בנו רבי יהושע נולד בי' בסיווןה'תרכ"ב. היה חתנו של דודו רבי מנדל מרופשיץ ממנה נולדו לו שתי בנותיו הגדולות ובנו רבי מאיר, ובזיווג שני נישא לבתו של רבי יעקב דוכנר מדילטין[1]. כיהן ברבנות בריבטיטש. בשנת ה'תרמ"ה החל לכהן כרב הצעיר בבלאז'ובה. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בריישא ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו. חיבר ספר בשם "קרן יהושע". נפטר בי"ב באדר א'ה'תרצ"ב. בניו היו:
רבי מאיר (בערך ה'תרמ"ד - בערך ה'תש"ב) כיהן כאב"ד ואדמו"ר בבלאז'וב. היה חתנו של דודו רבי יוסף. דברי תורתו נדפסו בספר "זיכרון מאיר". נרצח בשואה עם כל ילדיו.
רבי יוסף. כיהן כאדמו"ר בריישא בחיי אביו (משנת ה'תרצ"ב). היה חתנו של רבה של אושפיצין, הרב אליהו בומבך. נרצח בשואה עם כל משפחתו.
רבי אליעזר (ה'תרמ"ה - ה'תש"א) כיהן כרב בריבטיטש ולאחר פטירת אביו כאדמו"ר. היה חתנו של בן דודו רבי אפרים מרוזבדוב. נרצח בשואה בדוברומיל.
בנו השלישי של רבי יהושע, רבי ישראל, ניצל מהשואה והקים את החסידות בארצות הברית. נולד בחשוון ה'תר"ן. היה חתנו של רבי שלום דוד אונגר מדז'בנה. כיהן ברבנות פרוחניק. לאחר פטירת אביו התמנה כרב ואדמו"ר באיסטריק. השתתף בכנסייה הגדולה בווינה בשנת ה'תרפ"ג. משפחתו נרצחה בשואה והוא ניצל בדרך נס. שהה זמן קצר בבריסל ולאחר מכן היגר לארצות הברית בהתחלה בוויליאמסבורג ולאחר מכן בבורו פארק שם פתח בית מדרש בלאז'וב ונחשב בדורו לאחד מגדולי האדמו"רים. נישא בשנית לבראניע בת הרב משה מנחם מלכיור. כיהן בראשות כולל גליציה. נפטר בא' בחשווןה'תש"ן ונקבר בהר הזיתים.
לאחר פטירתו הוכתר בנו החורג, רבי צבי יהודה שפירא (לפני כן קושיצקי. תרצ"ו, 1936 - ט"ז בתמוזתשע"ה, 2015). הוא מילא את מקום אביו גם בנשיאות כולל גליציה[2].
עם פטירת רבי צבי יהודה, הוכתרו שלושת בניו לכהן תחתיו באדמו"רות[3]:
הבן הבכור, רבי אברהם יעקב שפירא, מכהן בבית מדרשם של אביו וסבו בבורו פארק.
הבן השני, רבי משה מנחם שפירא (חתן רבי מרדכי לייפר, האדמו"ר מנדבורנה-בורו פארק, בן רבי יששכר בר מנדבורנה-באניה-הרמנשטט), לקראת הימים הנוראים תשע"ח פתח בית מדרש נפרד בבורו פארק.
הבן השלישי, רבי יהושע יוסף שפירא, פתח בית מדרש נפרד בבורו פארק, ומכנה את חצרו בלאז'וב ריבאטיטש[4].
