עמוד האש (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמוד האש
עטיפת מארז ה-DVD, עליו לוגו הסדרה
סוגה תעודה
יוצרים יגאל לוסין והפקה של יעקב אייזנמן
כותבים יגאל לוסין
ארץ מקור ישראל
מספר עונות 1
מספר פרקים 19
שידור
רשת שידור הערוץ הראשון
ערוץ ההיסטוריה (במסגרת שידורי הכבלים והלוויין)
תקופת שידור
מקורית
19811981

עמוד האש היא סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ הראשון על תולדות הציונות.

הסדרה שודרה במשך כחמישה חודשים בחורף ואביב 1981 וזכתה לאחוזי צפייה גבוהים מאוד. הסדרה שודרה מאז מספר פעמים בשידורים חוזרים בערוץ הראשון ובערוץ ההיסטוריה.

על הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה מתמקדת בתולדות הציונות החל משנת 1896, עם ההתעוררות הלאומית של הרצל, דרך תולדות העם היהודי במאה העשרים, התעוררות הציונות, העליות לארץ לפני קום המדינה, תחיית הלשון העברית, השלטון העות'מאני והמנדט הבריטי בארץ ישראל, האנטישמיות באירופה, עליית הנאצים והשואה, תולדות היישוב העברי והמאבק לעצמאות ומסתיימת בשנת 1948, עם הכרזת העצמאות והקמת מדינת ישראל.

"עמוד האש" נכתבה מנקודת מבט ציונית ולא מתחה כמעט ביקורת על מעשי הציונות ומחולליה (זאת בניגוד לסדרת ההמשך שלה "תקומה" מ-1998, שהתמקדה בתולדות מדינת ישראל והופקה, לטענת רבים, מנקודת מבט פוסט-ציונית).

הסדרה נחשבה להפקת ענק יוקרתית של הטלוויזיה הישראלית. הושקעו בה תקציבים גדולים ואנשי הטלוויזיה עבדו על הפקתה במשך חמש שנים החל מ-1976, בפיקוחם של חמישה היסטוריונים. היוצר, החוקר, התסריטאי והעורך הראשי שלה הוא יגאל לוסין והמפיק הוא יעקב אייזנמן.

הרעיון להפיק סדרה על הציונות הובא בעקבות מלחמת יום כיפור ולאחר החלטת האו"ם 3379 ב-1975, שהשוותה את הציונות לגזענות. לטענת יגאל לוסין (בהקדמה לספר "עמוד האש"), "אז התעורר הצורך להסביר לעולם, ציונות מהי. בעצם, התברר גם הצורך להסבירה לעצמנו". הסדרה התבססה על חומר ארכיוני רב מארכיונים רבים ברחבי העולם ועל 250 מרואיינים מהארץ ומחו"ל, כולל אנואר סאדאת, אבא אבן, גולדה מאיר, מנחם בגין, ניצולי השואה ועוד.

הסדרה יצאה בעברית ובאנגלית. הקריין בגרסה העברית היה יוסי בנאי, ובגרסה האנגלית - איאן מק'קלן. את המוזיקה המקורית שליוותה את הסדרה כתב, עיבד וניצח על ביצועה שם טוב לוי. הפרק הראשון שודר גם בטלוויזיה הרוסית לאחר נפילת הקומוניזם.

בשנת 1998 הפיק הערוץ הראשון סדרה תיעודית נוספת בשם "תקומה", אשר למעשה המשיכה מן המקום בו "עמוד האש" עצרה, ומספרת על ההיסטוריה של מדינת ישראל מקום המדינה ועד רצח רבין בשנת 1995.

הסדרה עדיין משודרת בשידורים חוזרים, פעם לתקופה. בשנת 2008 היא שודרה בערוץ ההיסטוריה. באותה שנה החלה רשות השידור להעלות את פרקי הסדרה לאתר האינטרנט שלה, לרגל שנת ה-60 למדינת ישראל. בשנת 2005 יצאו לאור כל פרקי הסדרה ב-DVD בעברית ובאנגלית. נוסף על הקופסה המהודרת של תקליטורים מסופר סיפור תולדות הציונות באלבום מהודר, המשלב טקסט ותמונות מתוך הסדרה המצולמת (הוצאת שקמונה וכתר, 1982).

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979, טרם הקרנת הסדרה, הקימה ויקי שירן תנועה בשם "ציונות למען שוויון", בה היו חברים גם סמי סמוחה ודניאל בן סימון, שנלחמה נגד היעדר יצוג הולם של המזרחים ב"עמוד האש". התנועה, ש"שמה לה למטרה ללחום בכל דרך חוקית נגד הקרנת תוכנית הטלוויזיה 'עמוד האש'"‏‏[1], יוצגה על ידי עורך הדין שמעון שטרית. היא הגישה מספר עתירות נגד הקרנת התוכנית לבג"ץ, אולם אלו נדחו סופית בשנת 1981 על ידי בית המשפט. בין הסעיפים שהועלו כנגד הסדרה בבית המשפט היו הטענות הבאות:

  • "חלק גדול מדי באופן יחסי, על פי מבחני הסבירות של המאמצים שהושקעו על ידי מפיקי הסדרה והצוות המועסק על ידם, בחשיבה, בזמן ובממון, באיסוף חומר, ובעריכת מחקרים ותחקירים, התמקדו בגושים של מזרח, מרכז ומערב אירופה, בעוד שהגוש אסיה-אפריקה-בלקן, לא זכה לטפול הולם, לא נערך לגביו מחקר ראוי, ולא הוקצו לו משאבים ראויים, על פי מבחני הסבירות". ‏‏[1]
  • "מפיקי הסדרה ועובדיהם התעלמו מעובדות היסטוריות שאינן שנויות במחלוקת המעידות על תרומת יהודי המזרח למפעל הציוני ותקומת מדינת ישראל. כך, למשל, לא דווחו כלל על עליות יהודים מארצות האסלאם והבלקן במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, עליות שהיוו חלק נכבד מהתשתית היהודית בארץ ישראל המחודשת ולא דיווחו על העלייה הבלתי לגלית רחבת ההיקף מארצות המזרח והתעלמו משעור העלייה הגבוה של היהודים מארצות אלה".‏‏[1]
  • "בהתמקדותה ביהדות אשכנז ובהתעלמות מהתהליכים שהתרחשו אצל יהודי המזרח חוטאת הסדרה בחוסר איזון משווע ואינה משקפת את כל שבטי ישראל כראוי תוך הצגת הנושא באורח בלתי מאוזן ותוך פגיעה קשה בתדמיתה של יהדות המזרח בעיני עצמה כבעיני אחרים".‏‏[1]

בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי למרות שיש לעותרים זכות עמידה הרי ש

הנדרש מבית-משפט למהותו אינו אלא אקט חד וחלק של צנזורה כפשוטה, שהוא, למשל, באופן ברור וגלוי מעבר לדרישה לזכות התגובה למען האיזון וההצגה ההוגנת

– נימוקי השופט מאיר שמגר

השופטת מרים בן פורת הביעה את דעתה כי אין בדחיקת מקומם של המזרחים משום פגיעה בשל העובדה שמדובר בחלקים של אותו עם.

"יהדות המזרח" כמו "יהדות אשכנז" אינן אלא אברים של אותו גוף, שעליו יש לשמור מפני פיצול מזיק, שריח של פירוד לבבות נודף ממנו. לפי הלך מחשבה זה ספק בלבי, אם יכולים העותרים להישמע בטענה, כי הסדרה המוקרנת בטלוויזיה מהווה "פגיעה קשה בתדמיתה של יהדות המזרח בעיני עצמה כבעיני אחרים", משל היה זה גוף נפרד, הנושא את עצמו, ואשר שאר חלקי העם הם, מן הסתם, אותם "אחרים", שבעיניהם הושפל כבודו.

– נימוקי מרים בן פורת בדחיית העתירה

פרקי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]