חסידות טריסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות טריסק היא חסידות ווהלינית (אז האימפריה הרוסית, כיום אוקראינה), ענף מחסידות צ'רנוביל. לפני מלחמת העולם השנייה היא הייתה חסידות גדולה בת כעשרים אלף חסידים.

הדור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החסידות הוקמה על ידי רבי אברהם מטריסק (תקס"ו - ב' בתמוז תרמ"ט), בנו החמישי של רבי מרדכי מצ'רנוביל. נישא לריקל, בתו של רבי יעקב אריה מקאוולא בנו של רבי מרדכי מנישכיז. כיהן כמגיד ואדמו"ר בעיר טוריסק אחרי פטירת אביו בשנת תקצ"ז. ספרו מגן אברהם הוא ספר יסוד של חסידות טריסק בפרט ושל חסידות צ'רנוביל בכלל.

חתניו של רבי אברהם היו: אחיינו רבי אפרים מרגליות (נכדו של השערי תשובה)‏[1], רבי שמואל מקרילוביץ, אחיינו רבי ישראל בן רבי יצחק מסקווירא, אחיינו רבי מרדכי מקוריסטשוב וקרובו רבי דוד ממקארוב.

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי גזירת ממשלת רוסיה נאלצו רבי מנחם נחום ואחיו רבי מרדכי מקוזמיר לנסוע מהעיר טריסק בסביבות שנת תרמ"ה. רבי מנחם נחום עבר לעיר סלאוויטא, ואחר כך עבר לכפר קטלנה שליד בריסק שבליטא.

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של רבי מנחם נחום מטריסק-בריסק היו:

  • רבי מרדכי זוסיא טברסקי (תר"כ - כ"ז באדר תרצ"ז) האדמו"ר מטריסק-הוצלס-יאס. נולד בטולנא. התחתן עם חוה גיטל בתו של רבי יצחק מבוהוש. לאחר פטירת סבו רצו החסידים להכתירו לממלא מקומו (בהיותו נכדו הגדול) אך סירב ולאחר שנתיים בשנת תרנ"א עבר להוצלס (מחוז חרסון) ולאחר מספר שנים לבוהוש וליאסי. נקבר שם באוהל. חתניו היו: הרב אביגדור שור, רבי מנחם נחום מרגליות, האדמו"ר משטפנשט, רבי ישראל מסקאליה, רבי דוד מרדכי מטריסק שטפנשט ו(בזיווג ראשון-) רבי מרדכי השל מבני ברק ו(בזיווג שני-) רבי משה יהושע מבנדר. תורותיו נדפסו בספר "נועם מרדכי" (ירושלים תשס"ה) על ידי נכדו רבי יצחק דוד טברסקי. בנו רבי דוד חתן דודו רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש מילא את מקום חמיו לאחר פטירתו (יחד עם גיסו רבי מנדל פרידמן). נפטר בחיי אביו בכ"ג בכסלו תרצ"ד.
  • רבי משה יהודה לייב (תרל"ג - ב' בתמוז תרצ"ז) האדמו"ר מחלם. חתן דודו רבי מרדכי מקוריסטשוב ובזיווג שני של קרובו רבי פנחס מקונסטנטין. כיהן בבסלוב ולאחר פטירת דודו רבי מרדכי מקוזמיר רבים מחסידיו פנו אליו ועל כן עבר לחלם. היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. מחבר הספר "אמרי מ"י" על בראשית ושמות, (ורשה תרצ"ח). נקבר בקילץ, פולין באוהל דודו רבי מרדכי מקוזמיר. בנו רבי אברהם מנחם נחום מילא את מקומו. בתחילת מלחמת העולם השנייה היה בפינטשוב משם הועבר לקילץ יחד עם משפחתו. בי"א באלול לקחו את אשתו ובניו למחנה השמדה. למחרת הגיעו נאצים לקחתו. הוא סירב ונרצח.

בניו של רבי יעקב אריה:

הדור הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי מרדכי זוסיא, רבי יעקב אריה, כיהן כאדמו"ר מטריסק בבני ברק ובלונדון. נולד בטריסק בט' באב תרמ"ד. נישא לבלומה רייזיל בת דודו רבי פנחס מזינקוב. לבש שטריימל עם כיפה מחודדת כמנהג בית רוז'ין. לאחר פטירת חותנו בשנת תרע"ו מילא את מקומו ונסע לקבל סמיכה מרבי דוד מסקווירא. לאחר שנתיים עבר לקמניץ פודולסקי. בשנת תר"פ נודע לו שמתכוננים להגלותו לסיביר ונמלט לווינה ומשם לברלין. בשנת תרפ"ד היגר ללונדון. הקים שם חצר חסידית עם בית הכנסת אורחים, מאפיית מצות ומקווה. בשנות השואה אירח פליטים יהודיים מאירופה. בחודש אב תשכ"ד עלה לישראל והתגורר בבני ברק עד לפטירתו בהושענא רבה תש"מ. נקבר בהר הזיתים. חיבר ספר בשם עקבי ארי.

בן נוסף של רבי מרדכי זוסיא היה רבי שלום יוסף מטריסק פרוסקורוב (תרמ"ג - כ"ה בשבט תש"ה) חתן רבי יהושע השיל ממונסטריץ'. לאחר פוגרום בעירו בשנת תרע"ט עבר לארצות הברית והתגורר בבורו פארק. נישא ליענטע רייזיל, בתו של רבי יוסף דוד מבזיליה (נכד רבי שמואל אשכנזי חתן רבי יצחק מאיר מזינקוב) אלמנת הרב יצחק טברסקי בן רבי מנחם נחום מטולנא טולטשין, נקבר בבית הקברות בית דוד שבשכונת Elmont, קווינס, ניו יורק.

הדור החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של רבי יעקב אריה מלונדון היו רבי חיים מנחם אברהם ("מוניא") (תרע"ה - תשע"א), רבי פינחס (י"ד באייר תרע"ו - ט"ז באב תשס"א) ורבי יצחק מבני ברק.

רבי מוניא היה חתנו של רבי לייביש הורוביץ-שטרנפלד מחנטשין.

רבי פנחס היה חתנו של הרב מנחם מנדל סנדרוביץ (חסידו של החקל יצחק מספינקא). בבחרותו למד אצל רבי יהודה משה טיברג-דנציגר (לימים האדמו"ר מאלכסנדר) שהגיע ללונדון בשנת תרצ"א ושימש כרב בית המדרש טריסק. לאחר מכן נסע לאנטוורפן שם למד אצל רבי בן ציון יהודה לייב מהורניסטייפול. כשפרצה מלחמת העולם השנייה חזר ללונדון והיה לו לעזר בקבלת הפליטים מאירופה. לאחר נישואיו שימש כרב בבית הכנסת הגדול "בית דוד" במזרח לונדון. לאחר עליית אביו לישראל ניהל את בית הכנסת יחד עם אחיו הגדול שאותו היה מעריץ והיה שולח אליו לברכות.

אדמו"ר נוסף בשם טריסק היה רבי דוד מרדכי השיל-טברסקי מטריסק שטפנשט בארצות הברית. היה בנו של רבי יצחק מאיר השיל (חתן רבי אפרים מרגליות ממאצ'יב חתן רבי אברהם מטריסק) ונכדו של רבי שמואל מקרילוביץ חתנו של רבי אברהם מטריסק. היה חתנו של רבי פנחס מבורשא ובזיווג שני של קרובו רבי מרדכי זוסיא מטריסק הוצלס יאס. נפטר בכ"ב בטבת תשכ"ד, נקבר באוהל ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.

החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר אדמו"רים מכהנים בשם טריסק:

  • בלונדון ובארצות הברית רבי מנחם מנדל מתתיהו טווערסקי מטריסק, בנו של רבי פנחס.
  • בלונדון רבי מרדכי זושא מטריסק, בנו של רבי חיים מנחם אברהם (מוניא).
  • בירושלים הרב משה מרדכי אייכינשטיין (בן הרב דב בער ר"מ באיתרי, בן הרב מנחם צבי אייכינשטיין גאב"ד סנט לואיס, חתנו של רבי משה מרדכי מטריסק).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נישא לבתו שיינא רייזא ולאחר פטירתה לאחותה מלכה. חתניו היו: משיינא רייזא; אחיינו רבי יצחק מאיר השל, רבי שלום יוסף מהוסיאטין ורבי אברהם דוב מרחמסטריווקא. ממלכה:אחיינו רבי משה (השני) מקוריסטשוב ואחיינו רבי מנחם נחום מחסידות מקארוב.
  2. ^ היה ידוע שכאשר נשלחו אליו אנשים על ידי אביו, תמיד נושעו האנשים בבקשותיהם.
  3. ^ לפי מקור אחר נרצח בוורשה.
  4. ^ ילדיו של רבי משה מרדכי היו: הרב אברהם יצחק (חתן רבי אלתר ישראל שמעון מנובומינסק) מלונדון, הרב אהרן דוד אב"ד גורשקוב (חתן דודו רבי זאב מקאוולא, חיבר ספר ייחוס לבית צ'רנוביל), הרב יוחנן אב"ד הרבישוב (חתן רבי ישכר דב רוקח מבעלז), ברוך מאיר, ריקל אשת הרב מנחם צבי אייכינשטיין מגזע זידיטשוב-חודורוב ורבי אהרן בן גיסו רבי מרדכי ישראל מחאטין.
  5. ^ חתניו היו רבי אברהם טברסקי רב באוסטראה שנרצח בשואה, רבי אברהם מרדכי שפירא מז'וריק (צאצא של רבי מרדכי מנישכיז) אף הוא נרצח בשואה עם משפחתו ורבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקה