חסידות קוסוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות קוסוב היא חסידות אוקראינית (מזרח גליציה) שהתקיימה מהדור השלישי לחסידות. אבי השושלת היה רבי מנחם מנדל הגר, ה"אהבת שלום". מחסידות זו יצאה חסידות ויז'ניץ שהוקמה על ידי רבי מנחם מנדל נכדו של אבי השושלת. כיום מכהן רבי שרגא פייבוש הגר בבורו פארק.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם יהושע העשיל הגר, בנו של רבי משולם פייביש מזלישטשיק, כיהן כאדמו"ר מקוסוב בבורו פארק. מונה על ידי בן דודו רבי חיים מאיר הגר בשביל להשאיר זכר לבית קוסוב. נפטר בשנת תש"ס. את מקומו ממלא בנו רבי שרגא, חתנו של הרב חיים וואזנר, שהצליח לפתח את החצר וחסידים רבים התקרבו אליו. רבי שרגא הינו דרשן מפורסם ואופי התנהלותו הוא כמשפיע חסידי. כמו כן הוא נחשב למבין בחינוך ורבים מתייעצים איתו בתחום. עוסק גם בטיפול בנוער נושר.

מסוף שנות ה-90 עד 2013 כיהן בירושלים בשם זה רבי מנחם מונדרר, צאצא של רבי חיים הגר מקוסוב, אך לא היה לו בית מדרש עצמאי.

רדוביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף אלתר (-ח' בתמוז תרל"ט) - בן רבי חיים מקוסוב וחתן רבי ישראל, חתנו‏[1] של רבי משה צבי מסאווראן. לאחר פטירת אביו החל לכהן ברדוביץ וכן כיהן תקופה בסירט. חתניו היו רבי שמעלקא רובין מסערט ורבי מאיר יהודה מבוקאווסק. בשנת תרל"ג עלה לארץ ישראל והתגורר בצפת. נסע לחיפה לרחצה ושם נפטר ונקבר לאחר מחלוקת בין אנשי צפת לאנשי חיפה‏[2]. בנו רבי משה כיהן בחיפה ובצפת. חיבר ספר "ויקח משה". חתנו היה רבי נפתלי מקשאנוב. נפטר בא' בכסלו תרס"ב. בנו רבי ישראל מילא את מקומו. בשנת תרע"ג היגר לארצות הברית שם הקים ישיבה בשם "תורת חיים". הוציא את ספרו של אביו. נפטר בשנת תש"ב. בן נוסף של רבי משה היה הרב חיים זיידא חתן דודו רבי מאיר מבוקווסק, נפטר בחיי אביו. בתו נישאה לקרובה, רבי אלעזר מקיווישאד.

זבלטוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי דוד (תקנ"ז - כ"א באב תר"ח) היה חתנו של רבי משה לייב מסאסוב. היה מפורסם כחכם. לאחר פטירתו ארבעה מבניו כיהנו כאדמו"רים. בנו רבי יעקב (תקע"ה - ט"ו בשבט תרמ"א) מילא את מקומו בזבלטוב. היה חתן רבי יהודה צבי מראזלא ובזיווג שני חתן הרב ישעיה שור רבה של יאס. רבי מנחם מנדל בנו היחיד של רבי יעקב מילא את מקומו. היה חתנו של דודו רבי לייביש מחאטין (בן רבי משה חיים מראזלא וחתן הרב ישעיה שור). בנו רבי משה מילא את מקומו בזבלטוב. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה שם נפטר. את מקומו מילא בנו רבי חיים שהיה נחשב לתלמיד חכם מופלג. נרצח עם קהילתו בשנת תש"ב.

במקביל לרבי משה, כיהנו עוד מבני רבי מנחם מנדל. רבי יצחק אייזיק כיהן בזבלטוב ובברדיצ'ב ורבי יוסף בטיסמניץ, חתן רבי יצחק מטיסמניץ. רבי יוסף נרצח בסטניסלב בשנת תש"א.

בני רבי דוד מזבלטוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי צבי הירש מפיטשניזין חתן רבי אברהם חיים מלינסק. לאחר פטירת אביו החל לכהן בפיטשניזין (הסמוכה לקולומיאה). לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי גרשון. מחתניו של רבי צבי הירש היה רבי נחום מבורשטין.
  • רבי מנחם מנדל מדאמיץ' (פרבר של זבלטוב). חסידיו היו מועטים. נפטר ללא בנים. נכדו רבי אברהם, בן חתנו רבי יוסף דוד (מגזע אליק), מילא את מקומו. נרצח עם קהילתו בב' בטבת תש"ב וסירב להצעת קצין הונגרי להצילו.
  • רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ, חתן רבי אלעזר מבעלז. היו לו חסידים רבים. בנו רבי שלום מילא את מקומו. כיהן ברבנות במאלד בנילה שבבוקובינה. בזמן מלחמת העולם השנייה ברח ללונדון בה נפטר. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. חתנו היה קרובו, רבי אלעזר רוקח מלוביטש. בנו של רבי שלום, רבי יחיאל מיכל מילא את מקומו. נפטר בט' בחשוון תשל"ב ונקבר על יד אביו.
  • חתניו רבי יצחק מבוהוש, רבי ברוך בן רבי שמעון שלמה מסאווראן ורבי ישראל מבארנוב.

צאצאי חתנו רבי ברוך משמשים כיום באדמו"רות סאווראן אך ללא חסידים.

צאצא של רבי דוד מזבלטוב, רבי בן ציון הגר (כ"ג בשבט תש"א - כ' בתשרי תשע"א) כיהן תקופה בשנות ה-90 של המאה ה-20 כאדמו"ר מזבלטוב בשכונת ארזי הבירה בירושלים. בנו רבי משה לייב החל לכהן לאחר פטירתו בבית שמש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב : הוצאת מעריב, 1977, עמ' 110-114.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלפסי כותב בנו.
  2. ^ על פי המסורת המקומית, החלקה שעל יד רבי אבדימי דמן חיפה לא הייתה קולטת אף אחד. לאחר הוויכוח אמרו אנשי חיפה לאנשי צפת שיעשו ניסיון ואם יקלט בחלקה ישאר שם וכך היה. צילום מצבתו, באתר "מי צדיק".