חסידות אפטא-זינקוב
ערך זה עוסק בחסידות אפטא מגזע רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. אם התכוונתם לחסידות אפטא מגזע רבי מאיר מאפטא (האור לשמים) תלמידו של החוזה מלובלין, ראו חסידות אפטא.
חסידות אפטא-זינקוב- מזיבוז היא חסידות שיסד רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ("הרב מאפטא") בשלהי המאה ה-18. מחסידות זו הסתעפה גם חסידות קופיטשניץ.
תוכן עניינים |
תולדות החסידות [עריכה]
רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא נולד בשנת תקט"ו (1755) לרבי שמואל. היה חתנו של רבי יעקב מטורטשין[1] היה מגדולי תלמידיו של רבי אלימלך מליז'נסק. כיהן כרב ואדמו"ר בקולבסוף ואפטא שבגאליציה, ביאסי שבמולדביה ובמז'יבוז' שבפודוליה (אוקראינה). בשנותיו האחרונות היה זקן האדמו"רים בדורו ודעתו הייתה נחשבת בקרב כל החסידים. נפטר בה' בניסן תקפ"ה (1825). מלבד בנו רבי יצחק מאיר היו ילדיו: בנו רבי יוסף משה ממז'יבוז'[2] וחתניו רבי דן יונגרלייב בנו של רבי יצחק מראדוויל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב), רבי ישראל מליטשניץ[3] ורבי מרדכי[4].
הדור השני [עריכה]
בנו, רבי יצחק מאיר מזינקוב. נולד בשנת תקל"ה. עבר ממז'יבוז' לזינקוב הסמוכה שם שימש כאדמו"ר לאלפי חסידים. נפטר בא' באדר תרט"ו. מלבד בנו רבי משולם זוסיא היו ילדיו: בנו רבי מנחם מנדל חתן רבי ישראל מרוז'ין וחתנו רבי שמואל אשכנזי צאצאו של החכם צבי[5].
הדור השלישי [עריכה]
בנו של רבי יצחק מאיר היה רבי משולם זוסיא מזינקוב חתן רבי ישראל, חתנו של רבי משה מסאווראן. נולד בשנת תקע"ד. הוציא את ספרו של סבו 'אוהב ישראל'. כאביו היה אדמו"ר לאלפים. נפטר בג' באלול תרכ"ו. חתניו היו רבי יצחק יואל מקנטקוזבה, רבי יוסף משיטאווא ורבי משה מסלאוויטא בנו של רבי פנחס.
הדור הרביעי [עריכה]
בניו של רבי משולם זוסיא כיהנו אחריו כאדמו"רים:
- רבי אברהם יהושע העשיל נולד בשנת תקצ"ב, היה חתנו של בן דודו של אביו רבי שלום יוסף מסדיגורה. חזר למז'יבוז' שם ניהל את חצרו. נפטר בי"ט בתשרי תרמ"ח בקמינקא. חתניו היו רבי שלמה זלמינא מרשקוב, רבי משה הגר משאץ ואחיינו רבי דוד מבוהוש.
- רבי חיים מנחם מזינקוב היה חתנו של רבי דוד מטאלנא ובזיווג שני של רבי יחיאל מיכל מקאשיווקא. חתניו היו רבי ישעיהו ממקארוב ורבי פייבוש מזאלישציק.
- רבי שמואל מקרילוביץ היה חתנו של רבי אברהם מטריסק. כיהן בחיי אביו כאדמו"ר בקרילוביץ שבפודוליה. נפטר בי"ב בניסן תרכ"ב.
- רבי יחיאל מקרילוביץ נולד בשנת תר"ג. היה חתנו של רבי יהושע מבעלז. נפטר בט' בתמוז תרע"ו בקישינב בעת שביקר שם חסידים[6].
הדור החמישי [עריכה]
בדור זה כיהנו בניהם של רבי אברהם יהושע העשיל ממז'יבוז' ושל רבי חיים מנחם מזינקוב.
בניו של רבי אברהם יהושע העשיל היו:
- רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז', חתנו של רבי אברהם יעקב מסדיגורה ובזיווג שני חתן רבי יעקב שמשון חודורוב מבאהפולי. נפטר בכ"ט באב תרע"ב. דברי תורתו והספד עליו התפרסמו בקובץ "שורש ישי". ילדיו היו; בנו רבי משה מטרנופול וחתניו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה-פשמישל ורבי מרדכי שלמה פרידמן מבויאן.
- רבי יצחק מאיר, אבי חסידות קופיטשניץ.
- רבי משה מרדכי ממז'יבוז'-פלצוויזנה, גודל על ידי אביו החורג רבי דוד משה מצ'ורטקוב והיה חתנו של רבי יעקב מנובומינסק. נפטר בשנת תרע"ח. חתנו היה אחיינו רבי אברהם יהושע מקופיטשניץ[7].
- רבי משולם זוסיא ממז'יבוז', נפטר בי' באדר תר"פ.
בניו של רבי חיים מנחם היו (מאשתו השנייה):
- רבי פנחס, נשא את קרובתו מלכה בת רבי יצחק מבוהוש, נפטר בז' בשבט תרע"ו. בנו רבי אברהם יהושע העשיל היה חתנו של רבי ישראל הגר מויז'ניץ. חתניו היו אחייניו רבי יעקב דוד פרידמן מפאשקאן ורבי יעקב לייב מטריסק לונדון.
- רבי משה מזינקוב, חתנו של רבי מרדכי מקוריסטשוב, נפטר בי"ג בטבת תרפ"ג[8].
הדור השישי [עריכה]
בדור זה כיהנו בניו של רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז', רבי אברהם יהושע ורבי יצחק מאיר.
- רבי אברהם יהושע נולד בשנת תרנ"ב. היה חתן דודו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ. כיהן אחר פטירת אביו כאדמו"ר במז'יבוז' ולאחר עשר שנים עבר לטרנופול. נרצח בשואה יחד עם אמו ומשפחתו בפיטרקוב בד' בניסן תש"ג. בשעת הלקחו לבור המוות דיבר עם חסידיו דברי נחמה על כך שהם זוכים להיות קורבן בשביל להציל את עם ישראל ואל להם לחשוב מחשבת פיגול בשביל לא לפסול את הקורבן ושר את הניגון אל תירא עבדי יעקב[9].
- רבי יצחק מאיר נולד בשנת תרס"א, היה חתנו של רבי נחום מקנטקוזבה. כיהן כאדמו"ר במז'יבוז' ואחר כך באודסה. בהיותו במז'יבוז' קנה מדודו רבי משה מרדכי את בית הכנסת של סבו רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ועמד על המשמר נגד הקומוניסטים שרצו להחרים את בית הכנסת ואף כשאיימו עליו שיהרגוהו לא נרתע. לאחר מכן עבר לאודסה שם הקים את חצרו במחתרת. דאג לחיילים היהודים שהגיעו לעיר ופרנסם. גם באודסה שמר על הופעה חסידית. עלה לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה. לאחר זמן עבר לארצות הברית שם הקים בית כנסת בשם "כנסת ישראל" על שם אביו ובשנת תשכ"ח שוב חזר לישראל והקים בחיפה בית מדרש בשם "אוהב ישראל" וכולל אברכים בשם "צרור המור", אליו התקבלו רק אברכים ששירתו בצה"ל[דרוש מקור]. היה מפורסם כבעל תפילה מעולה וכבעל חסד. כמו אדמו"רים נוספים משושלת רוז'ין, היה ידוע כתומך נלהב של הציונות והמדינה ובפרט של צה"ל. היה מנשיאי ישיבת תפארת ישראל על שם זקנו רבי ישראל מריזין. נפטר בי"ט באב תשמ"ה. מנוחתו בהר הזיתים. דברי תורתו יצאו לאור בספר "אור המאיר" [10]חתנו היה הרב נחמיה גליקמן בן רבי נפתלי אדמו"ר מקוידנוב סוסנוביץ.
לקריאה נוספת [עריכה]
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, הוצאת מעריב, 1977, עמ' 105-106.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ נפטר בי"ט בסיוון תקמ"ה.
- ^ חותנו של רבי מנחם מנדל מסטאנוב, נכדו של רבי יוסף מיאמפולה.
- ^ בנו היה רבי יוסף מטיברוב (חותן רבי משה צבי מסטנוביץ) וחתנו היה רבי נחום מלויעב בן רבי אהרן מצ'רנוביל.
- ^ רבי מרדכי היה אביו של רבי יעקב יואל חתנו של רבי משה מקוז'ניץ. רבי יעקב יואל הוא אביו של רבי ישראל אביו של רבי אברהם יהושע העשיל ממוגלניצא.
- ^ חתניו היו רבי יהושע רוקח מבעלז, בן דודו רבי מרדכי מלויעב, רבי אברהם יהושע העשיל מסקווירא ורבי יוסף מברזנא. בנו היה רבי אברהם יהושע העשיל, חותנו השני של רבי יהושע מבעלז.
- ^ בנו היה רבי משולם זושא חתן רבי אליהו מזידיטשוב וחותנו של רבי משה צבי מטולנא פילדלפיה. חתניו היו רבי צבי אריה מברדיטשוב בנו של גיסו רבי משה מרדכי ממקארוב, רבי משה בן רבי מרדכי מרחמסטריווקא, רבי ישעיה מטשכויב, רבי מנשה מדובצק-רופשיץ ורבי אשר ישעיהו אייכינשטיין מפרוחניק בנו של רבי בעריש מדולינא.
- ^ ראו:
מדיה וקבצים בנושא אוהל רבי משה מרדכי ממז'יבוז' בבית הקברות היהודי בוורשה בוויקישיתוף - ^ בנו היה רבי חיים מנחם חתן רבי יעקב ישראל שפירא מלובני וחתנו היה רבי שלמה פודולסקי ממנהלי היכל התלמוד בתל אביב.
- ^ עדות ילד שקפץ לתוך הבור לפני שנורה וניצל.
- ^ הספר יצא על ידי נכדו הרב ישראל שלום יוסף גליקמן
