חסידות זווהיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האדמו"ר רבי גדליה משה (הראשון) מזווהיל
האדמו"ר הנוכחי רבי שלמה גולדמן מזווהיל
קובץ:ADMOR ZWIL.jpeg
האדמו"ר רבי גדליה משה (הנוכחי) מזווהיל
האדמו"ר רבי יעקב ישראל מזווהיל-מז'יבוז'
האדמו"ר רבי יצחק אהרן מזווהיל-מז'יבוז'

חסידות זווהיל (נקראת גם זוויהל - ביידיש זוועהיל הנפוץ יותר או זוויהעל) היא חצר חסידית שתחילתה בעיר נובוהרד-וולינסקי באוקראינה בשלהי מאה ה-18. נקראה עד ראשית המאה העשרים בשם זוויאהל (Звягель), כשבפי היהודים שמה זווהיל או זוויהל.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד החסידות היה רבי משה גולדמן מזווהיל, בנו השלישי של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, תלמיד הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש. בהתחלה סירב לשמש כאדמו"ר אך נעתר ללחצם של רבותיו רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי מרדכי מנישכיז והחוזה מלובלין. היה חתנו של הרב דוד זק אב"ד גראבוביץ. נפטר בי' באייר תקצ"א (1831).

בדור השני, מילא את מקומו, בנו, רבי יחיאל מיכל גולדמן מזווהיל. נולד בשנת תקמ"ח (1788). היה חתנו של רבי ישראל חיים מלודמיר, בנו של רבי אברהם המלאך וחתנו של רבי שלמה מקרלין. היה מקרב את פשוטי העם. נפטר בי"ב בתשרי תרי"ז (1857).

האדמו"ר השלישי היה בנו רבי מרדכי גולדמן מזווהיל. נולד בשנת תקפ"ה (1825). היה חתנו של רבי שלמה מגראינוב (מגזע ליניץ). היה שקוע בדבקות ובמחשבות שעות ארוכות. את כל כספי הפדיונות (-כספים שמקבל האדמו"ר מחסידיו, מעין משכורת) חילק לצדקה. חתנו היה רבי אברהם שמואל פצ'ניק מברזנה. בנים נוספים של רבי יחיאל מיכל היו רבי יצחק שלמה מזליחוב גם שימש באדמו"רות ונמשכה ממנו שושלת עד לשואה ראו להלן ורבי משה (חותנו של רבי מרדכי אריה בן רבי מאיר מפרמישלאן)‏[1].

בדור השלישי כיהנו שני בניו של רבי מרדכי כאדמו"רים וכרבני העיר:

רבי יחיאל מיכל מזווהיל, נקרא על שם סב סבו. לאחר הכיבוש הסובייטי עבר לקוריץ ובה נפטר לאחר תקופה קצרה, בשנת תרפ"ב. את מקומו ירש חתנו רבי יעקב ישראל קארף (תרמ"ג (1883 - תש"ז. בנו של רבי מרדכי בנו של רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש בנו של רבי יצחק מיאמפולה). בשנת תרפ"ד (1924) עבר לבוסטון בארצות הברית. חיבר מספר ספרים. בנו של רבי יעקב ישראל, רבי שמואל יצחק, מילא את מקומו. היה חתנו של רבי מנחם נחום טברסקי מסקווירא-מחנובקה. נפטר בשנת תשל"ה בבוסטון. את מקומו ממלא בנו רבי יצחק אהרן קארף, המכהן כאדמו"ר מזוויהל-מעז'יבוז' בבוסטון. חתן אחר של רבי יחיאל מיכל היה רבי פנחס רוקח מנאוואריה.

רבי שלמה גולדמן ("ר' שלומקה") כיהן כרב העיר וכאדמו"ר יחד עם אחיו שנים רבות. נולד בשנת תרכ"ט (1869). היה חתנו של רבי אלתר מדויד הורודוק. בשנת תרפ"ו 1926, עלה לארץ ישראל עם נכדו, רבי מרדכי. כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים".[דרוש מקור] הוא השתכן בירושלים בעיר העתיקה, שכר שם דירה קטנה וחי בה בצניעות. נהג לנסוע באוטובוס. נודע כבעל מופתים. נפטר בכ"ו באייר תש"ה (1945) ונטמן בהר הזיתים.

רבי שלמה הותיר את הרבנות בעיר זוועהיל לאחר עלייתו לבנו רבי גדליה משה, ששימש שם כרב במשך כמה שנים. היה חתנו של רבי דוד שלמה מקוברין. נאסר על ידי הקומוניסטים. לאחר ששוחרר כיהן כרב בעיירה על יד מוסקבה. בשנת תרצ"ז (1937) עלה לארץ ישראל. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו כאדמו"ר. נפטר כעבור כחמש שנים, בשנת תש"י (1949). הוא נטמן בבית העלמין בשיח' באדר. בנו של רבי גדליה משה, רבי מרדכי גולדמן השני (תרס"ו-תשמ"א, 1981-1905), כיהן שנים רבות בראש החסידות וביסס את מוסדות החסידות בארץ.

החסידות בדורנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת רבי מרדכי גולדמן השני בתשמ"א (1901), החלו ארבעה מבניו לכהן כאדמו"רים: רבי אברהם (נולד י"ז בתשרי תרצ"ד ונפטר בי"ב בטבת תש"ע, 29 בדצמבר 2009) ירש את מוסדות אביו[2]; רבי שלמה (חתנו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז קלויזנבורג) מכהן כאדמו"ר מזוועהיל-צאנז ביוניון סיטי; רבי יעקב לייב בבני ברק (חתן רבי נתן מזידיטשוב תל אביב, נפטר בשנת תשמ"ג); ורבי דוד, גם הוא בבני ברק[3].

לאחר פטירת רבי אברהם מונה בנו השני, רבי שלמה גולדמן לממלא מקומו. רבי שלמה היה חסיד סלונים עד מינויו לאדמו"ר. בנו הגדול, רבי גדליה משה גולדמן, מכהן אף הוא כאדמו"ר. חצרו מכונה "קהילת זוויהל" על מנת לבדלה מהחסידות המרכזית. לרבי גדליה משה בתי כנסת בירושלים וביתר עילית בהם פועלים כוללי אברכים.

בימי רבי שלמה נפתחה ישיבת זוויהל בשכונת בית ישראל ירושלים. ראש הישיבה הנוכחי הוא הרב מיכל זילבר. בעבר כיהן בישיבה הרב חיים ורנר, ובהשפעתו הפכו כמה מחסידי זוויהל לחסידי סלונים. בשנות ה-80 נבנה בניין חדש ומפואר לחסידות בשכונת שמואל הנביא. בבניין זה פועל גם אולם שמחות.

גזע זליחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השני של רבי יחיאל מיכל האדמו"ר השני מזוויהל, רבי יצחק שלמה מזליחוב, כיהן אף הוא כאדמו"ר. נולד בשנת תקע"ג. היה חתנו של רבי משה מקוז'ניץ. עסק במסחר ואחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר בזוויהל, במגנישוב (פולנית:Magnuszew) ובזליחוב (פולנית: Żelechów). נפטר בכ"ט בחשוון תרל"ב (1872).

בנו של רבי יצחק שלמה, רבי משה אליקים גולדברג מילא את מקומו. היה חתנו של רבי יהושע אשר מפוריסוב. כסבו רבי יחיאל מיכל היה גם הוא מקרב את פשוטי העם. נפטר בכ"ב בחשוון.[דרושה הבהרה] בנו של רבי משה אליקים, רבי יהושע אשר מילא את מקום אביו. המשיך במסורת אבותיו בקירוב אנשים פשוטים. נפטר בכ"ב בתשרי.[דרושה הבהרה] אחיו רבי ישראל חיים מסטוצק שימש כמו"צ בזליחוב ולאחר מכן כרב במודז'יץ ובסטוצק (אנ'). היה תלמידם של רבי יצחק מנישכיז ושל רבי אברהם מטריסק. נפטר בד' באלול תרפ"ד (1924)‏[4].

בנו של רבי יהושע אשר, רבי אברהם שלמה מילא את מקומו בזליחוב. נרצח על ידי הנאצים בעודו עטוף בטלית ובקיטל. אחיו של רבי אברהם שלמה שימשו אף הם כאדמו"רים. רבי אלימלך בריקא הסמוכה לזליחוב ורבי יעקב בלאסקרוב (פולנית: Łaskarzew). רבי אליעזר חיים, בן דודם רבי ישראל חיים, מילא את מקום אביו בסטוצק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 57
  • יעקב שלמה לוי. יסודי עולם, תולדות חיי האדמו"ר רבי שלמה זי"ע וכל שושלת האדמורי"ם מזוועהיל, ירושלים תשע"ה, שני חלקים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חתנו של רבי יחיאל מיכל היה רבי יעקב מרדכי בן הרב משה יוסף אב"ד הלקוביסק מגזע הבעל שם טוב. בנו של רבי יעקב מרדכי היה רבי יוסף חתן רבי אורי מרוהטין האדמו"ר השלישי מסטרטין
  2. ^ כתב בחדרי חרדים, שר וגדול נפל בישראל: האדמו"ר מזוויעהל, 29 בדצמבר 2009, באתר בחדרי חרדים
  3. ^ בן נוסף היה הרב יוסף, מנהל המוסדות, נפטר בתשמ"ד. חתניו של רבי מרדכי הם רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים, רבי נתן דוד רוזנבוים מזוטשקא, רבי יצחק שלמה סאפרין מקומרנה גבעת שאול ורבי יצחק לייפער האדמו"ר מברדיטשוב ארצות הברית
  4. ^ בנו היה רבי יצחק שלמה מקעלץ, חתנו של רבי חיים שמואל מחנטשין.