חסידות וולברוז'
חסידות וולברוז' (או לוקעווע וולברוז') היא חסידות פולנית. אבי השושלת היה רבי ישכר דב מוולברוז' (פולנית: Wolbórz).
תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יששכר בעריש הכהן נולד בשנת תקס"ג לרבי משה. היה חתנו[1] של הרב אברהם צבי מוולברוז'. היה תלמידם של רבי ישכר בר מרדושיץ, רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלינצא, רבי אלעזר מקוז'ניץ ורבי חיים וואלברום תלמידו של החוזה מלובלין. משנת תרכ"ב החל לכהן ברבנות ובאדמו"רות בוולברוז'. היה צם משבת לשבת. נפטר בפיטרקוב בא' בחשוון תרל"ח. חיבר את הספר "עבודת יששכר" "אמרי נועם" ו"סדר הזמנים".
לרבי יששכר בעריש היו חמישה בנים ובת ועוד בן ובת שנפטרו בינקותם. בין ילדיו היו רבי יעקב משה, ממלא מקומו בוולברוז', רבי עקיבא מאיר אדמו"ר בלוקווע (לוקובה, lokow) ורבי שלמה יצחק (תלמידם של רבי חיים מצאנז ורבי יצחק אייזיק מקומארנא) שעלה לארץ ישראל.
רבי יעקב משה פיזר את כל כספו לצדקה. גידל כנריות בביתו. נפטר בי"ד בכסלו תרע"ח.
רבי עקיבא מאיר נולד בשנת תר"ג. חיבר ספר בשם "דברי העם" על תהילים. נפטר בא' בחשוון תרס"ט. בנו רבי נחמיה מנחם הוציא ספר בשם "אהל יששכר" על סבו.
הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו של רבי יעקב משה, רבי אלעזר מאיר, מילא את מקום אביו. בשנת תרפ"ד עבר לזדונסקה-וולה. היה פרוש מענייני העולם הזה. נפטר בד' באייר תרפ"ט. חתנו של רבי יעקב משה, רבי חיים ברוך בן הרב בצלאל דמבינסקי (חתן רבי יחיאל מאלכסנדר) כיהן לאחר פטירת חמיו בוולברוז' ואחר כך בטושין שם כיהן גם ברבנות (את מקומו ברבנות וולברוז' ירש בנו רבי יחיאל שמחה). נפטר לפני השואה. בן נוסף היה רבי צמח דוד אב"ד וולברוז', שהיה רב בבלאכטוב והיה חבר תנועת ה"מזרחי". נפטר בי"ד בניסן תרצ"ח.
בנו של רבי עקיבא מאיר, רבי יאיר אלימלך, נפטר בחיי אביו. רוב משפחתו נרצחה בשואה, מלבד בניו הרב יעקב דב ורבי צבי.
הדור הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו של רבי אלעזר מאיר, רבי ירחמיאל שלום מילא את מקום אביו בזדונסקה-וולה. בזמן השואה העובר לגטו לודז' שם נרצח באלול תש"ב.
החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי צבי, בנו של רבי יאיר אלימלך ניצל מהשואה והתגורר בברזיל כשלוחו של האדמו"ר רבי יוסף יצחק מליובאוויטש. בשנת תשמ"ה עלה לישראל ופתח בית כנסת לוקווע וולברוז' בבני ברק. נפטר בד' בסיוון תשס"א. בנו רבי שמואל ממלא את מקומו על אף היותו חרדי ליטאי. הרב שמואל שימש בעבר כר"מ בישיבה התיכונית קריית הרצוג בני ברק.
לרבי שלמה יצחק (בנו של רבי יששכר דב) היה בן בשם רבי אהרן בצלאל שעלה גם הוא לישראל. בנו רבי נתנאל חיים התגורר בירושלים ונהרג בשמחת תורה תש"ט מפגיעת אבן שנזרקה לתוך בית המדרש "קהל יראים" (משכנות הרועים). בניו הם רבי יצחק האדמו"ר מוולברוז'-קראקא בארצות הברית והרב אברהם יעקב ראש כולל וולברוז' בירושלים. והרב משה יהושע נח הכהן והרב בעריש הכהן.
נכדו (בן בנו הרב אהרן) הוא הרב נתנאל חיים מירושלים האדמו"ר מוולברוז'.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 213.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קהילת וולברוז' באתר מרכז מורשת יהדות פולין.
- משפחת טורנהיים למשפחותם לבית אבותם. 1/1
- משפחת טורנהיים למשפחותם לבית אבותם. 1/2
- משפחת טורנהיים למשפחותם לבית אבותם. 1/3
- משפחת טורנהיים למשפחותם לבית אבותם. 1/4
- משפחת טורנהיים למשפחותם לבית אבותם. 2/1
- משפחת טורנהיים למשפחותם לבית אבותם. 2/2
- משפחת טורנהיים למשפחותם לבית אבותם. 2/3
- משפחת טורנהיים למשפחותם לבית אבותם. 2/4
- משפחת טורנהיים למשפחותם לבית אבותם. 3/1
- משפחת טורנהיים למשפחותם לבית אבותם. 3/2
- משפחת טורנהיים למשפחותם לבית אבותם. 3/3
- משפחת טורנהיים למשפחותם לבית אבותם. 3/4
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלפסי כותב בטעות בנו
