זירעין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זירעין
Zarin 1949.jpg
זירעין, 1949
מחוז שומרון
נפה ג'נין
שטח נכון ל-1945 23,920 דונם עות'מאני
אוכלוסייה נכון ל-1945 1,420
שפה ערבית
דת מוסלמים
סיבת עזיבה מלחמת העצמאות
תאריך עזיבה 28 במאי 1948
יישובים יורשים קיבוץ יזרעאל
מיקום זירעין
זירעין
זירעין

זירעין או זרעיןערבית زرعين) היה כפר ערבי גדול בעמק חרוד, החלק המזרחי של עמק יזרעאל. הכפר היה ממוקם סמוך לכביש מעפולה לג'נין כ-7 קילומטרים דרומית לעפולה בגובה 110 מ' מעל פני הים על אחת משלוחות הגלבוע. הכפר חלש על הדרכים המובילות ממזרח למערב ועל הדרך דרומה לכיוון ג'נין. במלחמת העצמאות נכבש הכפר והתרוקן מתושביו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר שימר את שם העיר יזרעאל שהייתה בירתו של המלך אחאב. בתקופת הצלבנים הייתה במקום עיירה קטנה שנקראה Parvum" Gerinum" או בשם הצרפתי "Le Petit Gérin" בהשוואה לג'נין הסמוכה שנקראה "Le Grand Gérin".

הנוסע רבי בנימין מטודלה מספר כי "זרעין היא יזרעאל ושם מעין גדול ובה יהודה [יהודי] אחד והוא צבע". אשתורי הפרחי ביקר במקום בראשית המאה ה-14 וכתב: "יזרעאל של יששכר וקורין לו זרעין". בשנת 1632 עבר בארץ נזיר צרפתי והוא מספר שבמקום יושבים ערבים ומעט יהודים: "ובה כעת כמאה וחמישים בתים של מאורים (מוסלמים) ושל יהודים... ועוסקים התושבים בשוד כמו הערבים ולפיכך אין לבוא אליה בהרגשה של ביטחון".

ב-1830 הושיב איברהים פאשה בכפר משפחות מצריות שקיבלו כ-25,000 דונם לחקלאות. ב-1858 השתלטו במרמה על רוב אדמות הכפר בני חמולת עבד אלהאדי מהכפר עראבה שבשומרון והושיבו במקום אריסים מכפרם‏[1].

תקופת המנדט ומלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המאורעות התנכלו בני הכפר לתחבורה היהודית באזור ולכפרי העמק‏[2].

הכפר היה שייך לנפת ג'נין מחוז שומרון (1945), על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שטחי אדמותיו היו 23,920 דונם ובשנת 1945 מנה 1,420 נפשות‏[3]. את מי השתייה לכפר סיפק מעיין עין יזרעאל שהורחב ושופץ על ידי הבריטים בתקופת המנדט.

בתחילת מלחמת העצמאות התבססה בזירעין יחידה צבאית של צבא ההצלה שהטרידה באש את התחבורה היהודית ואת יישובי עמק חרוד. הנשים והילדים פונו והכפר כולו הפך למשלט מבוצר של אנשי הכנופיות. קרבתו של הכפר לכביש ועליונותו הטופוגרפית היוותה איום קשה על היישובים. התנועה בכביש העמק התנהלה בכלי רכב משוריינים‏[4]. ב-21 באפריל 1948 נעשה נסיון ראשון לכיבוש הכפר על ידי כוח גדול של "גדוד העמק" (הגדוד הראשון) מחטיבת יפתח של הפלמ"ח בשיתוף תגבורת מגולני ואלכסנדרוני. בקרב הקשה בין הצדדים פוצצו בניין בית הספר ונהרגו למעלה מ-20 ערבים, אך הכוחות נאלצו לסגת לאחר שנתקלו בהתנגדות חזקה. מבין אנשי ההגנה נהרגו 6 לוחמים‏[5].

בליל ה-28/29 במאי כבש כוח של חטיבת גולני את זירעין בקרב קל יחסית, והדף את התקפת הנגד שבאה מכיוון ג'נין למחרת‏[6].

על אדמות הכפר הקימו משוחררי הפלמ"ח שלחמו בזרעין את קיבוץ יזרעאל. על תל יזרעאל, במקום הצופה על העמק, הוקמה אנדרטה ללוחמי הפלמ"ח שנפלו בקרב בזירעין ובסביבה. בראשית שנות ה-50 פעלה במקום מעברה בשם מעברת זרעים (מעברת זרעין).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זירעין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חנה ודוד עמית (עורכים), מראי מקום: לטייל עם המקורות בצפון הארץ, יד יצחק בן צבי, 2004, עמ' 35.
  2. ^ עוקרים עצים, דבר, 23 בפברואר 1937
    גנבות בגוש עפולה, דבר, 7 באפריל 1937
    קנס קיבוצי על כפר זרעין, דבר, 19 באפריל 1937
    בכפר (כפר יחזקאל), דבר, 8 בספטמבר 1937
    לאחר היריות על שומרי מרחביה אחד המתנקשים נהרג, דבר, 11 במרץ 1938
    העקבות הוליכו אל כפר זרעין, דבר, 18 במאי 1938
  3. ^ ‏נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 148.
  4. ^ יריות על ישוב יהודי בעמק, דבר, 14 במרץ 1948
    כפר זרעין בעמק תחנת רכבת לכנופיות, דבר, 18 במרץ 1948
    תבוסה לכנופיה ערבית בגוש- חרוד, דבר, 26 במרץ 1948
    נוקשו מכוניות בגוש חרוד, דבר, 30 במרץ 1948
  5. ^ אבידות כבדות מאוד לפורעי זרעין, דבר, 22 באפריל 1948
    פעולת העונשין של ההגנה בזרעין, דבר, 23 באפריל 1948
    קרב זרעין, אתר הפלמ"ח
  6. ^ בחזית המרכז, דבר, 30 במאי 1948
    כך נכבש קן פורעים בכביש העמק המזרחי, דבר, 31 במאי 1948
    עם נפילת מבצרי הכנופיות בעמק, דבר, 2 ביוני 1948

קואורדינטות: 32°33′28″N 35°19′41″E / 32.5578527°N 35.3279528°E / 32.5578527; 35.3279528