חסידות נובומינסק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יעקב ישראל קורף מזזווהיל-מז'יבוז' עורך טיש משפחתי עם הרבנים מרחמסטריווקא, נובומינסק, סקווירא, קופיטשניץ, בויאן, צ'רנוביל, קוסון, קוברין, שאץ, ברוד, טולנה וויז'ניץ. 1947

חסידות נובומינסק היא שושלת אדמו"רים שפעלה בפולין ובהמשך בארצות הברית. מייסד השושלת רבי יעקב פרלוב היה מצאצאי רבי מרדכי מנסכיז ורבי שלמה חיים מקוידנוב. נינו, רבי יעקב פרלוב, מכהן כיום כאדמו"ר מנובומינסק בניו יורק ומשמש יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

אדמו"רי החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יעקב פרלוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד חסידות נובומינסק היה רבי יעקב פרלוב (תר"זכ"ג באדר א' תרס"ב, 1902), בן נינו של רבי מרדכי מניסכיז. אביו, רבי שמעון מזאוויחוואסט, נשא את שם משפחת חותנו, רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב. רבי יעקב התייתם מאביו בגיל צעיר וגדל בבית סבו בקוידנוב. לאחר נישואיו לבתו של רבי לייבוש מפרוסקורוב התגורר בעיירה סטארשלה וכיהן שם ברבנות. בשנת תרל"ב (1872) עבר לנובומינסק (מינסק-מזובייצקי) הסמוכה לוורשה, שם זכה לפרסום רב ורבים נהרו לפתחו. בשנת תרנ"ו (1896) הקים בנובומינסק ישיבה שבה למדו כ-200 תלמידים.‏[1] חתנו היה רבי משה מרדכי ממזיבוז'-פלצוויזנה (אביו של הוגה הדעות אברהם יהושע השל).

בניו, רבי אלתר ישראל שמעון, רבי יהודה אריה ורבי שלמה חיים, כיהנו כאדמו"רים.

רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב מנובומינסק וצאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב (תרל"דו' בטבת תרצ"ג) היה בנו הבכור של רבי יעקב פרלוב. לאחר נישואיו לבתו של רבי ברוך מאיר מאזרניץ (בן רבי מנחם נחום בן רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל) התמנה לראש הישיבה שהקים אביו. באותן שנים היה צמוד לאביו ורשם את דברי תורתו. בשנת תרס"ב (1902), בהיותו בן 28, נפטר אביו והוא התמנה כאדמו"ר במקומו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה והמשיך שם להנהיג את עדתו. התפרסם בגדולתו בתורה ובצדיקותו ועמד בקשר עם גדולי האדמו"רים בפולין. נפטר בשנת תרצ"ג. דברי תורתו נאספו בספר "תפארת אי"ש" (על הגדה של פסח - ורשה תרצ"ג, על המועדים - ירושלים תשכ"ט). שניים מבניו, רבי נחום מרדכי ורבי יוסף, כיהנו כאדמו"רים. גידל את אחיינו, אברהם יהושע השל שהתייתם מאביו.‏[2]

  • רבי נחום מרדכי פרלוב מנובומינסק-ניו יורק (? – ט' באלול תשל"ו) היה חתנו של רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב. היה מגדולי האדמו"רים ומראשי אגודת ישראל בארצות הברית. ספרו "פאר נחום".
    • רבי יעקב פרלוב (השני), בנו של רבי נחום מרדכי, הוא מראשי היהדות החרדית בארצות הברית. מכהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית. ידוע בלמדנותו ובכושרו הרטורי. ספרו "עדת יעקב" על הש"ס. חתנו של רבי אברהם מזידיטשוב-שיקגו.
  • רבי יוסף מנובומינסק-ורשה הוכתר כאדמו"ר בוורשה בהיותו בן 17. היה חתנו של רבי שלמה טאוב מוולומין. בתקופת השואה שהה בגטו ורשה ובמחנה אושוויץ. ב-1944 השתתף בצעדה הרגלית למחנה ברגן-בלזן ונפטר ממחלה שבועיים לאחר שחרור המחנה.‏[3] משפחתו נספתה אף היא.

רבי יהודה אריה פרלוב מנובומינסק - וואלדובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה אריה פרלוב (תרל"זי' באלול תשכ"א, 1961), בנו השני של רבי יעקב מפרלוב, היה חתן רבי דוד טברסקי ממקארוב. התיישב בוואלדובה ושימש שם רב ואדמו"ר. בשנת תרפ"ב היגר לארצות הברית. ספריו "לב אריה החדש" ו"קול יהודה".‏[4]

רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה חיים פרלוב (תר"מי"א בתמוז תש"ג, 1943), בנו השלישי של רבי יעקב פרלוב, התפרסם כגדול בתורה כבר בצעירותו ובגיל 12 כבר שלח מכתבים לגדולי דורו. לאחר פטירת דודו-חותנו, רבי יהושע השל פאדובה מבולחוב, התמנה כאדמו"ר ורב במקומו. הקים ישיבה בעירו. היה חותנם של הרב אלימלך בן ציון שפירא בנו של האדמו"ר מפיאסצנא ושל רבי דוד משה מגוואדז'יץ. בתקופת השואה עודד וחיזק את בני קהילתו. בשנת תש"ג נלקח לגטו סטרי ובי"א בתמוז הוצא שם להורג בכיכר העיר כשהוא עטוף בטלית. בני משפחתו נספו גם הם בשואה מלבד בתו וחתנו. ספריו: "קהלת שלמה", "מקדש שלמה" ו"מעשה אבות".‏[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודותיו ראו: שמואל מאירי, ‏שושלת נובומינסק, בית יעקב, גיליון 212/213, עמוד 17
  2. ^ אודותיו ראו כאן; ספריו: תפארת איש על הגדה של פסח, ורשה תרצ"ג, באתר HebrewBooks
  3. ^ אודותיו ראו: פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה; גם במיידאנק ואושביץ זהרו פניהם, בית יעקב, גיליון 47, ניסן תשכ"ג (1963), עמ' 9, באתר HebrewBooks
  4. ^ לב אריה החדש - חלק א', ירושלים תרצ"ג, באתר HebrewBooks; לב אריה החדש - חלק ב', ירושלים תרצ"ג, באתר HebrewBooks; קול יהודה, ברוקלין תש"ו, באתר HebrewBooks
  5. ^ אודותיו ראו: פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה; מספריו: מקדש שלמה, בילגוריא תרצ"ז, באתר HebrewBooks; מעשה אבות, סיגט תרס"ז, באתר HebrewBooks.