רמת מגשימים

רמת מגשימים
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	גולן
גובה ממוצע	‎430‏ מטר
תאריך ייסוד	1968
תנועה מיישבת	הפועל המזרחי
סוג יישוב	מושב שיתופי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011:
- אוכלוסייה	582 תושבים
רמת מגשימים

אריחים במרכז רמת מגשימים

חסידה ליד מכון החליבה של רמת מגשימים

רמת מגשימים הוא מושב של תנועת הפועל המזרחי בדרום רמת הגולן. היישוב נמצא כ- 3 קילומטרים מגבול ישראל - סוריה, בגובה של 430 מטרים מעל פני הים.

היסטוריה [עריכה]

רמת מגשימים הוא מראשוני ההתיישבויות הישראליות בגולן, והראשון מבין היישובים הדתיים בגולן. בשנת 1968 התארגן הגרעין שהקים את היישוב - כ-20 יוצאי נח"ל מגרעין המגשימים של התנועה הדתית - ציונית בני עקיבא, שהתיישבו זמנית בבתים נטושים בכפר פיק. לאחר שמונה חודשים עברו למחנה צבאי סורי נטוש בצמוד למקומו הנוכחי של היישוב ובקיץ 1972 עבר היישוב למיקומו הנוכחי. היישוב תוכנן על ידי האדריכל דוד בסט.

בט' באב ה'תש"ל (11 באוגוסט 1970), בשעות אחר הצהריים, יצא מרמת מגשימים אל השדות ג'יפ ובו חמישה אנשים: שניים מחברי המשק, בנימין כפיר ועזריה גינסברג, ואיתם שלוש בנות גרעין 'איתן' של הצופים הדתיים: יונה סובר, אילנה בולה ותמר דרור, שעלו לעבוד במושב עד למועד גיוסן. עם רדת הערב, משבוששו לחזור, החלו מחפשים אחריהם אך רק למחרת בבוקר נמצאו החמישה והתברר גודל האסון. הג'יפ בו נסעו עלה על מוקש רב עוצמה שהטמינו מחבלים מספר קילומטרים מזרחית למושב וכל נוסעיו נהרגו.

בתחום היישוב הוקמה בשנת 1973 ישיבת הסדר (ישיבת הגולן), שמאוחר יותר עברה ליישוב הסמוך חיספין. במהלך מלחמת יום הכיפורים פונה היישוב, נכבש על ידי הצבא הסורי ונהרס בעקבות קרב שריון שהתנהל בו. חברת המושב, אסתר (אסי) בן דוד, נהרגה במהלך הפגזה ארטילרית ביום י"ט בשבט תשל"ד, 11/02/1974.

התקפת המחבלים ברמת מגשימים: בי"ז בכסלו ה'תשל"ה (20 בנובמבר 1975) חדרה לישיבה חוליית מחבלים סורית. חברי החוליה פנו לפנימיה, פצעו במכות גרזן תלמיד ישיבה דובר ערבית, והרגו שלושה. אחד ההרוגים היה תלמיד הישיבה, והשניים האחרים, אורחים שבאו לעודד את רוח תלמידי הישיבה. תלמיד חמישי שהיה במקום נפצע קשה בהסתתרו תחת גופת אחד הנופלים. המחבלים הצליחו להימלט מהמקום ללא פגע.

היישוב היה מושב שיתופי ולא קיבוץ, ומשמעות הדבר היא שרמת השיתוף נמוכה יותר. המושב התבסס על משק חקלאי גדול ועבודת חוץ של חברים, שהכניסו את משכורתם לקופה המשותפת וכל משפחה הייתה מקבלת תקציב על פי מספר הנפשות וצרכיה.

בסוף שנות ה-80 נקלע המושב למשבר כלכלי, שנבע בחלקו מהכבדת הנטל על הקופה הציבורית של קיום הקהילה המתפתחת, הגדלה ומתבגרת. אספת החברים של המושב, החליטה על הקמת צוותי חשיבה שתפקידם היה להמליץ על שינויים באורחות החיים ביישוב. המלצות הצוותים השונים התקבלו בהצבעה בקלפי ברוב של כ-97%, ובעקבותיהם מרכיבי הצריכה ביישוב (חינוך, בריאות, דיור וכדומה) עברו לשיטת התשלום הישיר (כל חבר היה צריך לשאת בעלות חינוך ילדיו, בריאות משפחתו, אחזקת ביתו והרחבתו. קודם לכן הכול מומן על ידי המושב); כל חבר קיבל את שכרו ישירות, ובוטל התקציב האחיד. חברים שעבדו במושב קיבלו את שכרם על פי אופי תפקידם והיקף משרתם, וחברים שעבדו מחוץ למושב (עובדי חוץ) קיבלו את שכרם ממעבידם; וכן הונהגה הפרדה מוחלטת בין עסקי המושב (חקלאות) לבין ניהול חיי הקהילה (תרבות, בית כנסת, נוי וכדומה), שמומנו מאז ואילך מגביית תשלום אחיד מכל בית אב (מס מוניציפלי). שינויים אלה נכנסו לתוקפם בחודש מאי 1991.

כלכלה [עריכה]

מאז ההפרטה המשק הפך להיות רווחי. כלכלת היישוב מתבססת על גידולי שלחין (תפוחים, אגסים, מנגו, גודגדנים, פרחים, שקדים בשיתוף עם נוב ומבוא חמה, ענבים לייצור יין) וכן על לול פיטום, עדר צאן (נסגר מפני שלא היה רווחי) עדר בקר לבשר ורפת לחלב בשיתוף עם קיבוץ מחניים. המושב שותף בכפר הנופש "כינר" ו"ביקביי רמת הגולן".