ממשלת ישראל השבע עשרה
ממשלת ישראל השבע עשרה, בראשותו של יצחק רבין פעלה מה-3 ביוני 1974 עד ה-20 ביוני 1977, בתקופת כהונתה של הכנסת השמינית.
תוכן עניינים |
[עריכה] הרכב הכנסת השמינית ערב הקמת הממשלה
| סיעה | ראש הסיעה | מנדטים | הערות |
|---|---|---|---|
| המערך | יצחק רבין | 54 |
בהמשך כהונת הכנסת:
|
| הליכוד | מנחם בגין | 39 |
בהמשך כהונת הכנסת:
|
| מפד"ל | יוסף בורג | 10 | |
| חזית דתית תורתית | 5 | בהמשך התפצלה לאגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל | |
| ליברלים עצמאיים | משה קול | 4 | בהמשך פרש חבר כנסת אחד והצטרף לליכוד |
| רק"ח | מאיר וילנר | 4 | |
| רצ | שולמית אלוני | 3 | |
| מוקד | מאיר פעיל | 1 |
[עריכה] הקמת הממשלה
| כנסות וממשלות ישראל |
מועצת המדינה הזמנית
|
| פורטל - הממשל בישראל |
עם התפטרות ראש הממשלה, גולדה מאיר, בעקבות דו"ח ועדת אגרנט, התמודד רבין על הנהגת מפלגת העבודה מול שמעון פרס - התמודדות ראשונה מבין רבות בין השניים. בהצבעה החשאית במרכז מפלגת העבודה קיבל רבין 298 קולות לעומת 254 להם זכה פרס. לאחר ניצחונו בבחירות פנימיות אלו התמנה רבין ב-3 ביוני 1974 לראש הממשלה החמישי של מדינת ישראל.
[עריכה] ציוני דרך ומדיניות
בחזית המדינית נערך בתחילת כהונתו של רבין המשא ומתן עם מצרים על הסכמי הביניים שבעקבות מלחמת יום הכיפורים. במסגרת המלחמה בטרור ערך צה"ל את "מבצע אנטבה", אולי הישגה הגדול ביותר של ממשלת רבין. ממשלת רבין סבלה מאי יציבות, ומסכסוכים בינו לבין שר הביטחון שמעון פרס, שרבין הרגיש כי הוא חותר תחתיו. פרס החליש מאוד את יכולתו של רבין לשנות, אם כי ספק אם היה ביכולתה של ממשלת רבין לחולל שינוי משמעותי במורשת הקשה בתחום הכלכלי, המדיני, הפנימי והציבורי שהותירו הממשלות הקודמות.
תנועת "גוש אמונים" הגבירה את פעילותה, ובגיבויו של שר הביטחון שמעון פרס ובתמיכה של חלק מצעירי המפד"ל (למשל, זבולון המר) החלה לפעול לעידוד יישובם של יהודים ביהודה ושומרון. בתקופת כהונתו של רבין נחקרו והתגלו פרשות שחיתות בצמרת המדינה, בהן היו מעורבים אישים כמו מועמדו של רבין לתפקיד נגיד בנק ישראל, אשר ידלין, ושר השיכון והבינוי אברהם עופר.
ההתרחשות הדרמטית בשנות ממשלת רבין הייתה בתחום הכלכלי, שעמד במרכז תשומת הלב לאורך כל תקופת כהונתה. האינפלציה, שהחלה לעלות כבר בתחילת שנות השבעים, גאתה אחרי מלחמת יום הכיפורים ומשבר הנפט. רבין ושר האוצר יהושע רבינוביץ לא רצו, וככל הנראה גם לא יכלו, לנקוט במדיניות של ריסון תקציבי, שמשמעותה הייתה פיטורי עובדים במגזר הממשלתי וקיצוץ בתכניות הרווחה. הממשלה הנהיגה רפורמה מקיפה בנושאי מסים בעקבות המלצות ועדת בן שחר, ולראשונה הנהיגה תשלום מס ערך מוסף. כן הוחל בשנת 1975 לקבוע את שערי מטבעות החוץ לראשונה מידי יום ובשיטת הפיחות הזוחל.
[עריכה] סוף כהונת הממשלה
ב־14 בדצמבר 1976 נערכה בכנסת הצבעה על הצעת אי אמון שהגישה סיעת החזית הדתית התורתית בשל חילול השבת שנגרם כאשר חלק משרי הממשלה לא הספיקו לחזור לביתם לפני כניסת השבת מטקס קבלת מטוסי ה־F-15 הראשונים של חיל האוויר. שניים משלושת שרי סיעת המפד"ל נמנעו בהצבעה. רבין, בהתייעצות עם שר המשפטים חיים צדוק, החליט לראות את הצבעתם זו כהתפטרות. הוא הודיע על כך בכנסת ב־20 בדצמבר, ובאותו לילה כינס ישיבת ממשלה מיוחדת בו הודיע על כוונתו להתפטר, ונסע לבית הנשיא להגיש את התפטרותו. במהרה התקבל חוק לפיזור הכנסת, והקדמת הבחירות ל־17 במאי 1977, מה שהבטיח שהממשלה תהיה עד אחרי הבחירות ממשלת מעבר בה אי אפשר להביע אי אמון. הליך זה כונה אחר כך בלעג "התרגיל המבריק".
בהתמודדות הפנימית במרכז מפלגת העבודה שהתקיימה בפברואר ניצח רבין את שר הביטחון שמעון פרס ברוב קטן, ונבחר למועמד המערך השני לראשות הממשלה. אולם ב־15 במרץ פרסם עיתונאי "הארץ" דן מרגלית את פרשת חשבון הדולרים - קיום חשבון בנק בחו"ל השייך לאשתו של רבין, בניגוד לחוק הפיקוח על מטבע זר. שר האוצר, יהושע רבינוביץ רצה להטיל על רבין קנס, מעשה שהיה מונע הגשת כתב אישום. אולם היועץ המשפטי לממשלה אהרן ברק קבע כי יש להעמיד לדין את שני בני הזוג רבין, ואיים על רבינוביץ שיעמידו לדין אם ינסה להגן על רבין. בסופו של דבר לרבין לא נותרה ברירה והוא נאלץ להתפטר ממועמדות המפלגה לראשות הממשלה. הוא הודיע על כך בשידור טלוויזיה ב־7 באפריל 1977, בשעה 23:40. לאחר מכן החליט ברק שיש להעמיד לדין רק את לאה רבין, בעלת החשבון.
ב־10 באפריל נבחר פרס ברוב גדול על ידי מרכז מפלגת העבודה להחליף את רבין כמועמדה לראשות הממשלה. רבין רצה לפרוש מראשות הממשלה, אולם בשל היות הממשלה ממשלת מעבר הדבר לא התאפשר. גם מינוי של ממלא מקום לא היה אפשרי לפי החוק, ולבסוף הוחלט שרבין יצא לחופשה החל מה־22 באפריל, ופרס ישמש כראש הממשלה בפועל, אם כי מבחינה חוקית רבין המשיך לשאת באחריות כראש הממשלה וקיבל עדכונים שוטפים.
[עריכה] סיעות הקואליציה
| סיעה | מנדטים | משרדי השרים | משרדי סגני השרים | תחילת חברות בממשלה | סיום חברות | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| המערך | 54 | משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד הבריאות, משרד הסעד, משרד הדתות, משרד המשפטים, משרד ההסברה, משרד החינוך והתרבות, משרד החקלאות, משרד התקשורת, משרד המסחר והתעשייה, משרד המשטרה, משרד הפנים, משרד העבודה, המשרד לקליטת עלייה, משרד השיכון, משרד התחבורה, שר בלי תיק |
משרד התקשורת, משרד החקלאות |
3 ביוני 1974 | 20 ביוני 1977 | תיקי הדתות, הסעד והפנים היו בידי המפד"ל בעת כהונתה בממשלה |
| מפד"ל | 10 | משרד הדתות, משרד הסעד, משרד הפנים |
29 באוקטובר 1974 | 22 בדצמבר 1976 | הודחה עקב אי תמיכה בממשלה בהצבעת אי אמון | |
| ל"ע | 4 | משרד התיירות, שר בלי תיק | 3 ביוני 1974 | 20 ביוני 1977 | ||
| רצ | 3 | שרה בלי תיק | 3 ביוני 1974 | 6 בנובמבר 1974 | ||
| קידמה ופיתוח | 2 | משרד החקלאות | 8 ביוני 1976 | 8 במרץ 1977 | החל מפרישתה מהמערך, ועד להשתלבותה ברע"ם | |
| רשימה ערבית לבדואים וכפריים |
1 | 8 ביוני 1976 | 8 במרץ 1977 | החל מפרישתה מהמערך, ועד להשתלבותה ברע"ם | ||
| רע"ם | 3 | משרד החקלאות | 8 במרץ 1977 | 20 ביוני 1977 | החל מיצירת הסיעה |
- מספר הח"כים החברים בקואליציה
- 61 ח"כים לפני הצטרפות סיעת מפד"ל (3 ביוני 1974 - 29 באוקטובר 1974).
- 71 ח"כים לפני פרישת סיעת רצ (29 באוקטובר 1974 - 6 בנובמבר 1974).
- 68 ח"כים לפני הדחת סיעת מפד"ל (6 בנובמבר 1974 - 22 בדצמבר 1976).
- 58 ח"כים לאחר מכן (22 בדצמבר 1976 - 20 ביוני 1977).
[עריכה] הרכב הממשלה
הממשלה מנתה 23 שרים אם כי לא כולם ביחד, מתוכם 17 המשיכו מממשלות קודמות (רבין, אלון, רבינוביץ, שם טוב, פרס, בר-לב, הלל, חזני, בורג, קול, גלילי, צדוק, אוזן, יריב, האוזנר, רוזן ורפאל) ו-6 שרים כיהנו לראשונה בממשלה זו (אברהם עופר, אהרון ידלין, גד יעקבי, זבולון המר, משה ברעם ושולמית אלוני)
[עריכה] סגני שרים
| שם | סיעה | משרד | תאריך תחילת כהונה | תאריך סיום כהונה | הערות |
|---|---|---|---|---|---|
| ג'בר מועדי | המערך | משרד התקשורת, משרד החקלאות | 3 ביוני 1974 | 20 ביוני 1977 | |
| אליהו מויאל | המערך | משרד התקשורת | 24 במרץ 1975 | 20 ביוני 1977 |
[עריכה] חילופי גברי
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ממשלת ישראל השבע עשרה באתר משרד ראש הממשלה
ממשלת ישראל השבע עשרה באתר הכנסת
| הקודם: ממשלת ישראל השש עשרה מרץ 1974-יוני 1974 |
ממשלת ישראל השבע עשרה 3 ביוני 1974 - 20 ביוני 1977 |
הבא: ממשלת ישראל השמונה עשרה 1977-1981 |