חסידות איזביצה ראדזין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית המדרש באיזביצא

חסידות איזביצה - ראדזין היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מרדכי יוסף ליינר, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה בעיירה איזביצה לאחר עזיבתו את חצר רבי מנחם מנדל מקוצק בשנת ה'ת"ר (1839).

בנו וממשיך דרכו, רבי יעקב ליינר (כז בחשון תקע"ה 10 בנובמבר 1814-‏טו באב תרל"ח 14 באוגוסט 1878, עבר לעיירה ראדזין ועל שמה נקראת החסידות. האדמו"ר השלישי רבי גרשון חנוך הניך ליינר חידש את מצוות התכלת בציצית. ספרי החסידות הידועים הם מי השילוח, בית יעקב, וסוד ישרים. כיום מרכז החסידות הוא בעיר בני ברק תחת הנהגתו של האדמו"ר שלמה יוסף אנגלרד.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החסידות נוסדה בחג הסוכות שנת ה'ת"ר (1839), עם פרישתו של רבי מרדכי יוסף ליינר מחבר הספר מי השילוח, מבית מדרשו של רבי מנחם מנדל מקוצק, בעקבות הסתגרותו של רבי מנחם מנדל ואי הסכמתו לקבל את קהל תלמידיו. רבי מרדכי יוסף פרש מקוצק ועבר לעיר איזביצה שם החל בהנהגה עד לפטירתו בז' בטבת ה'תרי"ד (1854).

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פטירת רבי מרדכי יוסף התפלגה החסידות. חלק מן החסידים מינו עליהם את רבי יהודה לייב איגר מלובלין לרבם, והחלו לנסוע אליו ללובלין. בין חסידים אלו נמנה גם ידידו של רבי יהודה לייב, רבי צדוק הכהן מלובלין, שאף מילא את מקומו לאחר פטירתו בחסידות לובלין.

מרבית חסידי איזביצה המשיכו לנסוע לאיזביצה אל בנו בכורו של רבי מרדכי יוסף, רבי יעקב ליינר מאיזביצה. רבי יעקב מאיזביצה, ה"בית יעקב", ניהל את העדה באיזביצה, ולימים עבר לראדזין. בימיו גדלה כמות החסידים. בסדרת הספרים "בית יעקב" הרחיב ופיתח את תורת אביו, בעל "מי השילוח". התורות לוקטו ונכתבו על ידי בנו, רבי גרשון חנוך הניך ליינר - בספר בית יעקב הכולל, שאר הספרים לוקטו על ידי החסידים ע"פ הוראתו ועידודו של רבי גרשון חנוך הניך. הספרים שהודפסו בנפרד כוללים את בראשית, שמות, ויקרא, וכן חיבורים על פסח ושבועות. את "ספר הזמנים" על הגדה של פסח פרסם בנו השני, רבי אברהם יהושע העשיל מחלם. כתבי היד על החומשים במדבר, דברים, וכן חיבורים גדולים על כתבי האר"י, טעמי המצוות, וסידור התפילה, וכנראה עוד חיבורים אבדו בשואה.

נפטר בט"ו באב שנת ה'תרל"ח (1878) בעיר דרוזגניק שבליטא.‏[1]

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר מרדכי יוסף אלעזר מראדזין (ראשון משמאל)
האדמו"ר אברהם ישכר מראדזין בהילולת גיסו האדמו"ר שמואל שלמה מראדזין
האדמו"ר אברהם ישכר מראדזין (יושב שני מימין)

לאחר פטירת רבי יעקב עברה ההנהגה לידי בנו בכורו, רבי גרשון חנוך הניך ליינר, בעל ה"ארחות חיים". רבי גרשון הניך התפרסם בחידוש מצוות התכלת בציצית, בנוסעו לאיטליה. בימי רבי גרשון חנוך התחדשה ההנהגה הסוערת, שדמתה יותר להנהגת סבו רבי מרדכי יוסף מאשר להנהגת אביו רבי יעקב[דרוש מקור]. חילוף זה בדרך ההנהגה הרחיקה חסידים רבים שהיו ותיקים אצל אביו. רבי גרשון הניך נפטר בד' בטבת שנת ה'תרנ"א.

הדור הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממלא מקומו של רבי גרשון חנוך היה בנו יחידו, רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין, בעל ה"תפארת יוסף" (ה'תרל"ג - כ"ו בשבט ה'תרפ"ט; 1873 - 1929). בשונה מאביו הוא הנהיג את עדתו ברוך. בעקבות הנהגה זאת התרחבה בימיו החסידות[2]. בימיו התערבה חסידות ראדזין בקרב החסידויות בפולין, לעומת ההרחקה היחסית של החסידות בימי אביו. רבי מרדכי יוסף השני היה מעורב ביסוד תנועת אגודת ישראל, ואף שימש כסגן הנשיא של האגודה עד סוף ימיו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לגור בוורשה, ומשם המשיך לנהל את עדת חסידי ראדזין, על אלפי חסידיה. נקבר בבית הקברות היהודי בוורשה.‏[3] לאחר מותו התפרסמו דבריו בספר "תפארת יוסף", שעל שמו הוא מכונה.

הדור החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי פטירתו עברה ההנהגה לבנו יחידו, רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין. הנהגתו הייתה דומה לזה של סבו רבי גרשון, דרך של תקיפות וחריפות. בימיו הורחקו חסידים רבים, וכמו כן נסגרו כמה שטיבלך על ידי האדמו"ר בעצמו, שהרחיק חסידים רבים מהחסידות מכיוון שסבר כי אינם מתאימים להנהגתו. עם זאת הוא פתח את ישיבת "סוד ישרים" בראדזין שבה למדו כ-200 בחורים, ובהמשך (על ידי גיסו, רבי אברהם ישכר אנגלרד) עוד 7 ישיבות ברחבי פולין.

תקיפותו באה לידי ביטוי בשנות השואה שבהן המריד את שומעי לקחו נגד הנאצים, ניסה לארגן קבוצות של יהודים להילחם בהם, ואף עמד בראשם‏[4]. נתפס ונרצח על ידי הנאצים בכ"ט באייר ה'תש"ב (1942), בגטו וולדובה. סמוך למיתתו התגרה ברוצחיו, בעט בהם ואף ירק בפניהם. בלילה לאחר רציחתו נקבר על ידי חסידיו בבית העלמין שבוולדובה.

החסידות לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השואה הכתירו חסידי איזביצה-ראדזין לאדמו"ר את רבי אברהם ישכר אנגלרד, חתנו של רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין וגיסו של רבי שמואל שלמה מראדזין. לפני השואה שימש כנשיא וראש רשת הישיבות "סוד ישרים" של חסידות ראדזין בפולין. לפי מסורתם של החסידים, רבי שמואל שלמה מסר לידיו את שרביט ההנהגה לפני רציחתו[5]. יסד בתי מדרש לחסידי ראדזין בירושלים, בני ברק, תל אביב, חיפה, פתח תקוה, נתניה וחולון, והקים מחדש את ישיבת סוד ישרים בירושלים. ייסד כמה כוללים לאברכי חסידי ראדזין בבתי המדרש של החסידות. רבי אברהם ישכר היה שונה מקודמו רבי שמואל שלמה בכך שניהל את העדה ברוך. נפטר בכ' בתשרי ה'תשס"ו ונקבר בחלקת הרבנים שבהר המנוחות בירושלים.

אחרי פטירתו הכתירו חסידיו את בנו הצעיר רבי שלמה יוסף אנגלרד מראדזין לאדמו"ר. הוא מתגורר בבני ברק[6]. בתקופת כהונתו נוסדו כוללים של החסידות בבני ברק ועוד[7]. הוא חידש את מסורת השיעורים בחסידות מפי האדמו"ר, אשר התקיימו לאחרונה בימי ה"תפארת יוסף"[8]. המרכז לצביעת התכלת בבני ברק ממשיך להפיץ חוטי תכלת כשיטת אדמור"י ראדזין. בירושלים הוכתר נכדו של רבי אברהם ישכר מראדזין, הרב נתן נחום אנגלרד, לרב בית המדרש הוותיק של חסידי ראדזין, בישיבת חיי עולם. הוא מוסר שם שיעורים בספרי איזביצה-ראדזין.

ענף נוסף לחסידות ראדזין[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב ליינר מראדזין-בורו פארק
בית המדרש של חסידי ראדזין בבורו פארק
רבי משה ליינר מראדזין-בית וגן

בדור השלישי, עם פטירת רבי גרשון חנוך העניך מראדזין, התחיל אחיו הצעיר, רבי אברהם יהושע העשיל ליינר, לכהן באדמורו"ת בעיר חלם. עם פטירתו בכ"ז בשבט ה'תר"פ, שימשו בניו רבי גדליה ורבי עובדיה כאדמו"רים בחלם. בן אחר היה רבי חיים שמחה ליינר מלודמיר, שחיבר את ספר דרכי חיים, בענייני רפואה, ו"דור ישרים", תולדות אדמו"רי ראדזין.

בנו הצעיר (מזיווגו השני) היה רבי ירוחם ליינר (תרמ"ח - כ' באב תשכ"ד). נודע כתלמיד חכם. התגורר בשכונת קריקלווד (Cricklewood) שבלונדון בין השנים תרצ"ה - תש"י (1935 - 1950), שם כיהן באדמו"רות. בשנת תש"י עבר לארצות הברית והקים את בית מדרשו בשכונת בורו פארק. כתב דברי תורה בנגלה ובנסתר, שנדפסו בספר "תפארת ירוחם".‏[9]

לאחר פטירתו שימש בנו רבי מרדכי יוסף ליינער כאדמו"ר מראדזין. לאחר פטירתו, בשנת תשנ"א, החל לשמש כאדמו"ר בנו הגדול, רבי יעקב (תשכ"ב - ה' באייר תשס"ט). דברי תורתו הודפסו בספר "תפארת יעקב". בנו הגדול של רבי יעקב, מרדכי יוסף, (תלמיד ישיבת קרלין סטולין), שעדיין לא היה בר מצווה בעת פטירת אביו, מיועד לרשת את מקום אביו כאדמו"ר‏[10]. בנו השני של רבי מרדכי יוסף, רבי משה ליינער, משמש כאדמו"ר מראדזין בשכונת בית וגן בירושלים.

ענף ביסקוביץ-רייוויץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדור השני, עם פטירת ה"בית יעקב" מאיזביצה, התחיל אחיו הצעיר, רבי שמואל דוב אשר ליינר, לכהן באדמורו"ת. בתקופת כהונת אחיו הגדול הכניע את עצמו אליו, ועבר יחד איתו לראדזין. עם פטירת אחיו, חזר כאדמו"ר עצמאי לאיזביצה, ואחר כך עבר לביסקוביץ, מאז נודע כ"אדמו"ר מביסקוביץ". חיבר ספר בשם נאות דש"א. נפטר בכ"ב בניסן ה'תרס"ה. את מקומו מילא אחיינו, רבי משה חיים סוכטשבסקי, חתן אחיו רבי יעקב מאיזביצה. כיהן בביסקוביץ ולאחר מכן ברייוויץ. את מקומו מילא בנו, רבי יהושע אברהם אלתר סוכטשבסקי, ברייוויץ ולאחר מכן בחלם. נרצח בשואה.

ספרי איזביצה ראדזין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי רבי מרדכי יוסף בעל ה"מי השלוח" ורבי גרשון חנוך הניך בעל ה"ארחות חיים" מפורטים בערכיהם.

ספרי רבי יעקב מאיזביצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שמואל דוב אשר מביסקוביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נאות דשא - על התורה והמועדים

רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תפארת יוסף - על התורה, המועדים והתלמוד

רבי אברהם יהושע העשיל מחלם וצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי אברהם יהושע העשיל ליינר מחלם, ליקוטי דברי תורה
  • רבי ירוחם ליינר, זיכרון לראשונים על תולדות החסידות
  • רבי ירוחם ליינר, תפארת ירוחם על התורה, המועדים והתלמוד
  • רבי יעקב ליינר, ליקוטים מספרי ר' צדוק הכהן, ליקוט דברי תורתו של "מי השילוח"
  • רבי יעקב ליינר, תפארת יעקב על התורה והמועדים
  • הרב אברהם יהושע העשיל פרנקל, מי צדק, ליקוט דברי תורתו של "מי השילוח" מספרי רבי צדוק הכהן מלובלין
  • הרב אברהם יהושע העשיל פרנקל, עקדת ישועה על התורה

פרסומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגדה של פסח אדמור"י ראדזין, בעריכת הרב אלחנן ראובן גולדהבר, הוצאת אגודת חסידי ראדזין בארה"ק
  • הרב יהושע יוסף הכהן אב"ד מארד, עזרת כהנים על מסכת מדות
  • הרב יהושע יוסף הכהן אב"ד מארד, דרשות עזרת כהנים
  • קובץ "תפארת ראדזין", יוצא לאור משנת ה'תשל"ב על ידי צעירי חסידי ראדזין בבני ברק
  • זיכרון ישרים, הוצאת מכון להוצאת ספרי רבוה"ק מאיזביצא ראדזין
  • גבורה שבמלכות, הוצאת מכון להוצאת ספרי רבוה"ק מאיזביצא ראדזין
  • זמירות לשבת ע"פ נוסח ומנהגי אדמור"י איזביצא ראדזין, הוצאת מכון תפארת ראדזין
  • בסוד ישרים ועדה - ביטאון פנימי, בהוצאת התאחדות אברכי ובחורי ראדזין
  • הגדה של פסח עם ספר הזמנים - מי השלוח בית יעקב וספרי רבוה"ק, הוצאת מכון תורת אברהם
  • מעייני השלוח - משנת החנוכה, הוצאת מכון תפארת ראדזין
  • קונטרס יקר אלו תפילין בענייני מצות תפילין ובר מצווה - הוצאת מכון תפארת ראדזין

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב ישראל מרדכי הכהן אידלמן, שושלת הזהב
  • הרב יהודה לייב לוין, האדמו"רים מאיזביצה
  • שלמה זלמן שרגאי ואברהם ביק, בהיכל איזביצא לובלין
  • שלמה זלמן שרגאי, במעיני חסידות איזביצא ראדזין
  • שלמה זלמן שרגאי, די רביים פון דעם איזשביצער ראדזינער חדר
  • שלמה זלמן שרגאי, 'מאה שנה להסתלקותו של האדמו"ר רבי יעקב לינר בעל "בית-יעקב"', סיני פג (ה'תשל"ח), עמ' 152-148
  • בסוד ישרים ועדה - קורות רשת הישיבות סוד ישרים ראדזין בפולין (הוצאת אגודת חסידי ראדזין בארה"ק)
  • קובץ "תפארת השמחה" (יצא לאור על ידי מוסדות חסידי ראדזין בארה"ק, לרגל חתונת בת האדמו"ר שלמה יוסף מראדזין)
  • קונטרס תפארת מרדכי יוסף (יצא לאור על ידי ביהמ"ד של חסידי ראדזין בבורו פארק)
  • יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 198-199.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצפייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרטים נוספים על קורות חייו ופועלו בספרו של יצחק אלפסי: שישים גיבורים, מכון תלפיות ה'תשנ"ט.
  2. ^ ראה קובץ תפארת ראדזין גיליון ה' - שבט תשמ"ט - עמ' ל"ב.
  3. ^ ראו:
  4. ^ שלמה זלמן שרגאי, איגרות, מורשת, תשמ"ט, עמ' 313
  5. ^ ראה תפארת השמחה עמ' צ"ז.
  6. ^ ראה תפארת השמחה עמ' קל"ח-קמ"ג.
  7. ^ ראה תפארת השמחה עמ' קכ"ג-קכ"ו.
  8. ^ ראה בסוד ישרים ועדה גיליון מס' 2 עמ' 8.
  9. ^ ראו עליו בפורום "אידישע וועלט פארומס".
  10. ^ [1] [2] מאתר בחדרי חרדים.