טבע עירוני בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טבע עירוני או אתרי טבע עירוני הוא מושג שנטבע במהלך השנים הראשונות של המאה ה-21 משהתברר כי תהליכים אורבאניים מואצים מציבים איום על שטחים פתוחים בתוך ערים או בשוליהם. המונח "טבע עירוני" הוא חלק מתפיסה תכנונית שבמרכזה שילוב השטחים הפתוחים ברקמה העירונית של העיר.

מאפייני אתרי טבע עירוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טבע עירוני בישראל

אין הגדרה מחייבת לאתר טבע עירוני, מלבד העובדה שעל האתר להיות בתחומי עיר או בתחומי תכנון העיר. התפיסה הרעיונית של אתרי טבע עירוני ושילובם איננו חדש לחלוטין ונכון לשנת 2008 ניתן למצוא את שילוב הקונספציה בערים גדולות בעולם כחלק ממגמה ההולכת ותופסת אחיזה בעריכת תוכניות מתאר. בלונדון קיימת מזה זמן רב, מערכת רחבת היקף של אתרי טבע עירוניים המחולקים לאתרים לפי רובע, ואתרים שכונתיים, גם בניו יורק וברצלונה, נעשה ניסיון בשילוב אתר טבע וזאת מעבר לשימור פארקים, במקומות אלו בוצע שיקום של אזורים עירוניים לטובת שמורות טבע וחיי הבר.

האתרים הם בגדלים שונים - החל מאתרים גדולים המתבססים על מרחב ושטחים פתוחים, חלקם של האתרים הם מתחמים מצומצמים בעלי ערך ייחודי ואתרים קטנים המייצגים תופעת טבע. אתרי טבע עירוני אינם מוגבלים לערכי טבע ועשויים לכלול גם אתרים מעשה אדם המשתלבים ליצור מערכות אקולוגיות ייחודיות ונקודות בעלות עניין.

אתרי טבע עירוני בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמק הצבאים במבט מבית וגן

תכנון העיר בירושלים מתבסס, עוד מתקופת המנדט, על בניה בראשי השלוחות, אשר ביניהן ערוצים פתוחים. הקשר בין העמקים החודרים אל השטח הבנוי לבין השטחים הפתוחים הגובלים בעיר, מאפשר את קיומם של חיי בר בתוך המרקם העירוני. כ-40% משטחה של ירושלים מוגדר שטח פתוח.

במסגרת תוכנית מתאר מקומית 2000 ירושלים[1] שהוצגה בפני הציבור בשנת 2004 הוקדשו פרקים לשימור אתרים ולטיפוח אתרי טבע עירוני. במסגרת זאת, העירייה ביקשה לנסח מדיניות אקולוגית כלל עירונית ובתהליך ארוך ומעמיק הפיקה מסמך שכזה. על מנת להבין את ערכם של שטחי הטבע העירוני בעיר כמכלול וערכו של כל אתר ביחס לאחר, סווגו ומופו כלל השטחים הפתוחים ונבחנו על פי קריטריונים, כאשר לכל קריטריון ניתן ציון על פי חשיבותו. לדוגמה, הקריטריונים – 'קישוריות' האתר לאתרים אחרים ו'מספר תצורות הצומח הנדירות' באתר קיבלו ניקוד גבוה יותר ממיקום האתר בעיר. מתוך הממצאים, האתרים וסווגו ל-3 רמות פיתוח: אזור לשימור, אזור חיץ, ואזור מוטה פיתוח. בהתאם לכך נקבעו הנחיות התנהלות העיר באתרים. לדוגמה, קליטת קהל לא תתאפשר באזורים לשימור מלבד שבילים למעבר הולכי רגל, באזורי חיץ תתאפשר קליטת קהל בהתאם לגודלם ומיקומם ובאזורים מוטי הפיתוח, תתקיים קליטת קהל אינטנסיבית. נערך סקר מקיף שבמהלכו הוקם מסד נתונים של כ 150 אתרים. מתוך רשימת האתרים במסד הנתונים, נבחרו 5 אזורים לגביהם נקבע כי הם בעלי חשיבות וראויים להיכלל במסגרת ההגדרה של אתר טבע עירוני מחד ותוכנית המתאר מאידך. תוכנית המתאר קובעת הנחיות מפורטות המתוות דרכים להפעלת האתרים ולשמירת המגוון הביולוגי בשטחם. 15 אתרים נוספים הוגדרו "ייחודיים" ולגביהם ניתנו "הנחיות כלליות" האמורות להסדיר "פיתוח מבוקר".

בנוסף, בחנה העירייה את עצמה על פי מדד סינגפור, המעודד מעקב שוטף ומתעסק רבות בדרכי העלאת המודעות הציבורית בנושא, חינוך, קשרים בין-עירוניים ובינלאומיים והקצאת משאבים.‏[2]

ארגונים ירוקים ובראשותם החברה להגנת הטבע מנהלים רשימה מקבילה, רחבה יותר של אתרי טבע עירוני ובראשם התחנה לחקר ציפורי ירושלים.

בריכת ממילא ובית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – בריכת ממילא, בית הקברות ממילא
בריכת ממילא בקיץ 2004. ניתן לראות את חלוקת קרקעית הבריכה לשטח מרובה צמחייה (הקרוב יותר לצופה) ולשטח עקר. היקוות המים בחורף מתקיימת בשטח העקר - השטח המזרחי של הבריכה.

בריכת ממילא היא בריכת אגירה בירושלים, הממוקמת במזרחו של גן העצמאות, בתחומו של בית הקברות ממילא בין רחוב הלל לרחוב אגרון. חלק מהבריכה בנוי וחלק ממנה חצוב בסלע. הבריכה היא בגודל 97×65 מטר ועומקה המרבי הוא 6.6 מטרים. למרות ניתוקה של הבריכה מאגן ההיקוות הטבעי שלה, בימי החורף מתנקזים אל הבריכה מי גשמים מועטים, ויוצרים שלולית חורף בכמחצית משטח קרקעית הבריכה. זוהי שלולית החורף היחידה באזור ירושלים.‏[3] המערכת האקולוגית שמתקיימת בכל חורף בבריכה כוללת סרטנים זעירים, אצות וקרפדות, שמתעוררים לחיים עם הצפת השלולית.

גבעת התנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעת התנ"ך היא גבעה חשופה מעל החאן הירושלמי מול תחנת הרכבת ירושלים. הגבעה נמצאת על קו פרשת המים של ירושלים - מצד אחד עמק רפאים הזורם לים התיכון ומצד שני גיא בן הינום ונחל קדרון הזורמים לים המלח. במורד הגבעה נמצאת כנסיית סנט אנדרוז הצופה לעבר גיא בן הינום והר ציון. הגבעה היא אחת משש הכיפות האחרונות שנותרו ללא בניה בעיר. למרות שטחה המצומצם, הגבעה מתמלאת בפריחה צפופה בעונות המעבר- בסתיו נמצא בה בעיקר את הפרח בן-חצב סתווני וריכוז מרשים של חצבים. באביב הגבעה מתכסה במרבדי כלניות ונוריות ירושלים. בחורף ניתן לחזות במעבר עופות דורסים ועופות דואים אחרים מעל הגבעה וכן במספר חוגלות הנוחתות לביקור‏‏.‏[4] יש הסוברים[דרוש מקור] כי זהו ההר המוזכר בספר יהושע (טו ח) בהקשר לגבולות נחלת שבט יהודה: "וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֶל-כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב--הִיא, יְרוּשָׁלִָם; וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-רֹאשׁ הָהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵי-הִנֹּם יָמָּה, אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק-רְפָאִים, צָפוֹנָה."

הגבעה ממוקמת בקואורדינטות31°46′05.13″N 35°13′31.79″E / 31.7680917°N 35.2254972°E / 31.7680917; 35.2254972קואורדינטות: 31°46′05.13″N 35°13′31.79″E / 31.7680917°N 35.2254972°E / 31.7680917; 35.2254972

עמק פרי הר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמק הצבאים

עמק פרי הר ידוע גם בשם "עמק הצבאים" הוא עמק פתוח המשתרע על שטח של 205 דונם בלב ירושלים, בין השכונות גבעת מרדכי, צומת פת וכביש בגין). הוא קרוי "עמק הצבאים" על שם עדר של כעשרים וחמישה צבאים החיים בו, ו-"עמק פרי הר" על שם האגודה החקלאית של מעלה החמישה וקרית ענבים. הקיבוצים חכרו את הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל בתמורה לקרקע שהייתה בבעלותם באזור המרכז. הקרקע שימשה את הקיבוצים למטרות חקלאיות, עד שהשימוש החקלאי בה הפך להיות לא כדאי מבחינה כלכלית.

ניתוק העמק יצר מעין מכלאת ענק בה מתקיימים הצבאים כבר מעל 10 שנים. תוכניות בניה שהוגשו על ידי יזמים בהזדמנויות שונות עוררה התנגדות והביאו להתארגנות של תושבים וגופים חברתיים וסביבתיים. בעקבות ההתנגדות העזה בוטלה התוכנית והעמק הוכר כאתר המיועד לאתר טבע עירוני מלבד הצבאים מקיים העמק מגוון ביולוגי הכולל מגוון מערכות צומח, מכרסמים, זוחלים וטורפים.

חורשת הירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

חורשת הירח היא חורשת אורנים בשכונת טלביה בירושלים, מול התיאטרון. השכונה גובלת מדרום ברחוב גדליהו אלון, ורחוב הגדוד העברי ומצפון ברחוב דובנוב ורחוב שופן. במרכז החורשה עובר כביש שמחבר את רחוב דוד מרכוס ורחוב כ"ט בנובמבר. החורשה משמשת כאתר נופש פעיל לתושבי העיר ומתקיימות בה פעילויות בתי ספר, חוגי טבע ותנועות נוער ומדורות ל"ג בעומר. החורשה ניטעה בסוף המאה ה-19 לשמש כגן סביב בית החולים למצורעים שהוקם בסמוך.

בתחילת שנות השמונים הוכשר חלק מן החורשה כמגרש חניה זמני לשבע שנים לשימוש באי התיאטרון. בפועל קיים המגרש הזמני כעשרים וחמש שנה, במהלכן עלו ונפלו תוכניות בניה שונות במתחם החניון והחורשה. רק לאחרונה, ולאחר מאבקים ציבוריים של תושבי השכונה ופעילי איכות הסביבה, הוכרזה החורשה כאתר טבע עירוני. בשטח ששימש כחניון ייבנה פרויקט מגורים ותחתיו חניה תת-קרקעית, אך כמעט ללא פגיעה ישירה בחורשה הקיימת.

בחורשה מתקיים מגוון עצום של פרחי בר וציפורים. החורשה שעמדה בסכנה מתמדת להפוך קורבן לפיתוח עירוני הפכה מוקד פעילות ועניין של גורמים סביבתיים, שבשילוב פורום תושבים פעילים מובילים מהלך לשמירה על הצביון המיוחד של החורשה. יוזמות אלו כוללות פעולות של קצירת עשבים למניעת שריפות, עידוד קינון של ציפורים על ידי הנחת תיבות קינון, סידור שבילים ופינות ישיבה.‏‏‏[5]

נחל כוס ויער גילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור הרחב ביותר מבין האתרים. יער גילה גולש משולי שכונת גילה שבה הוא גובל לכוון נחל כוס. היער הוא תוצאה של פעולות נטיעה אינטנסיביות מעשה ידי אדם ומגוון העצים בו כולל אורן ירושלים, ברוש מצוי ועצי זית. ביער ניתן למצוא בעלי חיים מקומיים ובהם תן זהוב, שועל מצוי, צבי ארץ ישראלי וחוגלה, ביער נתגלו אתרי קינוי של בז מצוי.

נחל כוס, הוא אחד מיובליו של נחל רפאים. הנחל יורד מכוון גילה לגן הטכנולוגי מלחה. הנחל נקרא על שם כוס החורבות שפרטים ממנו מקננים בנחל.‏[6]

ערוץ הנחל הוא כמיקרוקוסמוס המייצג ומכיל בתוכו את הנופים האופייניים להרי ירושלים, בסמוך למעלה הנחל מצויים שרידיה של מצודת דרכים ממנה נותרו מבנה קמרונות בנוי אבני גזית.

במורד חורש, כרמי זיתים מעובדים על ידי חקלאים מהכפר שרפאת, בכל סתיו נערך בנחל מסיק זיתים חגיגי. בין הזיתים מצויים שרידים של מדרגות חקלאיות ושומרות עתיקות, בין הבודדות שנותרו בתחום העיר. בין הזיתים נמצאות שקדיות ענק. בערוץ הנחל ניטע -בתקופת המנדט- יער אורנים עבות. אחד המאפיינים הגאולוגיים הייחודיים לנחל היא כיפת כוס שהיא כיפת קירטון במרכז אגן נחל כוס. על הכיפה גדלים עוזרר חד-גלעיני, עצי תאנה, אלה ארצישראלית, וזית, על הכיפה פורחים באביב מרבדי פריחה של דבורנית שחומה ושיחי קורנית. בחודשי האביב והקיץ משמשת הכיפה כמקום הזדווגות לאלפי פרפרים וחיפושיות פרת משה רבנו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התוכנית המוצעת ועיקרי מדיניות התכנון - קובצי PDF להורדה, דבר המנכ"ל, באתר עיריית ירושלים
  2. ^ טבע בעיר ירושלים- מדיניות אקולוגית כלל עירונית, עיריית ירושלים החברה להגנת הטבע, יולי 2013
  3. ^ קהילת הקרפדות עזבה את מרכז העיר, באתר 02net,‏ 13 באפריל 2005
  4. ^ גבעת התנ"ך, באתר ארכיון החדשות של התחנה לחקר ציפורי ירושלים
  5. ^ רז עפרון, חורשת הירח, באתר ירושלים בת-קיימא, 6 בספטמבר 2006
  6. ^ עמיר בלבן, הפינה של עמיר בכל העיר - סחלב עם בולבול על כיפת כוס, באתר ארכיון החדשות של התחנה לחקר ציפורי ירושלים