יצחק מאיר מורגנשטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב מורגנשטרן

הרב יצחק מאיר מורגנשטרן (נולד בחנוכה תשכ"ז) הוא מנהיג עדה ומקובל חסידי, רב בית המדרש תורת חכם בירושלים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יצחק מאיר נולד ליעקב מנחם מורגנשטרן, חסיד גור, בשכונת הנדון שבלונדון. כבר בילדותו נמשך אחרי פנימיות התורה. למד בישיבת לוצרן ובגייטסהד ובד בבד למד קבלה. נישא לבתו של הרב יוסף לובינסקי מאנטוורפן (מכונה האדמו"ר מחנטשין) ולאחר נישואיו התגורר בירושלים. למד אצל הרב ניסן דוד קיוואק והיה קשור לרבי צבי הירש רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף-סיגט ולרבי יעקב לייזר האדמו"ר מפשעווארסק. בסביבות שנת תשנ"ה החל לערוך סעודה שלישית בישיבת סאטמר בשכונת עזרת תורה, בהשתתפות אוהדים חסידי ברסלב. בשנת תשס"ב פתח בשכונת גוש 80 בית מדרש בשם "תורת חכם", על שם ספרו של רבי חיים די לה רוזה, שלתורתו השפעה רבה על הרב מורגנשטרן (ראו להלן). בבית המדרש יש כולל חצות, כולל בוקר ללימודי הלכה וכולל צהריים ללימודי קבלה. עם השנים נבנתה סביבו מעין חסידות כאשר הוא מקבל קוויטלך ויש המכנים אותו אדמו"ר.

הרב מורגנשטרן נחשב לבקיא ומעמיק בתורת הנגלה ובתורת הנסתר. הוא מוסר מדי יום שיעור בדף היומי ושיעור בקבלה. מלבד זאת הוא מוסר שיעורים נוספים בקבלה ובחסידות. שיעוריו מוקלטים בקול הלשון. בסעודה שלישית הוא עורך טיש ובו אומר דברי תורה במשך כשעה, על פרשת השבוע ועניינא דיומא ובסיומם מסביר על פי דבריו פירוש חדש בפיסקה "דעה חכמה לנפשך והיא כתר לראשך" (מתוך הפיוט דרור יקרא). דברי תורתו בסעודה שלישית מודפסים בחוברת שבועית בשם "דעה חכמה לנפשך". בליל שבת הוא אינו עורך טיש, אולם אומר דברי תורה בביתו לפני חסידיו. דברים אלו מודפסים בחוברת "נשמתין חדתין".

במשך שנים נהג לנסוע לראש השנה לאומן עם מאות חסידים מישראל, אנגליה וארצות הברית, שהצטרפו למניין שלו במקום. התפילות במניין זה נמשכו מהנץ החמה ועד לשקיעתה. תקיעת שופר אורכת כשעתיים, עקב כוונותיו של הרב מורגנשטרן על פי הקבלה. לקראת ראש השנה תשע"ג נסע הרב מורגנשטרן לאומן, אך עוד לפני החג החליט לשוב לישראל[1]. הוא פרסם קונטרס שלפיו מי שמקושר לצדיק בארץ ישראל יכול להישאר בראש השנה בארץ‏[2] וכן כתב לבני חבורתו מאמר בנושא בשם "והאמת והשלום אהבו"‏[3]. חלק מהתפילות בשנה זו נערכו בקבר דוד המלך, בו הוא מגלה עניין בשנים האחרונות‏[4]. עם זאת, בראש השנה תשע"ד היה שוב באומן‏[5].

ספריו קיבלו הסכמות עם שבחים מהרב משה הלברשטאם, הרב יחיאל פישל אייזנבאך, הרב דב וייס ועוד.

בנו הגדול, ישראל, נישא בשנת תשע"ד לבתו של רבי פנחס משה טאוב, האדמו"ר מקוזמיר[6].

מעיקרי שיטתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מורגנשטרן מבסס את שיטתו הקבלית על דרכו של הרב חיים די לה רוזה. שיטה זו מוציאה לעתים דברים מדי פשוטם‏[7], ומשתמשת רבות בעקרון ה"ערכין", שלפיו ישנן כמה מערכות יחס לכל דבר. כך מתיישבות סתירות בין מקורות, שלפי השיטה עוסקים במערכות שונות. לאור זאת, אומר הרב מורגנשטרן שכל המחלוקות ביהדות אינן אלא לפי ההסתכלות החיצונית, ולא מצד הפנימיות[8]. בתורתו הוא משלב ביו היתר יסודות מתורות הרש"ש ותלמידיו, חב"ד, הרמח"ל, ברסלב, קאמארנא, זידיטשוב, רבי אהרן מסטרשלה, הגר"א ותלמידיו והרב אשלג. כך למשל, הוא טוען שאין מחלוקת בנושא הצמצום בין החסידות לבין הגר"א, ושניהם מסכימים לשיטת החסידות‏[9]. באופן דומה, לדבריו, מתאימות תורת הנגלה וההלכה עם תורת הסוד. הרב מורגנשטרן נוהג לפרש טעמי מחלוקות בהלכה לאור שורשי נשמותיהם של בעלי הדעות.

הרב מורגנשטרן פיתח שיטות מדיטציה המבוססות על מקורות הקבלה, אלו סוכמו בעיקר בחלק "דרך הייחוד" שבקובץ ים החכמה‏[10].

לדעתו למרות המורכבות התאולוגית שבקבלה, היא חייבת להתאים לאמונה הפשוטה המורגלת בפי המון עם ישראל, למרות שיש מקובלים הסוברים אחרת‏[11]. עם זאת, הוא סובר שהטועה בעניינים אלו אינו נחשב אפיקורוס[12].

הרב מורגנשטרן מתנגד לגישתם הביקורתית של יוסף אביב"י והרב יעקב משה הלל, הסוברים שיש חלקים בכתבי האר"י שהם מחידושי רבי חיים ויטאל עצמו ולא ממה שקיבל מרבו, וסובר שכל מה שנכתב בכתבי האר"י הוא ממנו אם לא נכתב בפירוש אחרת.

הוא מתבלט בין המקובלים ההולכים בדרכו של הרש"ש בכך שהוא מורה לכוון את כוונות התפלה גם בזמנים כמו ימי ספירת העומר והימים שבין ראש השנה לשמיני עצרת, בשונה ממנהג בית אל ורוב תלמידי הרש"ש, וזאת בהסתמכו על בעל ה"תורת חכם"‏[13].

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שאינו פוסק הלכה באופן פורמלי, ונוהג להפנות את השואלים אותו לפוסקים מוכרים‏[14], הוא עוסק בבירורים הלכתיים, ואלו מתפרסמים בקובצי "ים החכמה" ובשו"ת ים החכמה.

פסיקתו בדרך כלל מקילה ומצרפת שיטות רבות. עם זאת לעצמו הוא מחמיר. הוא נוהג להתפלל בשעות מאוחרות מאוד, ומסתמך על שיטות יחידאיות ובלתי ידועות באשר לזמני היום כזמן תפלה, חצות היום, שקיעה וצאת הכוכבים, כשיטת מהרש"ל[15]. בעניין בין השמשות הוא סובר כדעת רבינו תם ולדעתו כך הייתה גם דעת האר"י[16].

מסתמך רבות על תורת הסוד בפסיקתו, ולדעתו אין זה סותר את הכלל ש"תורה לאו בשמים הוא"‏[17].

הרב מורגנשטרן כתב תשובה אודות חידוש מצוות התכלת, שבה הוא דוחה את התכלת הנפוץ הנוצר מארגמון קהה קוצים בטענה שאינו מתאים לסימנים הנמצאים בחז"ל, ומעדיף את הינטינה שהציע הרב הרצוג כמקור התכלת של התורה. עם זאת, נוהג ללבוש את התכלת הנפוץ מאחר שלא ניתן להשיג תכלת כשיטתו‏[18].

אוסר את שיטת "מוח אחד" (שיטה של קינסיולוגיה יישומית שבה שואלים שאלות ומקבלים תשובות דרך השרירים), ולדעתו היא בכלל איסור כישוף וקוסם. האדמו"ר מאמשינוב שמתיר את השיטה התבטא שמכל החולקים על שיטתו הוא היחיד שמראה את צד האיסור‏[19]. הרב מורגנשטרן ניסה להשפיע על רבנים שיוציאו פסק אוסר בעניין זה.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫משה ויסברג, המקובל ראה 'אור' ושב מציונו של רבי נחמן באומן - לירושלים, באתר בחדרי חרדים, 18 בספטמבר 2012‬
  2. ^ קונטרס ראש בני ישראל
  3. ^ מאמר והאמת והשלום אהבו. עם זאת הוסיף: "ואמנם אזהרה שמענו, דהגם שאמרנו דעניין הקיבוץ מתקיים שפיר גם מארעא קדישא, אעפי"כ בל יקל ראשו מי שנשמתו משתוקקת אל הקיבוץ הק' באומן להימנע מליסע לאומן מחמת איזה עצלות ח"ו או כבדות או איזה מניעה וקושי".
  4. ^ ראו ים החכמה תשע"ג, מאמר "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם"
  5. ^ יוסי נכטיגל, פיוס בברסלב: הרב מורגנשטרן נועד עם מוהרא"ש שיק 8 בספטמבר 2013, באתר כיכר השבת
  6. ^ גלריה באתר בחדרי חרדים.
  7. ^ כמה פעמים כותב הרב די לה רוזה שעל אף שרבו הרש"ש אמר משהו בפירוש, "מבין ריסי עיניו" הבין שכוונתו להיפך, ראו שו"ת ים החכמה עמ' צז
  8. ^ ים החכמה תשע"ב, מאמר שלש שיטות
  9. ^ על שיטתו בקבלה ראו בספר "ייראוך עם שמש" שכתב תלמידו הרב שמואל ארנפלד
  10. ^ ים החכמה, חלק א, תשס"ו, עמ' שה; חלק שני, תשס"ז, עמ' תרנט; חלק שלישי תשס"ט, עמ' תתג
  11. ^ ים החכמה תשע"א, מאמר אמונת הייחוד
  12. ^ ים החכמה תשע"א, עמ' תתפז, שארית יעקב עמ"ס מגילה עמ' שכג.
  13. ^ אחת הסיבות שפתח בית מדרש עצמאי הייתה מנהגו לכוון כך בבתי מדרש אחרים. הרב בנימין רבינוביץ' אמר שהדבר בכלל איסור "לא תתגודדו", ולכן קרא הרב מורגנשטרן לבית מדרשו על שם בעל תורת חכם המתיר את הכוונות, כדי שהמקום ייחשב "אתרא דמר".
  14. ^ בתחילת כל חוברת "נשמתין חדתין", העוסק גם בענייני הלכה, מופיעה ההערה 'מו"ר ביקש לכתוב שהפסקים בהלכה המובאים פה אין לסמוך עליהם למעשה'.
  15. ^ שו"ת ים החכמה סימן ט'
  16. ^ ים החכמה תשע"א עמ' נג
  17. ^ שו"ת ים החכמה סימן א'
  18. ^ שו"ת ים החכמה סימנים ב' וג'.
  19. ^ שו"ת ים החכמה סימנים י"ג-י"ז