ז'ול ורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בסופר מדע בדיוני. אם התכוונתם לחללית, ראו ז'ול ורן (חללית).

ז'ול ורן

ז'וּל וֶרְן (בצרפתית: Jules Verne) ‏(8 בפברואר 1828 - 24 במרץ 1905) היה סופר צרפתי, הנחשב לאחד מחלוצי סוגת המדע הבדיוני בספרות. אחדים מספריו תורגמו ל-148 שפות.

תוכן עניינים

1 תולדות חייו
2 המצאות בספריו
3 ספריו שתורגמו לעברית
4 איזכור דמותו של ורן בתרבות
5 ראו גם
6 קישורים חיצוניים

[עריכה] תולדות חייו

ז'ול ורן נולד ב-8 בפברואר 1828 בעיר ננט שבצרפת. הוא היה הבכור בין חמישה ילדים. ילדותו עברה עליו עם משפחתו על אי בנהר הלואר. בדידות זו חיזקה את דמיונו, ואת קשריו עם אחיו פול. בגיל 9 נשלחו ז'ול ורן ואחיו לבית ספר, שבו למד ורן לטינית (הוא השתמש בשפה זו באחד מסיפוריו הקצרים).

בתום לימודים אלה עבר ורן לפריז, כדי ללמוד משפטים. בשנת 1848 החל לכתוב תמלילים לאופרטות, וכעבור זמן מה גילה את כשרונו הגדול: כתיבת סיפורי מסעות והרפתקאות, שהכנה מדעית וגאוגרפית מפורטת העניקו להם אמינות.

כאשר אביו גילה שז'ול ורן עוסק בכתיבה ואינו לומד משפטים, הפסיק לתמוך בו כלכלית. ורן נאלץ לפרנס עצמו מכתיבה, וגילה שאין זה פשוט. בתקופה זו פגש את הסופרים אלכסנדר דיומא וויקטור הוגו, שהעניקו לו מניסיונם.

ורן נישא להונורין דוויאן, אלמנה עם שתי בנות. בעצת אביו מצא עבודה כברוקר, אך בעידודה של אשתו המשיך לכתוב. בשנת 1861 נולד לו בן, מישל ז'אן פייר.

מצבו של ורן השתפר כאשר פגש את המו"ל ז'ול הצל, שהיה, בין השאר, המו"ל של ויקטור הוגו ושל ז'ורז' סנד. הצל קרא טיוטא של ורן על מסע בכדור פורח באפריקה, שנדחתה על ידי מו"לים אחרים בטענה שהסיפור "מדעי יתר על המידה". בסיועו של הצל שיכתב ורן את הסיפור, ובשנת 1863 בשם "חמישה שבועות בכדור פורח". הסיפור זכה להצלחה רבה ותורגם לשפות אחדות. ורן נעשה עשיר ומפורסם.

משלב זה ואילך, במשך קרוב ל-25 שנה, פורסמו סיפוריו של ורן בהמשכים דו שבועיים, במגזין של הצל ועם תום השנה הוצאו לאור כספר. במשך אותה תקופה, לא חלפה שנה מבלי שהצל פרסם ספר מאת ז'ול ורן. המצליחים ביותר שבהם כללו את "מסע לבטן האדמה" (1864), "מהארץ לירח" (1865), "עשרים אלף מיל מתחת למים" (1869) ו"מסביב לעולם בשמונים יום" (1872).

ז'ול ורן נפטר באמיין, ב-24 במרץ 1905 והוא בן 77.

[עריכה] המצאות בספריו

ז'ול ורן על בול ישראלי

אחד ממאפייני ספריו של ורן הוא תיאור של המצאות בדיוניות, שהתממשו ברבות הימים. ברוב המקרים התבסס ורן על המצאות דומות שהיו ידועות גם בתקופתו.

בספר "רובור כובש השחקים". מתוארת "אלבטרוס" - ספינה הכבדה מן האוויר המסוגלת לרחף ואפשר לכוונה לכל צד. צורתה כשל אנייה ו-74 מדחפים הביאו להתרוממותה. כוח הנעתה בא מ-37 מצברים חשמליים שגלי הים סיפקו להם אנרגיה. הספינה לא הייתה מצוידת בגלגלים ובמקומם הונחו קפיצים חזקים לבל תינזק הספינה בנחיתתה בקרקע. תיאור הספינה "אלבטרוס" דומה לא מעט למסוק של ימינו, ותיאורה הושפע מפגישה של ורן עם מהנדסים שתכננו מכונה דומה. מכונות מוטסות תוארו גם בספר נוסף שלו, עיר בלב מדבר.

בספר "עשרים אלף מיל מתחת למים" מתוארת צוללת, הצוללת השתמשה בכח חשמלי, ובמכשור חשמלי משוכלל.
בספר "כוכב הדרום" מתוארת יצירת יהלומים מלאכותיים. יהלומים מלאכותיים יוצרו לראשונה בשנת 1953 זמן רב לאחר מותו של ז'ול ורן.
בספר "מהארץ לירח" מתוארת חללית.
בספר "עיר בלב מדבר" מתוארת המצאה דומה לטלוויזיה.

[עריכה] ספריו שתורגמו לעברית

רבים מספריו של ז'ול ורן תורגמו לעברית, ומהם שתורגמו בגרסאות אחדות (תוך שינויים קלים בשם הספר). כבר בשנת 1895 יצא לאור בעברית הספר "מחזה באוויר", בתרגומו של מאיר זאב זינגער, ותרגומים חדשים לעברים המשיכו לצאת מאז ועד עתה. בשנת 2004 יצא לאור הספר "חזיון התעתועים של דוקטור אוקס", בתרגומו של דורי מנור. הרשימה שלהלן כוללת רבים מספריו שתורגמו לעברית, אך היא אינה מלאה.

1863 Cinq semaines en ballon תורגם לעברית לראשונה בשם "ברום שמים או חמשה שבועות במגדל הפורח באוויר" על ידי יעקב גורדון, ורשה, 1894. בשם "חמשה שבועות בכדור מעופף" בתרגומו של יצחק ציטרון הופיע בשנת 1953 בהוצאת תבל ובשנת 1958 בהוצאת א. זלקוביץ'. אותו תרגום הופיע פעם נוספת בהוצאת א. זלקוביץ' בשנת 1965, אך הפעם תחת השם "חמישה שבועות בכדור פורח". הוצאת עמיחי פרסמה בשנת 1960 את התרגום של צבי אורבך תחת השם "מסע נועז בכדור פורח". תחת השם "חמשה שבועות בכדור פורח" הופיעו עוד שלושה תרגומים: בשנת 1985 במועדון קוראי מעריב תרגם אביטל ענבר, בשנת 2001 בהוצאת עופר תרגמה מיה גולן, ובשנת 2002 בהוצאת קוראים תרגם עמיחי הדרי.
1869-1870 Vingt mille lieues sous les mers תורגם לראשונה לעברית על ידי זאב שפרלינג והופיע בשם "במצולות ים" בשנת 1876 בוורשה. תרגום של יונתן רטוש (בשמו האמיתי - אוריאל הלפרין) בשם "עשרים אלף מיל מתחת למים" הופיע בהוצאת אמנות בשנים 1925 ו-1955. תרגום של זאב הרטבי תחת השם "קפיטן נמו" הופיע בהוצאת תבל בשנת 1953 ובהוצאת יסוד בשנת 1971. הוצאת יהושע צ'צ'יק פרסמה בשנת 1965 תרגום של נחמיה פורת בשם "20,000 מיל מתחת לים". בשנת 1967, בהוצאת מזרחי, הופיע תרגומו של איטלה רימיני בשם "20,000 מיל מתחת לפני הים". מהדורה נוספת שלח תרגום זה הופיעה בשנת 2002 בהוצאת דני ספרים. הוצאת שלגי פרסמה בשנת 1976 את גרסת אולפני דיסני בתרגומה של שלומית קדם ובעריכתו של אוריאל אופק בשם "20,000 מיל מתחת למים". גם עדית זרטל הכינה תרגום בשם "עשרים אלף מיל מתחת למים" שיצא בהוצאת כתר יחד עם הוצאת מעריב בשנת 1977. אביטל ענבר הכין עבור הוצאת מעריב תרגום בשם "עשרים אלף מיל מתחת לפני־הים" שיצא לאור בשנת 1990. בשנת 1999, בהוצאת עופר, יצא לאור תרגומה של בינה אופק בשם "עשרים אלף מיל מתחת למים" ובשנת 2005, בהוצאת קוראים, הופיע תרגום של עמיחי הדרי בשם "עשרים אלף מיל מתחת למים".
אי התעלומות (אי המסתורין), משנת 1875
בין קרחי הצפון (מסתרי רב החובל הנעלם)
ביערות אפריקה
בית ספר לרובינזונים
גבורי הירח
דגל המולדת
האוצר הגנוז
האחים קיפ
הארכיפלג בלהבות
הארץ שנתלשה (הרפתקה בחלל. יצא במקור בשם "הקטור סרוואדאק")
הבהלה לזהב
הטירה בקרפטים
הירושה הגדולה
הספן המסתורי
העיר השטה
הפוך על פיו
הצפון נגד הדרום
הקצין גובסון
הקצין והרוזן
הקרן הירוקה
הרפתקאותיהם של שלושה רוסים ושלושה אנגלים
הרפתקאותיו של עיקש
חורבן העיר השטה (בתרגום ג. בן חנה, הוצאת יוסף שמעוני, ת"א, 1960).
חזיון התעתועים של דוקטור אוקס
יום בחיי עיתונאי אמריקאי בשנת 2889 (נכתב על ידי בנו, מישל)
ילדי רב החובל גרנט, משנת 1868
ים בסהרה
כוכב הדרום
מהארץ לירח
מולדת שנייה (ספר המשך לספר "רובינזון השווייצרי" מאת יוהן רודולף ויס.)
מחזה באוויר
מיכאל סטרוגוב
מסביב לעולם בשמונים יום
מסע אל בטן האדמה
מסע במורד האמאזונה
מסעותיו והרפתקאותיו של קפיטן הטרס, משנת 1866
מרטין פז
משפחת בלי שם
נחש הים
נקמת המורד או Mathias Sandorf
ספינת העבדים (בתרגום ג. בן חנה, הוצאת שלמה שרברק, ת"א, 1961
ספן הדנובה
עולם הפוך
פריס במאה העשרים
צידי המטאורים
רובור הכובש (רובור כובש השחקים)
שנסלור (רפסודה בלב ים)
שנתיים באי בודד
שר העולם
תעלומה במכרה

[עריכה] איזכור דמותו של ורן בתרבות

בטרילוגיית סרטי הקולנוע בחזרה לעתיד קיימת התייחסות לדמותו של ז'ול ורן. בסיום הטרילוגיה, מציג בראון את שני בניו, להם בחר לקרוא ז'ול וורן, בשל האהדה הרבה שרוכשים הוא ואשתו לסופר.