חסידות שטפנשט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות שטפנשט היא חצר חסידית מבית רוז'ין שפעלה בעיר שטפנשט ברומניה בין השנים 1933-1852 תחת הנהגת רבי מנחם נחום פרידמן (בנו של רבי ישראל מרוז'ין) ובנו, רבי אברהם מתתיהו פרידמן.

בשנת תשכ"ט (1969) הועבר קברו של רבי אברהם מתתיהו מרומניה לבית העלמין נחלת יצחק, ומאז הוא משמש מוקד עלייה לרגל למתפללים רבים.

רבי מנחם נחום פרידמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מנחם נחום פרידמן היה בנו הרביעי של רבי ישראל מרוזי'ן. נולד בתקפ"ג (1823) ונקרא על שם אבי סבתו, רבי מנחם נחום טברסקי ("המאור עיניים"). בשנת תרי"ב (1852), לאחר פטירת אביו הוזמן לכהן ברבנות בעיירה שטפנשט והקים בה חצר חסידית. הוא לא הרבה באמירת דברי תורה, אך נהג בפאר והדר כמנהג אביו וזכה להערצת חסידיו. בביתו המפואר נבנה חדר שכונה "חדר המשיח" והונחו בו כתר זהב וכלים יקרים נוספים. נפטר בי"ד בכסלו תרכ"ט (1868) בהיותו בן 46 ונקבר ביאסי. את מקומו מילא בנו, רבי אברהם מתתיהו.

אשתו הייתה בתו של רבי אלעזר קושאנסקי, נכד רבי גדליה מליניץ. בנותיו נישאו לקרובי משפחתם מבית רוז'ין, האדמו"רים רבי אברהם יהושע השיל פרידמן ורבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה.

רבי אברהם מתתיהו פרידמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם מתתיהו פרידמן

רבי אברהם מתתיהו פרידמן נולד ביום הראשון של חנוכה, כ"ה בכסלו תר"ז (21 בדצמבר 1846) ונקרא על שם אבי סבו, רבי אברהם המלאך, ועל שם מתתיהו החשמונאי. לאחר פטירת אבו, בהיותו בן 22-21, הוכתר כאדמו"ר והנהיג את החסידות במשך 64 שנים עד לפטירתו. היה ידוע בתואר "הצדיק משטפנשט", או בכינוי הרומני: "מארלה ראבין דין שטפנשט"(Marele Rabin din Stefanesti )- הרב הגדול משטפנשט. נחשב על ידי רבים מיהודי רומניה כצדיק וקדוש. יהודים וגויים באו להתייעץ איתו ולקבל את ברכתו ועצתו. בשמו נקשרו אגדות על ריפוי חולים, פקידת עקרות, והצלת אנשים מירידה מנכסיהם - ניסים למעלה מדרך הטבע.

בזיווג ראשון היה נשוי לבתו של רבי יצחק רייך חתנו של רבי אשר ישעיהו מרופשיץ[1] ובזיווג שני היה נשוי לבתו של דודו רבי יוסף מונזון.

נפטר בכ"א בתמוז תרצ"ג (15 ביולי 1933) ללא שהשאיר אחריו ילדים. אחיינו רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקן היה אמור לרשת את מקומו באדמו"רות אך נפטר חודש לפניו.

מחסידיו היה רבי חיים זנוויל אברהמוביץ, האדמו"ר מריבניץ.

לאחר פטירתו, הקים הרב יוסף ברייאר, רב העיר, את "ישיבת בית אברהם" לזכרו. הישיבה פעלה עד השואה[2].

קברו ברומניה שימש מוקד עליה לרגל לאנשי המקום עד שבשנת תשכ"ט 1969 הועלה קברו מרומניה לישראל בגלל דילדול האוכלוסייה היהודית שם וסכנה לשלימות הקבר. ארונו הועבר לבית הקברות נחלת יצחק בתל אביב.

מוסדות שטפנשט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוזמת ועד חסידי שטפנשט בראשות רבי שמואל שור ראש ועד חסידי שטפנשט והרב אברהם יעקב סלמון ראש מוסדות שטפנשט החלו להנציח את זכרו בהקמת שרשרת מפעלי הנצחה וקברו הפך להיות מוקד עלייה לרגל להמוני מבקשי ישועות.

בבני ברק ואלעד נמצאים "מוסדות שטפנשט" הקרויים על שמו. בתי כנסת על שמו נבנו בעתלית ובקריית גת. כמו כן נמצאו שרידים של "קלויז" בעיר העתיקה בצפת ששימש את חסידיו.

מוסדות שטפנשט גם מוציאים לאור ספרות עניפה ועלונים ותמונות בתפוצה רחבה לפרסום תורתו ומשנתו ונפלאותיו של הצדיק משטפנשט ברחבי הארץ והעולם, ובהם: הספר "מחולל הפלאות משטפנשט" (2 חלקים), עלון פרשת השבוע "בית שטפנשט", "קובץ תורת אמת" על ענייני הכנסת ספר תורה לרגל הכנסת ס"ת הראשון על שם הצדיק משטפנשט, "עשור למוסדות שטפנשט - עשרה שערים נפתחים" שבט תשס"ח ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות- אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004.
  • יצחק אלפסי, "החסידות ברומניה", הוצאת "סגולה".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי גרסה אחרת היה חתנו של רבי יחיאל מקולבסוף חתנו של רבי אשר ישעיהו מרופשיץ.
  2. ^ מנחם מנדל ברייאר, ‏הישיבות ברומניה, באתר דעת, בתוך: מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, בעריכת שמואל ק. מירסקי, הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.