יהושע רבינוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהושע רבינוביץ
יהושע רבינוביץ
תאריך לידה 1911
תאריך עלייה 1934
תאריך פטירה 14 באוגוסט 1979
ממשלות 16, 17
כנסות 9
סיעה המערך
תפקידים בולטים
קבר יהושע רבינוביץ בבית הקברות טרומפלדור

יהושע רבינוביץ (13 בנובמבר 191114 באוגוסט 1979) היה ראש העירייה השביעי של תל אביב, חבר הכנסת, שר האוצר ושר השיכון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהושע רבינוביץ נולד בכ"ב בחשון תרע"ב ליוסף מנחם רבינוביץ ולמרים לבית רובין בוישנבה שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). בתיכון למד בגימנסיה עברית וסיים הכשרה כמורה בסמינר עברי למורים בוילנה. לאחר סיום לימודיו עבד כמורה וכמנהל בית ספר עברי של תנועת "תרבות". הוא היה פעיל בתנועת "החלוץ". בדצמבר 1934 עלה לארץ ישראל, הצטרף למפלגת פועלי ארץ ישראל והיה פעיל בהסתדרות הכללית וכן היה מראשי ברית הקואופרציה הצרכנית של ההסתדרות. בשנת 1938 נישא לגאולה לבית מלניק.

ב"גוש" של מפא"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבינוביץ היה האיש מאחורי הקלעים ב"גוש" של מפא"י (שהיווה קבוצה מאורגנת בתוך מפא"י, בעיקר חברים ותיקים, בשנות המדינה הראשונות, ששרגא נצר היה הדמות הבולטת בה, ואשר הייתה הקבוצה העירונית בעלת ההשפעה הרבה ביותר במפלגה). אשר ידלין אמר עליו כי "שמר על אלמוניות עד שנבחר לראש עירייה" וגם כאשר נבחר לתפקיד שר האוצר היה "פוחד מהשלטון גם כשהוא עצמו השלטון". רבינוביץ שימש כציר בקוגרס הציוני הכ"ג.

בעיריית תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1955 נבחר רבינוביץ למועצת עיריית תל אביב, וכיהן בתפקיד סגן ראש העירייה בשנים 19591969, במהלך כהונתו של מרדכי נמיר כראש העירייה. בשנת 1961 הוא נבחר לשמש גם כיו"ר ועדת הכספים וגם ליו"ר ועדת בניין ערים. לאחר התפטרותו של נמיר בשנת 1969 נבחר על ידי מועצת העירייה לכהן בפועל כראש העירייה, ובבחירות 1969 נבחר על ידי תושבי העיר לתפקיד ראש העירייה.

רבינוביץ קידם תוכניות פיתוח והתחדשות רבות. מרבית הפרויקטים שקידם נחנכו רק לאחר שסיים את תקופת כהונתו ועל כן אינם נזקפים לזכותו, אלא לשלמה להט. בין השאר קידם רבינוביץ את פיתוח חופי תל אביב ובניית הטיילת החדשה, החל את הכשרת פארק הירקון שלימים נקרא על שמו ("גני יהושע"), החל את פרויקט נתיבי איילון, קידם את תוכנית בניית הרכבת התחתית (שנגנזה לאחר מלחמת יום הכיפורים) וייסד את מרכז התעסוקה קריית עתידים. עם זאת נטען כי חלק מהפרויקטים הללו כללו בינוי מאסיבי ללא התחשבות סביבתית, דוגמת "חומת בתי המלון" לאורך החוף, או פרויקטים כושלים ופילים לבנים דוגמת כיכר אתרים או פרויקט המע"ר במנשייה. רבינוביץ טיפח מאוד את מערכת החינוך העירונית, הקים את קרן תל אביב לספרות ואמנות וסייע להתפתחות אוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1974 זכה שלמה להט בבחירות לעיריית תל אביב, ורבינוביץ מונה לתפקיד שר השיכון, לאחר ששימש זמן קצר בתפקיד יו"ר מועצת המנהלים של חברת עמידר.

שר האוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 ביוני 1974 מונה רבינוביץ לשר האוצר בממשלתו הראשונה של יצחק רבין. בתפקיד זה כיהן עד 20 ביוני 1977, מועד תום כהונתה של ממשלת רבין.

כשר האוצר הוביל רבינוביץ צעדים אחדים בתחום המסים:

  • הרפורמה במס הכנסה בעקבות המלצותיה של "ועדת בן שחר": רפורמה מרחיקת לכת, ששינתה את פניו של מס ההכנסה בישראל, ובפרט ביטלה מנגנונים רבים להתחמקות ממס.
  • הטלתו של מס מעסיקים: המס הוצג כמס זמני, עד להטלתו של מס ערך מוסף, אך הוא המשיך להתקיים עד סוף שנת 2007.
  • הטלתו של מס ערך מוסף: מס זה הפך למרכזי שבמסים העקיפים בישראל.

האינפלציה, שהחלה לעלות כבר בתחילת שנות השבעים, גאתה אחרי מלחמת יום הכיפורים ומשבר הנפט. כלכלנים קפיטליסטיים סוברים שהאינפלציה נגרמה, בין השאר, מכך שרבין ורבינוביץ לא נקטו במדיניות של ריסון תקציבי, שמשמעותה הייתה פיטורי עובדים במגזר הממשלתי וקיצוץ בתוכניות הרווחה.

כדי להימנע מן ההלם שגרמו למשק פיחותים חד-פעמיים גדולים ולצמצם עיוותים שנגרמו בשל אי-התאמת שער החליפין לערך הריאלי של המטבע הישראלי, הנהיגה ממשלת רבין מדיניות של "פיחות זוחל" – מנגנון שהביא להתאמה שוטפת של שער הלירה אל מול הדולר על פי ערכה המדרדר של הלירה. שיטה זו איפשרה ניהול המשק ללא זעזועים גדולים גם באינפלציה שהגיעה לשיעור של כ-50 אחוז בתקופת כהונתה של הממשלה. ליהושע רבינוביץ' מיוחס המשפט "לפני שנה עמדנו על פי התהום ומאז לקחנו צעד גדול קדימה" שהיווה התייחסות למצבה המתדרדר ולצעדים הכושלים של הממשלה להתמודד עם המצב הכלכלי.


כשלושה חודשים לפני פטירתו מונה רבינוביץ לתפקיד יושב ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב.

יהושע רבינוביץ נפטר בכ"א באב תשל"ט ונקבר בבית הקברות טרומפלדור. הוא הותיר אחריו שלושה בנים. בעקבות פטירתו נכנסה אסתר הרליץ לכנסת התשיעית.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן תל אביב לספרות ואמנות אותה הקים במהלך כהונתו כראש העיר נקראת מאז מותו על שמו. בשנת 1982 החליטה עיריית תל אביב לקרוא את פארק הירקון "גני יהושע" לזכרו. בחולון נקרא רחוב על שמו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שרי האוצר בממשלות ישראל

אליעזר קפלן | לוי אשכול | פנחס ספיר | זאב שרף | פנחס ספיר | יהושע רבינוביץ | שמחה ארליך | יגאל הורביץ | יורם ארידור | יגאל כהן-אורגד | יצחק מודעי | משה נסים | שמעון פרס | יצחק שמיר | יצחק מודעי | אברהם בייגה שוחט | דן מרידור | בנימין נתניהו | יעקב נאמן | בנימין נתניהו | מאיר שטרית | אברהם בייגה שוחט | סילבן שלום | בנימין נתניהו | אהוד אולמרט | אברהם הירשזון | רוני בר-און | יובל שטייניץ | יאיר לפיד

שרי הבינוי והשיכון בממשלות ישראל

גיורא יוספטליוסף אלמוגילוי אשכולמרדכי בנטובזאב שרףיהושע רבינוביץאברהם עופרשלמה רוזןגדעון פתדוד לויאריאל שרוןבנימין בן אליעזרבנימין נתניהויצחק לויבנימין בן אליעזרנתן שרנסקיאפי איתםציפי לבנייצחק הרצוגזאב בויםמאיר שטריתזאב בויםאריאל אטיאסאורי אריאל

ראשי עיריית תל אביב
1921 - 1925: מאיר דיזנגוף | 1925 - 1927: דוד בלוך-בלומנפלד | 1928 - 1936: מאיר דיזנגוף | 1936: משה שלוש | 1936 - 1952: ישראל רוקח | 1953 - 1959: חיים לבנון |
1960 - 1969: מרדכי נמיר | 1969 - 1974: יהושע רבינוביץ | 1974 - 1993: שלמה להט | 1993 - 1998: רוני מילוא | 1998 - היום: רון חולדאי
TelAvivEmblem.svg