חסידות שומרי אמונים
ערך זה עוסק בחסידות ירושלמית. אם התכוונתם לחבורה בשם זה או לספר חסידי, ראו שומר אמונים.
חסידות שומרי אמונים היא חצר חסידית שהקים הרב אברהם חיים ראטה ושימש כאדמו"ר שלה.
לחסידות שכונה סמוך לשכונת מאה שערים בירושלים, הנקראת קריית שומרי אמונים ובסמוך לה בית מדרש תלמוד תורה וישיבה קטנה. בעיר בני ברק יש לחסידות בית מדרש, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.
תוכן עניינים |
רקע [עריכה]
אביו של הרב אברהם חיים, הרב אהרן ראטה, הקים בשנת תרפ"א (1924) את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, כחבורת אברכים שאין להם בעולמם אלא תורה ותפילה. בשנת תרפ"ח (1928) עלה הרב אהרן לארץ ישראל וייסד בית מדרש בשכונת מאה שערים. עקב שימת הדגש המיוחדת בקהילתו על עניית אמן בקול רם, שינה רבי אהרן בשנת תרצ"ג את שם חבורת חסידיו לשומר אמונים, זאת על פי מאמר חז"ל[1]: "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן".
הרב אהרן נפטר בו' בניסן תש"ז (1947). כשנה לאחר פטירתו התפלגה תלמידיו לשניים. רובם בחרו בחתנו המנוח הרב אברהם יצחק קאהן, שהקים את חסידות תולדות אהרן. תלמידים אחרים קיבלו כרבם את הרב אברהם חיים ראטה, שירש את בית מדרשו של אביו.
חסידות שומרי אמונים [עריכה]
האדמו"ר רבי אברהם חיים שכונה תחילה האדמו"ר מברגסז, היה חתנו של רבי מרדכי גולדמן מזוועהיל. הוא נודע כבעל תפילה בעל קול ערב, לפי נוסחו וניגוניו של אביו.
בתחילת שנות השישים של המאה העשרים, הקים האדמו"ר את קריית שומרי אמונים בין השכונות הירושלמיות הוותיקות מאה שערים ובית ישראל, סמוך לשער מנדלבוים, בה אף ייסד תלמוד תורה וישיבות. בשנת תשל"ו (1976) עבר לעיר בני ברק, שם התגורר במשך רוב ימות השנה ובה הקים בית מדרש והעביר לשם את ישיבותיו. את תקופת החגים בחודש תשרי עשה האדמו"ר בביתו שבירושלים, לשם מגיעים חסידיו מהארץ ומחו"ל. חלק מחודשי החורף עשה האדמו"ר בדירת הקיט שלו במושב תפרח ובה מקווה פרטי ובית מדרש. נפטר בה' באלול תשע"ב.
בשנת תשס"ד - נפתח בית המדרש של החסידות בעיר אשדוד, שם משמש בנו רבי אהרן כרב הקהילה, ובשנת תשס"ח - (2008) הקימה החסידות בית מדרש גם בעיר בית שמש. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 נפתחה מחדש ישיבה קטנה של החסידות בירושלים.
לאחר פטירת רבי אברהם חיים התמנו שלושת בניו לאדמו"רים, על פי צוואתו:[2]
- בנו הגדול הרב רפאל אהרן מונה לכהן כאדמו"ר בבני ברק. רבי רפאל אהרן התגורר באשדוד והיה מקורב לחסידות גור. בסוף חיי אביו, התקרב יותר לחסידות שומרי אמונים, ואף מונה לרב הקרייה בירושלים.
- בנו השני הרב גדליה משה מונה לכהן כאדמו"ר באשדוד. רבי גדליה משה הוא חתנו של רבי אליעזר זאב מראחוב.
- בנו השלישי הרב שלמה מונה לכהן כאדמו"ר בירושלים ובית שמש. רבי שלמה הוא חתנו של רבי שלום יהודה גרוס - האדמו"ר מהאלמין.
שיטתה של החסידות [עריכה]
בחסידות "שומרי אמונים" נשמרת שיטתו של האדמו"ר הזקן בכל הנוגע לצורת התפילה. התפילה בבתי המדרש של החסידות אורכת שעות רבות. החסידות שומרת על סגירות יחסית, ועיקר צמיחתה נובע מריבוי טבעי ומהצטרפותם של מעטים מתלמידי הישיבה שבמקורם אינם מבני החסידות. "תקנות הלבוש" המיוחדות לגבי גברים ונשים, שהיו עם הקמת החסידות אבן יסוד ב"ספר התקנות" של הקהילה, אינן נשמרות כיום בחסידות והן נותרו רק בחסידויות האחיות תולדות אהרן ותולדות אברהם יצחק.
יחס למדינת ישראל [עריכה]
להבדיל מרבי אברהם יצחק קאהן, שכתלמיד שיטת סאטמר נודע כמתנגד חריף לציונות ולאגודת ישראל ונמנה עם חוגי העדה החרדית, מוסדות שומרי אמונים נהנים מתקציבים ממשלתיים. רבי אברהם חיים היה חסיד של האדמו"ר מבעלז ולא היה מתנגד להליכה לבחירות, וחלק מחסידיו (בעיקר תושבי בני ברק) משתתפים בבחירות לכנסת.
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מסכת שבת דף קי"ט
- ^ יונה גרין, צוואת ה'שומרי אמונים': כל ארבעת בני יכהנו כאדמו"רים, בחדרי חרדים, 2 בספטמבר 2012
| חבורת שומרי אמונים ושושלתה | ||
|---|---|---|
| רבני ואדמו"רי השושלת |
אהרן ראטה • אברהם חיים ראטה • אברהם יצחק קאהן • דוד קאהן • שמואל יעקב קאהן • ישראל חיים קאהן • יוסף יואל קאהן • משה קאהן • אהרן קאהן |
|
| שושלת חסידויות |
חבורת שומר אמונים • חסידות שומרי אמונים • חסידות נחלת אהרן • חסידות מבקשי אמונה • חסידות תולדות אברהם יצחק • חסידות תולדות אהרן |
|
| ספרי חסידות |
שומר אמונים • נועם הלבבות • שולחן הטהור • טהרת הקודש • מבקש אמונה • מצותיך שעשועי • דברי אמונה |
|
