חסידות זווהיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האדמו"ר רבי גדליה משה (הראשון) מזווהיל
האדמו"ר הנוכחי רבי שלמה גולדמן מזווהיל
האדמו"ר רבי גדליה משה (הנוכחי) מזווהיל
האדמו"ר רבי יוסף ישראל מזווהיל-מז'יבוז'
האדמו"ר רבי יצחק אהרן מזווהיל-מז'יבוז'

חסידות זווהיל (נקראת גם זוויהל - ביידיש זוועהיל הנפוץ יותר או זוויהעל) היא חצר חסידית שתחילתה בעיר נובוהרד-וולינסקי באוקראינה בשלהי מאה ה-18. נקראה עד ראשית המאה העשרים בשם זוויאהל (Звягель), כשבפי היהודים שמה זווהיל או זוויהל.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד החסידות היה רבי משה גולדמן מזווהיל, בנו השלישי של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, תלמיד הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש. בהתחלה סירב לשמש כאדמו"ר אך נעתר ללחצם של רבותיו רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי מרדכי מנישכיז והחוזה מלובלין. היה חתנו של הרב דוד זק אב"ד גראבוביץ. נפטר בי' באייר תקצ"א (1831).

בדור השני, מילא את מקומו, בנו, רבי יחיאל מיכל גולדמן מזווהיל. נולד בשנת תקמ"ח (1788). היה חתנו של רבי ישראל חיים מלודמיר, בנו של רבי אברהם המלאך וחתנו של רבי שלמה מקרלין. היה מקרב את פשוטי העם. נפטר בי"ב בתשרי תרי"ז (1857). חתנו היה רבי יעקב מרדכי בן הרב משה יוסף אב"ד הלקוביסק מגזע הבעל שם טוב[1].

האדמו"ר השלישי היה בנו רבי מרדכי גולדמן מזווהיל. נולד בשנת תקפ"ה (1825). היה חתנו של רבי שלמה מגראינוב (מגזע ליניץ). היה שקוע בדבקות ובמחשבות שעות ארוכות. את כל כספי הפדיונות (-כספים שמקבל האדמו"ר מחסידיו, מעין משכורת) חילק לצדקה. חתנו היה רבי אברהם שמואל פצ'ניק מברזנה. מלבד ממשיכיו באדמו"רות זוויהל היו לו עוד שני בנים, רבי יצחק שלמה ששימש באדמו"רות בזליחוב (ראו להלן) ורבי משה (חותנו של רבי מרדכי אריה בן רבי מאיר מפרמישלאן).

בדור השלישי כיהנו שני בניו של רבי מרדכי כאדמו"רים וכרבני העיר:

רבי יחיאל מיכל גולדמן מזווהיל, נקרא על שם סבו. לאחר הכיבוש הסובייטי עבר לקוריץ ובה נפטר לאחר תקופה קצרה, בשנת תרפ"ב. את מקומו ירש חתנו רבי יעקב ישראל קארף (תרמ"ג (1883 - תש"ז. בנו של רבי מרדכי בנו של רבי יחיאל מיכל מדרוהוביטש בנו של רבי יצחק מיאמפולה). בשנת תרפ"ד (1924) עבר לבוסטון בארצות הברית. חיבר מספר ספרים. בנו של רבי יעקב ישראל, רבי שמואל יצחק, מילא את מקומו. היה חתנו של רבי מנחם נחום טברסקי מסקווירא-מחנובקה. נפטר בשנת תשל"ה בבוסטון. את מקומו ממלא בנו רבי יצחק אהרן קארף, המכהן כאדמו"ר מזוויהל-מעז'יבוז' בבוסטון. חתן אחר של רבי יחיאל מיכל היה רבי פנחס רוקח מנאוואריה.

רבי שלמה גולדמן כיהן כרב העיר וכאדמו"ר יחד עם אחיו שנים רבות. נולד בשנת תרכ"ט (1869). היה חתנו של רבי אלתר מדויד הורודוק. בשנת תרפ"ו 1926, עלה לארץ ישראל עם נכדו, רבי מרדכי. כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים".[דרוש מקור] הוא השתכן בירושלים בעיר העתיקה, שכר שם דירה קטנה וחי בפשטות וצניעות כאחד האדם. אולם תושבי ירושלים הכירו בגדולתו וכינוהו בחיבה 'ר' שלומקע'. התהלכו סביבו סיפורי נפלאות. נפטר ביום כ"ו באייר תש"ה (1945), ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

לאחר פטירתו המשיך בנו רבי גדליה משה גולדמן לכהן כאדמו"ר. רבי גדליה משה, חתנו של רבי דוד שלמה מקוברין, שימש כרבה של זוויהל לאחר עליית אביו ארצה, עד שנאסר על ידי הקומוניסטים. לאחר ששוחרר ממעצר ארוך כיהן כרב בעיירה על יד מוסקבה ובשנת תרצ"ז (1937), עלה לארץ ישראל. הוא נפטר זמן מועט אחר מינוי לאדמו"ר בשנת תש"י (1949). הוא נטמן בבית העלמין בשיח' באדר (סמוך לבנין הכנסת).

בנו של רבי גדליה משה, רבי מרדכי גולדמן השני, כיהן אחריו שנים רבות בראש החסידות והקים וביסס את מוסדות החסידות בארץ, בעזרת בנו הרב יוסף מנהל המוסדות (נפטר ט"ו באלול תשמ"ה). חתניו של רבי מרדכי הם רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים, רבי נתן דוד רוזנבוים מזוטשקא, רבי יצחק שלמה סאפרין מקומרנה גבעת שאול ורבי יצחק לייפער האדמו"ר מברדיטשוב ארצות הברית.

לאחר פטירת רבי מרדכי גולדמן השני, מילא את מקומו בנו רבי אברהם גולדמן (נולד י"ז בתשרי תרצ"ד ונפטר בי"ב בטבת תש"ע, 29 בדצמבר 2009)‏[2].

בנוסף החל לכהן בן נוסף של רבי מרדכי, רבי שלמה (חתנו של רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז קלויזנבורג) כאדמו"ר מזוועהיל-צאנז ביוניון סיטי. בן נוסף רבי יעקב לייב כיהן כרב הקהילה וכאדמו"ר לא רשמי בבני ברק (חתן רבי נתן מזידיטשוב תל אביב, נפטר בשנת תשמ"ג). לאחר פטירתו ממלא את מקומו בבני ברק אחיו רבי דוד.

לאחר פטירת רבי אברהם מונה בנו השני, רבי שלמה גולדמן לממלא מקומו. רבי שלמה היה חסיד סלונים עד מינויו לאדמו"ר.

בנו הגדול, רבי גדליה משה גולדמן, החל לכהן אף הוא וחצרו מכונה "קהילת זוויהל" על מנת לבדלה מהחסידות המרכזית. לרבי גדליה משה בתי כנסת בירושלים וביתר עילית בהם פועלים כוללי אברכים וארגונים נוספים.

קהילות ומוסדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמנו של רבי שלמה (ר' שלומקע) נפתחה ישיבת זוויהל בשכונת בית ישראל ירושלים. ראש הישיבה הנוכחי הוא הרב מיכל זילבר. בעבר כיהן בישיבה הרב חיים ורנר, אשר בהשפעתו קבוצה מחסידי זוויהל הפכו לחסידי סלונים. בשנות ה-80 נבנה בניין חדש ומפואר לחסידות בשכונת שמואל הנביא. בבניין זה פועל גם אולם שמחות.

לחסידות בתי כנסת וקהילות בירושלים, בני ברק וביתר עילית.

גזע זליחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השני של רבי יחיאל מיכל האדמו"ר השני מזוויהל, רבי יצחק שלמה מזליחוב, כיהן אף הוא כאדמו"ר. נולד בשנת תקע"ג. היה חתנו של רבי משה מקוז'ניץ. עסק במסחר ואחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר בזוויהל, במגנישוב (פולנית:Magnuszew) ובזליחוב (פולנית: Żelechów). נפטר בכ"ט בחשוון תרל"ב (1872).

בנו של רבי יצחק שלמה, רבי משה אליקים גולדברג מילא את מקומו. היה חתנו של רבי יהושע אשר מפוריסוב. כסבו רבי יחיאל מיכל היה גם הוא מקרב את פשוטי העם. נפטר בכ"ב בחשוון.[דרושה הבהרה]

בנו של רבי משה אליקים, רבי יהושע אשר מילא את מקום אביו. המשיך במסורת אבותיו בקירוב אנשים פשוטים. נפטר בכ"ב בתשרי.[דרושה הבהרה] אחיו רבי ישראל חיים מסטוצק שימש כמו"צ בזליחוב ולאחר מכן כרב במודז'יץ ובסטוצק (אנ'). היה תלמידם של רבי יצחק מנישכיז ושל רבי אברהם מטריסק. נפטר בד' באלול תרפ"ד (1924)‏[3].

בנו של רבי יהושע אשר, רבי אברהם שלמה מילא את מקומו בזליחוב. נרצח על ידי הנאצים בעודו עטוף בטלית ובקיטל. אחיו של רבי אברהם שלמה שימשו אף הם כאדמו"רים. רבי אלימלך בריקא הסמוכה לזליחוב ורבי יעקב בלאסקרוב (פולנית: Łaskarzew). רבי אליעזר חיים, בן דודם רבי ישראל חיים, מילא את מקום אביו בסטוצק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנו של רבי יעקב מרדכי היה רבי יוסף חתן רבי אורי מרוהטין האדמו"ר השלישי מסטרטין
  2. ^ כתב בחדרי חרדים, שר וגדול נפל בישראל: האדמו"ר מזוויעהל, 29 בדצמבר 2009, באתר בחדרי חרדים.
  3. ^ בנו היה רבי יצחק שלמה מקעלץ, חתנו של רבי חיים שמואל מחנטשין.