלילה ייצוג רב באמנות, כאשר המרכזי שבו באמנות הבארוק. דלילה נתפשת כדמות "פאם פאטאל", אישה הורסת שיש להיזהר ממנה. לכן ביקשו אמנים רבים לייצג אותה בתקופת הבארוק כציור חינוכי. בין האמנים שציירו אותה: פטר פאול רובנס, רמברנדט, ואן דייק, לוקה, פרנצ'סקו מורונה, פיטר קלאס ויאן ליבנס.

ישנם אמנים שציירו אותה בצורה אימהית, כרעיה ואם, יש שציירו אותה כזונה, ויש ששילבו בין השניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]