דישון (בעל חיים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgדישון
DishonMikrai002.jpg
דישונים בחי-בר יוטבתה, ישראל
מצב שימור

מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה (CR)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: ראמים
סוג: דישון
מין: דישון מקראי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Addax nasomaculatus
תחום תפוצה
תפוצת הדישון לפני הכחדתו מהטבע
תפוצת הדישון לפני הכחדתו מהטבע

דישון מקראי (שם מדעי: Addax nasomaculatus) הוא סוג ומין יחיד של בעל חיים ממשפחת הפריים ותת-משפחת הראמים שהסתגל לחיים במדבר. כיום הדישון נתון בסכנת הכחדה חמורה.

תפוצתו של הדישון היא ממדבר הסהרה המערבית ומאוריטניה עד מצרים וסודאן. בעבר התקיים גם בארץ ישראל. ניתן היום למצוא דישונים בשמורת החי-בר ביטבתה, בגן הזואולוגי בבאר שבע, בגן החיות התנ"כי בירושלים, בספארי ברמת גן, בגן הבוטני זואולוגי בנהריה, בעמק התכלת בצפת ובפארק לכיש באשדוד.

גובהו של הדישון הוא כמטר מהכתף ומשקלו 60 עד 125 ק"ג. צבעו של הדישון לבן, אך בבית החזה, בצוואר ובראש הוא בעיקר חום עם כתם לבן על גשר האף ואחד נוסף סביב הפה. גם לזכר וגם לנקבה יש קרניים מפותלות. הקרניים עשויות להגיע עד לאורך של 80 ס"מ אצל הנקבה ואצל הזכר עד ל-120 ס"מ.

ההיריון נמשך כ-260 יום ובסופו נולד בדרך כלל ולד אחד שיונק מהאם במשך 23-39 שבועות. אורך חייו של הדישון יכול להגיע ל-25 שנה.

דישונים חיים במדבריות, שם הם ניזונים מעשבים ומעלי שיחים. הדישון אינו נזקק לשתייה כיוון שהוא מקבל את הנוזלים הדרושים לו ממזונו. הדישון פעיל בלילה ונח ביום. עדר דישונים כולל זכרים ונקבות ובו 2 עד 20 פריטים שמשוטטים בחיפוש אחר מזון. הדישון היא חיה כשרה לפי התורה, ונמנית עם שבעת בעלי החיים מקבוצת היונקים שניתן לאכול לפי היהדות.

כיום הדישון נתון בסכנת הכחדה חמורה ונעלם מאזורים רבים בהם היה נפוץ בעבר. מתבצעים מאמצים לשמר את הדישון, בהם הקמת גרעיני רבייה בשמורות טבע וגני חיות.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P cat.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יונקים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.