סרס (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סֶרֶס
Σέρρες
Serres overview.jpg
מראה העיר סרס מהאקרופוליס
מדינה / טריטוריה Flag of Greece.svg  יוון
חבל ארץ מרכז מקדוניה
נפה סרס
ראש העיר יואניס ולאכוס
שטח 252.973 קמ"ר
גובה 50 מטרים
תאריך ייסוד המאה ה-5 לפנה"ס
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

76,817‏  (נכון ל-2011)
241 נפש לקמ"ר (נכון ל-2011)
קואורדינטות 41°05′N 23°33′E
אזור זמן UTC +2
http://www.serres.gr
כנסייה בעיר סרס

סֶרֶס (יוונית: Σέρρες, טורקית: Serez, בולגרית: Сяр, לאדינו: סיריס) היא עיר בצפון מזרח יוון בחבל מרכז מקדוניה, הממוקמת 24 ק"מ צפונית מזרחית מתוואי הנהר סטרומה ו-69 ק"מ צפונית מזרחית לעיר סלוניקי. סרס היא עיר הולדתם של הזמרת הנודעת גליקריה והכדורגלן אנגלוס חריסטיאס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הראשון לעיר מופיע בכתבי הרודוטוס מן המאה ה-5 לפנה"ס בהם היא מכונה סיריס. מאוחר יותר נזכרת העיר בכתביו של טיטוס ליוויוס בשם סיראה. היישוב הפך לעיר מבצר תחת שלטון האימפריה הביזאנטית ובתקופת האימפריה הבולגרית השנייה הפך לאתר קרבות בין שתי הישויות. בשנת 1256 נכבשה העיר על ידי צבא האימפריה של ניקאה וב-1345 הפכה חלק מממלכת סרביה. הביזאנטים חזרו וכבשו את העיר ב-1371, אך ב-1383 נפלה העיר לידי צבאו של מוראט הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית.

במהלך מלחמת הבלקן הראשונה, ב-6 בנובמבר 1912 נכבשה העיר על ידי כוחות מצבא ממלכת בולגריה בפיקודו של גאורגי טודורוב, אך במלחמת הבלקן השנייה ב-11 ביולי 1913, נכבשה העיר בידי כוחות ממלכת יוון בפיקודו של יורש העצר קונסטנטין. הצבא הבולגרי הנסוג נקט במדיניות של אדמה חרוכה והעלה את העיר באש. במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר שוב על ידי צבא בולגריה, במסגרת הקרבות בחזית המקדונית והיא הוחזרה ליוונים רק לאחר כניעת בולגריה למדינות ההסכמה בשלהי 1918.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרפה בולגריה למדינות הציר בחותמה על ההסכם התלת צדדי. ב-6 באפריל 1941 פלשו הגרמנים ליוון דרך בולגריה וממלכת יוגוסלביה, כבשו אותה ומסרו את שטחי תראקיה המערבית, מקדוניה המזרחית ובכלל זה העיר סרס לחזקת בולגריה[1]. בספטמבר 1944 נכבשה בולגריה על ידי הצבא האדום וחודש מאוחר יותר הוחזרה העיר סרס לחזרת היוונים.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרס היא מרכזו של אזור חקלאי ומרכז מסחר אזורי בתחומי הטבק, התבואה והבקר לתעשיית מוצרי חלב ובשר. בתמיכת הממשלה היוונית הפך האזור החל משלהי המאה ה-20 למרכז תעשיית טקסטיל.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר שורר אקלים ים תיכוני עם מאפיינים מקצינים של אקלים ממוזג בשל משטר הרוחות מכיוון הרי הרודופי. הטמפרטורה השנתית הממוצעת הינה 15oc וכמות המשקעים הממוצעת עומדת על 600 מ"מ גשם.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות יוון

בעיר סרס התגוררה מראשית המאה ה-16 קהילה יהודית ספרדית משגשגת בת כ-2,000 נפשות בעלת מוסדות חינוך וציבור. המקובל הידוע הרב יוסף טאיטאצאק[2] מחבר ספר המשיב[3] כיהן כרבה של הקהילה. במהלך המאה ה-17 חוותה הקהילה משבר קשה בשל תנועת השבתאות שפשטה בקרבה. תהליך נסיגתה של האימפריה העות'מאנית הוסיף למשבר התרבותי וההלכתי, גם מימד כלכלי וכך הלכה והצטמצמה הקהילה‏[4]. חלק מיהודי העיר היגרו לאסיה הקטנה או עלו לארץ ישראל והם כונו סיריסלי. בהמשך הכינוי הפך לשם המשפחה שיריזלי[5]. בפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 600 נפשות‏[6]. ב-22 בפברואר 1943 נחתם הסכם בין ממשלת בולגריה ששלטה בעיר לגרמניה הנאצית, אשר השלב הראשון בו היה שילוח 12,000 יהודי תראקיה ומקדוניה הוארדארית אל מחנות ההשמדה.

ב-4 במרץ 1943 אחר חצות נערכה אקציה בעיר סרס במסגרתה עצרו השוטרים הבולגרים 499 מבני הקהילה, תוך שהם מכים אותם בקתות רובים ובשוטים. היהודים רוכזו באחד ממבני הציבור ושולחו למחרת היום ברכבות פתוחות לשטחי "בולגריה הישנה"‏[7]. שאר בני הקהילה הצליחו להימלט לשטח הנתון לשליטת האיטלקים וחלקם גורשו למחנות ההשמדה מספר חודשים מאוחר יותר, עם כניעת איטליה. בהגיע הרכבות ליעדן נכלאו בני הקהילה במחסני טבק שהיו ריקים בעונה זו של השנה, מרביתם בעיר בלגואבגרד ומקצתם בעיר דופניצה[8].

לאחר 10 ימים, הועלו בני הקהילה על רכבות משא פתוחות שנסעו לכוון נמל הדנובה שבעיר לום, שם הועלו על 4 מעבורות אשר הפליגו לכיוון העיר וינה. מעבורת אחת טובעה על ידי הגרמנים, תוך שהחיילים הגרמנים יורים אל עבר הניצולים וכל נוסעיה נהרגו. נוסעי שלוש המעבורות הנותרות הועלו לרכבות משא לכוון העיר קטוביץ וממנה למחנה טרבלינקה[9]. בני קהילת סרס נרצחו ביום הגעתם למחנה טרבלינקה ומקרב המגורשים לא ידוע על ניצולים. מעריכים, שמקרב 101 היהודים שהצליחו לחמוק מהאקציה הראשונית ניצלו בודדים[1].

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בר זוהר, מיכאל, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא העיר סרס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 תקציר-יהדות יוון במלחמת העולם השנייה, "שואת יהודי יוון", באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
  2. ^ הרצל היה מצאצאיו ע"פ עדותו של הרצל למקורבו העיתונאי ר' אהרון מרקוס מהמבורג.
  3. ^ לפי גרשום שלום
  4. ^ קהילת יהודי יוון –היסטוריה באתר greecetravel.com-באנגלית
  5. ^ שיריזלי, אורי , סיפורה של משפחת ישראל-שריזלי.
  6. ^ סיאני, שמחה, " יהודי יוון ", חוברת "מדי חודש בחודשו"-גיליון 177, עמוד 32, באתר משרד החינוך.
  7. ^ בר זוהר, מיכאל, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמוד 86.
  8. ^ משה מוסק, "כפשע בינם לבין המוות - יהודי בולגריה", באתר "יד ושם".
  9. ^ יושע, ניסים, "השועל הבלקני – על חלקה של בולגריה בהשמדת יהודים", באתר "יד ושם".