ז'ול ורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'ול ורן

ז'וּל וֶרְןצרפתית: Jules Verne‏; 8 בפברואר 1828 - 24 במרץ 1905) היה סופר צרפתי הנחשב לאחד מחלוצי סוגת המדע הבדיוני בספרות. אחדים מספריו תורגמו ל-148 שפות.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ול ורן נולד ב-8 בפברואר 1828 בעיר נאנט שבצרפת. הוא היה הבכור בין חמישה ילדים. ילדותו עברה עליו עם משפחתו על אי בנהר הלואר. בדידות זו חיזקה את דמיונו, ואת קשריו עם אחיו פול. בגיל 9 נשלחו ז'ול ורן ואחיו לבית ספר, שבו למד ורן לטינית (הוא השתמש בשפה זו באחד מסיפוריו הקצרים).

בתום לימודים אלה עבר ורן לפריז, כדי ללמוד משפטים. בשנת 1848 החל לכתוב תמלילים לאופרטות, וכעבור זמן מה גילה את כשרונו הגדול: כתיבת סיפורי מסעות והרפתקאות, שהכנה מדעית וגאוגרפית מפורטת העניקו להם אמינות.

כאשר גילה אביו שז'ול עוסק בכתיבה ואינו לומד משפטים, הפסיק לתמוך בו כלכלית. ורן נאלץ לפרנס עצמו מכתיבה, וגילה שאין זה פשוט. בתקופה זו פגש את הסופרים אלכסנדר דיומא וויקטור הוגו, שהעניקו לו מניסיונם.

ורן נישא להונורין דוויאן, אלמנה עם שתי בנות. בעצת אביו מצא עבודה כברוקר, אך בעידודה של אשתו המשיך לכתוב. בשנת 1861 נולד לו בן, מישל ז'אן פייר.

מצבו של ורן השתפר כאשר פגש את המו"ל ז'ול הצל, שהיה, בין השאר, המו"ל של ויקטור הוגו ושל ז'ורז' סנד. הצל קרא טיוטה של ורן על מסע בכדור פורח באפריקה, שנדחתה על ידי מו"לים אחרים בטענה שהסיפור "מדעי יתר על המידה". בסיועו של הצל שיכתב ורן את הסיפור, ובשנת 1863 הוציאו לאור בשם "חמישה שבועות בכדור פורח". הסיפור זכה להצלחה רבה ותורגם לשפות אחדות. ורן נעשה עשיר ומפורסם.

משלב זה ואילך, במשך קרוב ל-25 שנה, פורסמו סיפוריו של ורן בהמשכים דו-שבועיים במגזין של הצל ועם תום השנה הוצאו לאור כספר. במשך אותה תקופה, לא חלפה שנה מבלי שהצל פרסם ספר מאת ז'ול ורן. המצליחים ביותר שבהם כללו את "מסע לבטן האדמה" (1864), "מהארץ לירח" (1865), "עשרים אלף מיל מתחת למים" (1869) ו"מסביב לעולם בשמונים יום" (1872).

כמו סופרים רבים מתקופתו שהתחנכו בחברה הקתולית הבורגנית, ורן נקט לעתים בטון אנטישמי בספריו. סיווגו כאנטישמי נובע בעיקר מתיאור דמותו של היהודי יצחק החבוט מהספר "הארץ שנתלשה", אולם ראוי לציין כי בזמנו מדובר היה באנטישמיות מסורתית, ולא באנטישמיות מודרנית והמשמעות שקיבל המושג לאחר השואה.‏[1]

ז'ול ורן נפטר באמיין, ב-24 במרץ 1905 והוא בן 77.

המצאות בספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ול ורן על בול ישראלי

אחד ממאפייני ספריו של ורן הוא תיאור של המצאות בדיוניות, שהתממשו ברבות הימים. ברוב המקרים התבסס ז'ול ורן על המצאות דומות שהיו ידועות גם בתקופתו.

  • בספר "רובור כובש השחקים". מתוארת "אלבטרוס" - ספינה הכבדה מן האוויר המסוגלת לרחף ואפשר לכוונה לכל צד. צורתה כשל אונייה ו-74 מדחפים הביאו להתרוממותה. כוח הנעתה בא מ-37 מצברים חשמליים שגלי הים סיפקו להם אנרגיה. הספינה לא הייתה מצוידת בגלגלים ובמקומם הונחו קפיצים חזקים לבל תינזק הספינה בנחיתתה בקרקע. תיאור הספינה "אלבטרוס" דומה לא מעט למסוק של ימינו, ותיאורה הושפע מפגישה של ורן עם מהנדסים שתכננו מכונה דומה. מכונות מוטסות תוארו גם בספר נוסף שלו,"עיר בלב מדבר".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חמישה שבועות בבלון (1862. תר' ש. אברמוביץ' וי"ל בינשטוק ליידיש בשם דער לוּ‏פְטְבּאַל‏אָן, ז'יטומיר 1868; יעקב גורדון בשם ברום שמים או המגדל הפורח באוויר, ורשה 1894; יצחק ציטרון בשם חמישה שבועות בכדור מעופף, 1953; צבי אורבך בשם מסע נועז בכדור פורח, 1960; אביטל ענבר בשם חמישה שבועות בכדור פורח, 1985; מיה גולן, 2001; עמיחי הדרי, 2002) — שלושה אנגלים חוצים בבלון "ויקטוריה" את יבשת אפריקה.
  • פריז במאה העשרים - צעיר החי בפריז בעולם מודרני ומפותח, אך הצעיר לא מצליח למצוא אושר. הצל, המו"ל, חשב שהספר המתאר מציאות בלתי אמינה ובעל האופי הפסימי, יפגע בקריירה המתפתחת של ז'ול ורן, והציע לו לגנוז אותו לעשרים שנה. ורן הניח את הספר בכספת עד שנתגלה בשנת 1989, ויצא לאור כעבור ארבע שנים.
  • מסע אל בטן האדמה (1864. תר' ישראל-זאב שפרלינג בשם בבטן האדמה, ורשה 1878; ג. בן-חנה, 1950; שרגא גפני בשם מסע אל כדור-הארץ, 1981; אביטל ענבר, 1984; בינה אופק, 1999; מיכל מילר, 2002) — סטודנט גרמני מספר על מסעו עם דודו הפרופסור ללב כדור-הארץ.
  • מן הארץ אל הירח (1865. תר' דוד צמח, 1924; יוסף אחיטוב, 1962) — שלושה אסטרונאוטים ממריאים בטיל ששוגר מפלורידה לעבר הירח.
  • הרפתקאות קפיטן הטרס (1866. תר' יצחק ספיבק בשם מסעו ופגעיו של הקפיטן הטרס, פרנקפורט 1924; ח. זילברשטיין בשם מסע אל הקוטב, 1963) — קורות קברניט אנגלי, שהקדיש את חייו לגילוי הקוטב הצפוני.
  • הקצין והרוזן (1867. תר' ג.בן חנה, יוסף שמעוני, תל אביב, 1958) - מיוחס לז'ול ורן, אך לא אותר המקור הצרפתי של הספר.
  • ילדי רב-החובל גרנט (1868. תר' עקיבא רוזנבוים, ורשה 1923; ג. בן-חנה בשם רב-החובל האבוד, 1953; אליעזר כרמי, 1980; אביטל ענבר, 1981; מיכה פרנקל, 1994; בינה אופק, 1999) — בנו ובתו של קברניט אבוד מצטרפים למשלחת המקיפה את כדור-הארץ בחיפושים אחריו.
  • מסביב לירח (1870. תר' יוסף אחיטוב בשם גיבורי הירח, 1962) — גיבורי מן הארץ אל הירח מקיפים את הלבנה ושבים בשלום ארצה.
  • עשרים-אלף ליגות מתחת לים (1870. תר' ישראל-זאב שפרלינג בשם במצולות ים, ורשה 1877; אוריאל הלפרין בשם שמונים-אלף מיל מתחת למים, 1930; זאב הרטבי בשם קפיטן נמו, 1953; נ. פורת, 1965; שלומית קדם, 1976; עדית זרטל, 1977; אביטל ענבר, 1990; בינה אופק, 1999; איטלה רימיני, 2002; עמיחי הדרי, 2005) — מדען צרפתי מספר בגוף ראשון על מסעו בעל כרחו בצוללת "נאוטילוס" שבנה הקפיטן נמו.
  • העיר השטה (1871. תר' ג. בן-חנה, 1946) — חציית האוקיינוס בכלי-שיט ענקי, המצויד בכל שכלולי הטכניקה.
  • הרפתקאות שלושה רוסים ושלושה אנגלים באפריקה החמה (1872. תר' ג. בן-חנה, 1946) — שישה גברים יוצאים למדבר קלהארי למדוד את קו-הצהריים של כדור-הארץ.
  • מסביב לעולם בשמונים יום (1873. תר' אליעזר בן-יהודה בשם סביב הארץ בשמונים יום, 1901; ל. אליאב, 1924; חיים תרסי, 1964; אטילה רימיני, 1967; שרגא גפני, 1979, אליעזר כרמי, 1980; אביטל ענבר, 1985; בינה אופק, 1998; סמדר קוגו, 2002) — הג'נטלמן הבריטי פוג מתערב ומוכיח שאפשר להקיף את כדור-הארץ בשמונים יום.
  • ארץ הפרווה (1873. תר' ג. בן-חנה בשם הקצין גובסון, 1955) — תחנה שהקימו סוחרי פרווה על קרחון-ענק בצפון קנדה "נתלשת" ומשייטת ברחבי האוקיינוס.
  • דוקטור אוקס (1874 תר' דורי מנור בשם חזיון התעתועים של ד"ר אוקס, 2004) — נובלה למבוגרים אודות מדען מסתורי המאיר עיירה פלמית בגז פרי המצאתו וממיט עליה שואה.
  • דרמה באוויר (1874. תר' מ"ז זינגר בשם מחזה באוויר, ברדיצ'ב 1895) — ארבעה צעירים טסים בכדור פורח המונהג בידי מדען מטורף.
  • אי המסתורין (1875. תר' יצחק-לייב ברוך בשם אי התעלומות, 1930; י"ד תנעזר, 1953; משה הרפז בשם אי התעלומה, 1959; עדינה בסון, 1982; דורית קלינגר, 1984; בינה אופק, 1998) — חמישה גברים נמלטים משביים באמצעות כדור פורח, נוחתים באי שומם והופכים אותו לגן פורח.
  • חורף בלב הקרחונים (1875. תר' י. קשטן בשם בין קרחי הצפון, ורשה 1924) — אב מפליג לים-הקרח למצוא את בנו האובד.
  • השנסלור (1875. תר' ג. בן-חנה, 1955; דליה טסלר בשם רפסודה בלב ים, 1968) — יומנו של אחד מניצולי מפרשית טרופה, שעלו על רפסודה והפליגו לבלתי-נודע.
  • מיכאל סטרוגוב (1876. תר' יצחק-לייב ברוך, 1930; רפאל אלגד, 1957; עדינה בסון, 1981; אביטל ענבר, 1987) — איש חיל-הרצים הרוסי יוצא בשליחות רבת-סכנות לסיביר, עם איגרת לאחי הצאר.
  • הודו השחורה (1877. תר' שלמה סקולסקי, 1960) — מהנדסי מכרה-פחם חוזרים כעבור שנים למכרה הנטוש ומגלים בו משפחה הגרה במרבץ שופע עושר.
  • אקטור סרוואדק (1877. תר' ג. בן-חנה בשם הארץ שנתלשה, 1954) — קצין צרפתי ומשרתו היהודי מאבדים הכרתם בשל טלטלת-אדמה מסתורית, מתעוררים ומגלים כי אזורם נתלש מכדור-הארץ.
  • קפיטן בן חמש-עשרה (1878. תר' יהושכר כרכי בשם הקברניט הצעיר, 1947) — הנער הבריטי דיק נוטל פיקוד על ספינת-סוחר, הנטרפת ליד חופי אפריקה.
  • חמש-מאות המיליונים של הבגום (1879. תר' ברוך קרופניק-קרוא בשם קריית שטן, 1954; שלמה סקולסקי בשם הירושה הגדולה, 1962; ג. אשד בשם ירושת המיליונים, 1963) — רופא צרפתי וכימאי גרמני מנצלים, כל אחד בדרכו שלו, ירושה עצומה של נסיכה הודית.
  • תלאותיו של סיני בארץ סין (1879. תר' י. סערוני בשם הרפתקאותיו של סיני בקיסרות השמים, 2001) — סיפור משעשע-מקאברי על סיני משועמם, המורה לטוב בידידיו להרגו וכל מה שקורה איתו אחר-כך.
  • מגלי עולם (1880. תר' יוסף רביקוב, 1961)
  • בית הקיטור (1880. תר' יוסף רביקוב, 1967) — צבא בריטי יוצא לדכא מרד בהודו, כאשר מולו נעה שיירת קרונות-בתים הנגררת על ידי פיל-קיטור רב-עצמה.
  • הז'נגדה (1881. תר' אוריאל שלח, 1956; א. זמירי, 1965) — כפר שלם על בתיו שט על רפסודה ענקית במורד האמזונס, ותושביו עוברים בה הרפתקה, שמעורבים בה כתב-סתרים ונאשם חף-מפשע.
  • בית-ספר לרובינזונים (1882. תר' ישראל שף, 1927) — הרפתקאותיו של צעיר עשיר, שחפץ לטעום חוויה רובינזונית לפני נישואיו.
  • הקרן הירוקה (1882) — מעשה בעלמה אנגלית, המסרבת להינשא בטרם תראה במו עיניה את הקרן הירוקה האגדית.
  • קרבאן העקשן (1883. תר' יוסף רביקוב, 1965) — טורקי המסרב לשלם אגרת-מעבר כדי לחצות את הבוספורוס מקושטא לסקוטרי, מחליט להגיע למחוץ-חפצו על ידי הקפת הים השחור, ושב לביתו בדרך קצרה, מהירה ומפתיעה.
  • כוכב הדרום (1884. תר' שלמה סקולסקי, 1958) — מדען צרפתי העובד במכרה-יהלומים בדרום-אפריקה מצליח ליצור יהלום סינתטי ענקי ויקר-ערך.
  • הארכיפלג בלהבות (1884. תר' שלמה סקולסקי, 1952) — קצין צרפתי מתנדב למלחמת-העצמאות היוונית ונקלע לפרשת בגידה ואהבה.
  • מתיאס סנדורף (1885. תר' ג. בן-חנה בשם שלושת המורדים [חלק א' בלבד], 1960; א"ב צבי בשם נקמת המורד [חלק ב' בלבד], 1960; רונית איתן, 1963) — לוחם-חירות, שניסה לארגן מרד הונגרי נגד קיסרות אוסטריה, נמלט מכלאו ויוצא לנקום במסגיריו.
  • אסופי מאניית "סינטיה" (1885. תר' שמואל יזרעאלי, 1968) — דייג מאמץ פעוט שניצל מספינה טרופה, ולאחר שהאסופי גדל הוא יוצא לגלות את זהותו.
  • רובור הכובש (1886. תר' ג. בן-חנה, 1945) — שני יריבים אמריקנים נחטפים ומוצאים עצמם במכונה מעופפת הקרויה "אירונף", שמטיסה הוא רובור הכובש.
  • כרטיס ההגרלה (1886) — נערה נורבגית מצפה לשווא לשובו של ארוסה הדייג שהפליג ללב ים, עד שנמשה מהים בקבוק ובו כרטיס פיס.
  • הצפון נגד הדרום (1887. תר' יצחק-לייב ברוך, 1941) — קורותיה של משפחה דרומית בעת מלחמת-האזרחים האמריקנית.
  • הבריחה לצרפת (1887) — פרש צרפתי מתיידד בעת קרב ואלמי עם טירון גרמני שנמלט ממפקדו האלים, והשניים נתפסים ונידונים למוות.
  • חופשה בת שנתיים (1888. תר' שלמה סקולסקי בשם שנתיים באי בודד, 1959) — קבוצת תלמידים יוצאת לטיול-פגרה ונקלעת לאי שומם.
  • עליונים למטה (1889. תר' יהודה גור בשם עולם הפוך, 1923; ג. בן-חנה, 1960; שלמה סקולסקי בשם הפוך על פיו, 1961) — מדען ועוזרו קונים את הקוטב הצפוני כדי לפוצצו ולחדור לאוצרות הטמונים במעמקיו.
  • משפחה בלי שם (1889. תר' יוסף רביקוב, 1965) — קשר של יושבי חבל קוויבק הקנדי נגד השלטון הבריטי נכשל על ידי בוגד, הממיט קלון על משפחתו.
  • כיבוש הקוטב הצפוני (1889. תר' מיכל מילר, 2004) — קבוצת חברים מנסה לכרות פחם מהקוטב הצפוני.
  • צזר קסקאבל (1890. תר' יצחק לבנון בשם המסע הנועז או הרפתקאות משפחת קסקאבל, 1966) — נדודיה של משפחת אמני קרקס.
  • מרת ברניקאן (1891) — קורותיה של אישה, היוצאת לחפש את בעלה, שעקבותיו אבדו בלב ים.
  • הטירה בקרפטים (1892. תר' יוסף רביקוב בשם המצודה על הרי הקרפטים, 1966) — איכרים בלקנים מגלים עשן מיתמר מארובת טירה נטושה, והתעלומה גדלה כשבוקע מתוכה קולה של זמרת שמתה.
  • קלודיס בומבארנאק (1893) — קורות עיתונאי, שנשלח לדווח על מסע מאסיה הקטנה לסין ברכבת הטרנס-אסיאנית [הבדיונית], שזה אך נחנכה.
  • ברנש קטן (1893. תר' ג. בן-חנה בשם הנער מאירלנד, 1950) — תלאותיו של יתום אירי, שאומץ על ידי איכרים נדיבים.
  • הרפתקאותיו המופלאות של החובל אנטיפר (1894. תר' ג. בן-חנה בשם האוצר הגנוז, 1956) — ימאי צרפתי יוצא לאתר את מקומו של מטמון פיראטים, שהוא אחד מיורשיו.
  • אי המדחף (1895) — קבוצת מוזיקאים שנחטפה מוצאת עצמה אורחת רצויה באי סינתטי גדול, המונע על ידי מדחף ענק ושמתגוררים בו מיליונרים אמריקניים.
  • למען הדגל (1896. תר' צבי שולינדר בשם ההמצאה השטנית, 1959; שלמה סקולסקי בשם דגל המולדת, 1961) — מדען צרפתי, שהמציא "ברק-נפץ" רב-עצמה, מאושפז במוסד לאחר שהמצאתו נדחתה, עד שלבסוף נמצא מי שמנצל אותה למטרות פירטיות.
  • קלוביס דארדנטור (1896. תר' יוסף רביקוב, 1968) — עשיר חשוך-ילדים מבקש לאמץ לעצמו יורש ומתנה שהלה חייב תחילה להציל את חייו.
  • ספינקס הקרח (1897) — צעיר אמריקני מארגן משלחת-חיפוש ויוצא איתה אל אנטארקטיקה, למצוא את אחיו האובד.
  • האורינוקו המופלא (1898. תר' יוסף רביקוב בשם על גדות האורינוקו, 1964) — הרפתקאות משלחת שיצאה לחקור את נתיב הנהר הדרום-אמריקני.
  • צוואתו של תמהוני (1899) — הון-עתק מובטח לזה שיצליח להגיע במהירות הגדולה ביותר למספר נקודות ברחבי ארצות-הברית.
  • מולדת שנייה (1900. תר' יוסף רביקוב, 1964) — הרובינזונים השווייצרים הופכים את האי שלהם ליישוב מתועש ומשוכלל.
  • כפר באוויר (1901. תר' יוסף רביקוב בשם ביערות אפריקה, 1966) — צייידי פילים מגלים יצור דמוי קוף מדבר, והוא מזמינם אל כפרו, הבנוי על צמרות העצים.
  • נחש הים (1901. תר' ז. זמירי, 1964) — ספן צרפתי שב להפליג בים ונפגש עם מפלצת-מעמקים.
  • האחים קיפ (1902. תר' ש. ערב, 1953) — אחים הולנדים, שספינתם טבעה, מועמדים לדין בטסמניה על רצח מצילם.
  • מלגה למסע (1903. תר' יוסף רביקוב בשם פרסים למסעות, 1968) — סטודנטים צרפתיים מסיירים באיים האנטיליים תודות למלגה.
  • שר העולם (1904. תר' א. בן-לוי, 1951) — רובור הכובש ממציא כלי-רכב רב-תכליתי ומקווה ליהפך בעזרתו לשליט תבל.
  • דרמה בליבוני (1904. תר' רונית איתן בשם מסתורין בליבוניה, 1964) — תעלומת שוד ורצח נפתרת על רקע מאבק העמים הבלטיים.
  • פלישת הים (1905. תר' אברהם סלמן, 1954; שלמה סקולסקי בשם ים בסהרה, 1954) — מהנדס צרפתי עורך תוכנית נועזת להקוות בסהרה ים שיפריח את המדבר.
  • מגדלור בקצה העולם (1905. תר' שמואל יזרעאלי, 1964) — כנופיית פיראטים פושטת על מגדלור שהוקם בחוד ארץ האש.
  • וולקן הזהב (1906. תר' יוסף רביקוב בשם געש הזהב, 1963) — שני דודנים יוצאים אל קלונדייק, לחקור את ערכה של ארץ הזהב.
  • סוכנות תומפסון ושות' (1907) — תלאות תיירים שהפליגו אל האיים האנטיליים.
  • ציד המטאור (1908. תר' שלמה סקולסקי בשם ציידי המטאורים, 1958) — מדען מודיע שהוריד ארצה מטאור-זהב באמצעות קרן מגנטית.
  • נווט הדנובה (1908. תר' י"ד תנעזר בשם איש המסתורין, 1953; ג. בן-חנה בשם הספן המסתורי, 1955) — זוכה מסתורי בתחרות-דיג מתגלה כמנהיג תנועת-מחתרת הלוחמת בטורקים.
  • ניצולי הספינה "יונתן" (1909) — אנארכיסט שואף להקים בפטגוניה חברה שוויונית בלא חוק וממשלה.
  • סודו של וילהלם סטוריץ (1910. תר' ז. זמירי בשם סודו של מדען גרמני, 1965) — מדען ירש מאביו האלכימאי סוד המעניק לו עצמה קסומה.
  • היום ומחר (1910) — סיפורים קצרים, רובם על נושאים עתידניים.
  • הרפתקאותיה המתמיהות של משלחת ברסאק (1920. תר' שלמה סקולסקי בשם עיר בלב מדבר, 1961) — משלחת שיצאה לאפריקה נחטפת ומובאת לעיר מסתורית, הנשלטת בידי עריץ המצויד באבזרים משוכללים.

איזכור דמותו של ורן בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בטרילוגיית סרטי הקולנוע בחזרה לעתיד קיימת התייחסות לדמותו של ז'ול ורן. בסיום הטרילוגיה, מציג בראון את שני בניו, להם בחר לקרוא ז'ול וורן, בשל האהדה הרבה שרוחשים הוא ואשתו לסופר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: ז'ול ורן
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]