חסידות אפטא-זינקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות אפטא-זינקוב- מזיבוז היא חסידות שיסד רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ("הרב מאפטא") בשלהי המאה ה-18. מחסידות זו הסתעפה גם חסידות קופיטשניץ.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא נולד בשנת תקט"ו (1755) לרבי שמואל. היה חתנו של רבי יעקב מטורטשין‏[1] היה מגדולי תלמידיו של רבי אלימלך מליז'נסק. כיהן כרב ואדמו"ר בקולבסוף ואפטא שבגאליציה, ביאסי שבמולדביה ובמז'יבוז' שבפודוליה (אוקראינה). בשנותיו האחרונות היה זקן האדמו"רים בדורו ודעתו הייתה נחשבת בקרב כל החסידים. נפטר בה' בניסן תקפ"ה (1825). מלבד בנו רבי יצחק מאיר היו ילדיו: בנו רבי יוסף משה ממז'יבוז'‏[2] וחתניו רבי דן יונגרלייב בנו של רבי יצחק מראדוויל (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב), רבי ישראל מליטשניץ‏[3] ורבי מרדכי‏[4].

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו, רבי יצחק מאיר מזינקוב. נולד בשנת תקל"ה. עבר ממז'יבוז' לזינקוב הסמוכה שם שימש כאדמו"ר לאלפי חסידים. נפטר בא' באדר תרט"ו. מלבד בנו רבי משולם זוסיא היו ילדיו: בנו רבי מנחם מנדל חתן רבי ישראל מרוז'ין וחתנו רבי שמואל אשכנזי צאצאו של החכם צבי[5].

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי יצחק מאיר היה רבי משולם זוסיא מזינקוב חתן רבי ישראל, חתנו של רבי משה מסאווראן. נולד בשנת תקע"ד. הוציא את ספרו של סבו 'אוהב ישראל'. כאביו היה אדמו"ר לאלפים. נפטר בג' באלול תרכ"ו. חתניו היו רבי יצחק יואל מקנטקוזבה, רבי יוסף משיטאווא ורבי משה מסלאוויטא בנו של רבי פנחס.

הדור הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו של רבי משולם זוסיא כיהנו אחריו כאדמו"רים:

הדור החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדור זה כיהנו בניהם של רבי אברהם יהושע העשיל ממז'יבוז' ושל רבי חיים מנחם מזינקוב.

בניו של רבי אברהם יהושע העשיל היו:

בניו של רבי חיים מנחם היו (מאשתו השנייה):

הדור השישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדור זה כיהנו בניו של רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז', רבי אברהם יהושע ורבי יצחק מאיר.

  • רבי יצחק מאיר נולד בשנת תרס"א, היה חתנו של רבי נחום מקנטקוזבה. כיהן כאדמו"ר במז'יבוז' ואחר כך באודסה. בהיותו במז'יבוז' קנה מדודו רבי משה מרדכי את בית הכנסת של סבו רבי אברהם יהושע השיל מאפטא ועמד על המשמר נגד הקומוניסטים שרצו להחרים את בית הכנסת ואף כשאיימו עליו שיהרגוהו לא נרתע. לאחר מכן עבר לאודסה שם הקים את חצרו במחתרת. דאג לחיילים היהודים שהגיעו לעיר ופרנסם. גם באודסה שמר על הופעה חסידית. עלה לישראל אחרי מלחמת העולם השנייה. לאחר זמן עבר לארצות הברית שם הקים בית כנסת בשם "כנסת ישראל" על שם אביו ובשנת תשכ"ח שוב חזר לישראל והקים בחיפה בית מדרש בשם "אוהב ישראל" וכולל אברכים בשם "צרור המור", אליו התקבלו רק אברכים ששירתו בצה"ל[דרוש מקור]. היה מפורסם כבעל תפילה מעולה וכבעל חסד. כמו אדמו"רים נוספים משושלת רוז'ין, היה ידוע כתומך נלהב של הציונות והמדינה ובפרט של צה"ל. היה מנשיאי ישיבת תפארת ישראל על שם זקנו רבי ישראל מריזין. נפטר בי"ט באב תשמ"ה. מנוחתו בהר הזיתים. דברי תורתו יצאו לאור בספר "אור המאיר"‏[10]חתנו היה הרב נחמיה גליקמן בן רבי נפתלי אדמו"ר מקוידנוב סוסנוביץ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב, הוצאת מעריב, 1977, עמ' 105-106.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נפטר בי"ט בסיוון תקמ"ה.
  2. ^ חותנו של רבי מנחם מנדל מסטאנוב, נכדו של רבי יוסף מיאמפולה.
  3. ^ בנו היה רבי יוסף מטיברוב (חותן רבי משה צבי מסטנוביץ) וחתנו היה רבי נחום מלויעב בן רבי אהרן מצ'רנוביל.
  4. ^ רבי מרדכי היה אביו של רבי יעקב יואל חתנו של רבי משה מקוז'ניץ. רבי יעקב יואל הוא אביו של רבי ישראל אביו של רבי אברהם יהושע העשיל ממוגלניצא.
  5. ^ חתניו היו רבי יהושע רוקח מבעלז, בן דודו רבי מרדכי מלויעב, רבי אברהם יהושע העשיל מסקווירא ורבי יוסף מברזנא. בנו היה רבי אברהם יהושע העשיל, חותנו השני של רבי יהושע מבעלז.
  6. ^ בנו היה רבי משולם זושא חתן רבי אליהו מזידיטשוב וחותנו של רבי משה צבי מטולנא פילדלפיה. חתניו היו רבי צבי אריה מברדיטשוב בנו של גיסו רבי משה מרדכי ממקארוב, רבי משה בן רבי מרדכי מרחמסטריווקא, רבי ישעיה מטשכויב, רבי מנשה מדובצק-רופשיץ ורבי אשר ישעיהו אייכינשטיין מפרוחניק בנו של רבי בעריש מדולינא.
  7. ^ ראו:
  8. ^ בנו היה רבי חיים מנחם חתן רבי יעקב ישראל שפירא מלובני וחתנו היה רבי שלמה פודולסקי ממנהלי היכל התלמוד בתל אביב.
  9. ^ עדות ילד שקפץ לתוך הבור לפני שנורה וניצל.
  10. ^ הספר יצא על ידי נכדו הרב ישראל שלום יוסף גליקמן