מבצע נחשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מבצע נחשון הוא מבצע במסגרת מלחמת העצמאות, שהחל בליל 5-6 באפריל 1948 והסתיים ב-15 באפריל. מטרתו הייתה לפרוץ את המצור על ירושלים, יצירת ציר מאובטח, ארגון, ביצוע, העברה ואבטחת שיירות אספקה ותגבורת לירושלים. יש מקורות המצרפים את מבצע הראל שיצא לדרך מיד עם סיומו של מבצע נחשון והתרחש בין ה-15 ל-21 באפריל ומרחיבים בזה את מבצע נחשון. במהלך הדיון על הכנת המבצע החליט יגאל ידין לקרוא למבצע בשם "נחשון", על שם נחשון בן עמינדב, שלפי האגדה‏[1] קפץ ראשון לים סוף. יותר מאוחר, אנשי חטיבת עציוני, שהשתלטו על הקסטל, קראו למבצע זה על שמו של חברם נחום שושני שנהרג בצובה, בלא שידעו כי המבצע כבר נקרא כך קודם.


מטרת המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד בן-גוריון כמחזיק בתיק הביטחון לאותה עת, ואשר ראה את ירושלים כמרכז הכובד של המערכה כולה, הורה לרכז כוח גדול של כ־1,500 לוחמים למבצע זה. ערב המבצע הסביר בן-גוריון כי ישנם שלושה מרכזים עיקריים לחשיבות המבצע: תל אביב, חיפה וירושלים. כמו כן, טען בן-גוריון, כי הכנעת ירושלים תהיה מכה אנושה ליישוב היהודי, ולכן יש לצאת למבצע בלי להתחשב בסיכונים. המבצע נועד ליצור ציר מאובטח לעיר, ולשם כך השתלטו על הכפרים הערביים בין חולדה לקריית ענבים, והרסו את בתיהם. מבצע זה סימן מפנה במדיניות ההגנה, שעד אליו, בהתאם להוראות תוכנית ד'[דרושה הבהרה], הייתה להשאיר על תילם כפרים שלא גילו התנגדות. במבצע זה, בעקבות חזרת הכוחות הערביים לאל-קסטל, ננקטה מדיניות לפיה כפרים באזורים אסטרטגיים או לאורך כבישים חשובים ייהרסו גם אם נכבשו ללא קרב.

הרכב הכוח והלחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מברק היציאה למבצע נחשון

בראש המבצע עמד מפקד חטיבת גבעתי, שמעון אבידן.

המבצע נקרא על שם נחשון בן עמינדב, שלפי המדרש היה הראשון מבני ישראל שנכנס לים סוף ביציאת מצרים, והפך לסמל של ראשוניות וחלוציות. בנוסף, המבצע נקרא על שם נחום שושני, שכינויו בהגנה היה "נחשון", שנהרג באותה שנה. כוח המבצע כלל כ־3 גדודים:

  1. גדוד בפיקודו של חיים לסקוב, שהוצב בגזרה המערבית (חולדה הערבית, דיר מוחיסין).
  2. גדוד בפיקודו של יוסף טבנקין, שהוצב בגזרה שבין שער הגיא לקריית ענבים.
  3. גדוד ששימש כעתודה ובראשו אלדד אוארבך-אבידר.

הכוח יצא מחולדה, חסם את כבישי הגישה וחיבל בדרכים הצדדיות ובאותו זמן חלק מהכוח יצא לתקוף את חולדה הערבית ואת הכפר דיר מוחיסין. בחצות הלילה (5/6.4) נעה מחולדה שיירת נחשון הראשונה בת 62 כלי רכב וחולדה הערבית נכבשה ללא התנגדות. האזור המערבי היה שקט יחסית עד גמר מבצע נחשון לעומת האזור המזרחי (הקסטל), שלבסוף נפל לאחר שמונת ימי קרב הקסטל שפתח את הכביש לתנועה.

על אף שעברו רק שלוש שיירות בשמונת ימי המבצע, מבצע זה הוגדר כהישג צבאי על שום עצם פריצת המצור על ירושלים והעברת היוזמה לידי כוחות המגן העבריים.

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר פריצת הדרך, יצאה שיירה של 60 מכוניות מחולדה לירושלים. בסיומו של המבצע ב־15 באפריל, דווח מעברן הבטוח של 4 שיירות לעיר הנצורה, אך מיד עם תומו הדרך לירושלים נחסמה שוב.

על אף שהמצור הערבי על ירושלים נפרץ לפרק זמן קצר בלבד, הייתה למבצע חשיבות רבה:

  1. הועברו כמויות גדולות של מזון ואספקה לירושלים העברית, שאיפשרו לה להחזיק מעמד במצור (שחודש לאחר תום המבצע) עד לפריצת דרך בורמה ביוני 1948.
  2. היישוב היהודי בא"י הוכיח בפעם הראשונה שהוא מסוגל ליטול יוזמה צבאית ולתקוף.
  3. המורל בארגון "ההגנה" עלה.

מבצעים נוספים שמטרתם הייתה לפנות את הדרך לירושלים ולסביבתה בוצעו לפרקים במהלך ארבעת השבועות הבאים.

מבצע הראל יצא לדרך מיד עם סיומו של מבצע נחשון ומיד לאחריו (22 באפריל) החל מבצע יבוסי. המבצעים מכבי וקילשון ניסו גם הם לפרוץ את הדרך לירושלים ולהסיר את המצור; הם התרחשו במהלך חודש מאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות

שמואלהשמדחסידהנחשוןהראליבוסיחמץיפתחמטאטאמכביכיתוריובלברקגדעוןבן עמימדינהקילשוןבלקנמלבן נון א'בן נון ב'ארזפלשתיצחקיורםאנ-פארברושדקלדניבתקקדםמוות לפולששוטרגי"סאבקולוטהיואבאגרוףההריקביעלחירםשמונהלוטהתחלהאסףחורבחיסולעוזיצובעובדה