אלוני הבשן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלוני הבשן
Alonei haBashan.JPG
מושב אלוני הבשן, מבט מכיוון הר חוזק
מחוז הצפון
מועצה אזורית גולן
גובה ממוצע ‎958‏ מטר
תאריך ייסוד 1981
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב שיתופי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 365 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎6.4%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום אלוני הבשן
אלוני הבשן
אלוני הבשן
אלוני הבשן, ברקע הר שיפון, והר יוסיפון

אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן הוא מושב שיתופי של תנועת הפועל המזרחי במזרח רמת הגולן, והוא היישוב המזרחי ביותר במדינת ישראל.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של המושב, לקוח מהפסוק מספר ישעיה:‏[1]

וְעַל כָּל-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל-אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן

– ישעיה ב' י"ג

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב ממוקם בשולי רכס בשנית, וכיישוב המזרחי ביותר בישראל הוא ממוקם כ-800 מטרים מהגבול בין ישראל לסוריה. היישוב שוכן בגובה של 980 מטרים מעל פני הים, בקרבת הר חוזק (שגובהו 1158 מטרים). היישוב בנוי בסמוך לשמורת טבע גדולה הנקראת "יער בשנית" - היער הטבעי השני בגודלו בגולן.

גובה היישוב מעל פני הים משפיע על מזג האוויר במקום. בקיץ מזג האוויר קריר ונעים במשך שעות היום, ובלילה לפעמים אי אפשר להסתפק בבגדים קלים. בחורף מזג האוויר קר. האזור כולו מכוסה תכופות בערפל סמיך, רוחות חזקות מנשבות ובכל שנה מתכסה היישוב בשלג משמעותי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יסוד היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין המתיישבים הוקם על בסיס רווקים שקיבלו הכשרה ברמת מגשימים. הגרעין עלה למקום בל"ג בעומר ה'תשמ"א - מאי 1981. גרעין המייסדים כלל בוגרי בני עקיבא שרצו להדגיש את חשיבות ההתיישבות בכל חלקי ישראל.

הגרעין שישב ברמת מגשימים היה מיועד להקמת מושב שיתופי דתי כחלק מגוש ההתיישבות הדתית בדרום רמת הגולן. היישוב היה אמור להיבנות במזרעת קונייטרה ולהיקרא "מצפה דליות".

באותם הימים הוצעה תוכנית מדינית לשלום עם סוריה תמורת "תיקונים קוסמטיים בגולן". לפי התוכנית תיסוג ישראל נסיגה מזערית. בתמורה לשלום עם סוריה. ועד ישובי הגולן התנגד לתוכנית המוצעת וחיפש גרעין התיישבותי, שיתיישב באזורים המיועדים להיות חלק מה"תיקונים הקוסמטיים". הוועד פנה לגרעין שישב ברמת מגשימים וביקש ממנו להתיישב בצפון הגולן, מצפון לגבעת פזרה, בשטח המיועד למסירה.

לאחר התלבטות הסכימו חברי הגרעין להצעה אף שהדבר היה בניגוד לדעתה של התנועה המיישבת, איגוד המושבים של הפועל המזרחי, אשר התנגד להקמת היישוב הרחק מגוש היישובים הדתיים של דרום רמת הגולן. באופן זמני נקרא המקום תל פזרה עד קביעת השם הקבוע‏[1].

פיתוח היישוב במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012, קיבלו תושבי אלוני הבשן החלטה משותפת להרחיב ולהגדיל את אוכלוסיית המושב לכדי 150 משפחות. לצורך כך תוכננה הרחבה קהילתית וביחד עם החברה הכלכלית גולן בוצעו עבודות תשתית והוכן השטח הראשון עבור 50 מגרשים לבנייה עצמית.

בשנת 2013 הסתיימו עבודות התשתית ושווקו כ15 מגרשים לבניה. במושב קיימת ועדת היכרות שתפקידה לרכז פניות של מתעניינים בקליטה, לתת להם את כל המידע על חיי הקהילה במושב ולבדוק יחד אתם את מידת התאמתם למעבר ולבנייה במגרשי ההרחבה.

באלוני הבשן קיימת גם האפשרות להשתייך לאגודה חקלאית שיתופית וליהנות מרווחי הענפים החקלאיים השונים. תנאי הקבלה הינם: רכישת מגרש, בניית בית, ותק של שנתיים מגורים, השקעה של סכום כספי סמלי ובסופו של תהליך - עמידה למבחן הקהילה המצביעה על קבלת המשפחה כחברה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי המושב הינם דתיים. ביישוב מתגוררות כ-60 משפחות. כלל המשפחות מוגדרות חברות באגודה הקהילתית - המאפשרת מסגרת חיי קהילה. חלק מהמשפחות נמנות גם עם האגודה החקלאית המחזיקה בקרקע החקלאית ובענפי המשק השונים. מבחינה קהילתית, כאמור, יש באלוני הבשן קהילה אחת מאוחדת. חיי הקהילה מנוהלים על ידי ועד הנהלה, וועדות משנה כגון: חינוך בוגרים/ גיל-רך, תרבות, קליטה ועוד. החלטות ועד ההנהלה מאוגדות בתקנון יישובי ההולך ונבנה במהלך השנים, וההחלטות המשמעותיות מתקבלות באסיפת חברים כללית. ביישוב שבמקור הוקם על ידי חברי תנועת "בני עקיבא", קיים גם כיום סניף של התנועה המונה כ- 50 חניכים ומדריכים, דור ההמשך של מקימי היישוב.

במושב מכהן רב - הרב אברהם שר-שלום, האחראי על פסיקת ההלכה וניהול תחום הדת ביישוב.

במושב קיימים גם גני ילדים, צרכניה ומקוה-טהרה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת המושב מתבססת על מטעי תפוחים, דובדבנים וגידול גפנים לייצור יין. הפרי של אלוני הבשן נחשב לפרי ברמת איכות גבוהה. המושב שותף בבית האריזה פירות גולן, ופירותיו משווקים תחת המותג "בראשית". היישוב שותף גם ביקבי רמת הגולן. ליישוב רפת חלב, בשנת 2006 אוחדה הרפת עם רפת של קיבוץ חולתה, וכיום כוללת כ-500 חולבות.

בנוסף קיים במקום בית הארחה מרווח ומאובזר המציע 25 בתי לינה כפרית בתנאי פנסיון מלאים.

במושב קיימת גם ישיבה תיכונית ייחודית המעניקה חינוך פרטני ומכיל לילדים בעלי לקויות למידה או כאלו המבכרים יחס אישי ואוירה משפחתית. בכל כיתה לומדים עד 12 תלמידים, ולהם ניתנת ההזדמנות להתמחות במגמות צילום, קולנוע וסיירות, וכן לצאת לפעילות במרכז רכיבה על סוסים המשמש לתיירות ורכיבה טיפולית ונמצא בכניסה למושב.

המושב נוסד כמושב שיתופי, אך באמצע שנות ה-90, עבר המושב תהליך של שינוי במבנה החברתי - כלכלי שלו. למעשה בפועל, כיום, היישוב הוא יישוב קהילתי שלחלק מתושביו יש בעלות על נכסים משותפים.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 33°02′35″N 35°50′16″E / 33.0431°N 35.8379°E / 33.0431; 35.8379

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1491