עורך דין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין, לאחר שלמד משפטים.
באנגליה מקובלת הפרדה בין עורך דין המופיע בבית המשפט (barrister) ובין עורך דין העוסק בכל פעילות משפטית אחרת (solicitor). הפרדה זו אינה נהוגה בישראל, וכל עורך דין רשאי לעסוק בשני סוגי הפעילות.
בקרב עורכי הדין מקובלת התמחות לתחומים ספציפיים של המשפט, כגון דיני עבודה, דיני מסים, משפט מסחרי וכו'. משרד גדול לעריכת דין מעסיק לעתים עורכי דין בעלי מגוון התמחויות, כדי לספק קשת שלמה של שירותים ללקוחותיו; יחד עם זאת, ישנם משרדים גדולים המתמחים בתחום מסוים.
תוכן עניינים |
[עריכה] העיסוק בעריכת דין בישראל
בישראל מוסדר העיסוק בעריכת דין באמצעות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. סעיף 24 לחוק זה מציב שלושה תנאים לכשירותו של אדם להיות עורך-דין:
- הוא בעל השכלה משפטית גבוהה: בישראל ניתנת השכלה משפטית גבוהה באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת חיפה, וכן במכללות אחדות.
- עבר תקופת התמחות: בתקופת ההתמחות, הנמשכת שנה ונערכת לאחר סיום לימודי משפטים, עובד המתמחה בהנחייתו של עורך-דין ותיק או שופט.
- עמד בבחינות של לשכת עורכי הדין: הבחינות נערכות בסוף תקופת ההתמחות, והן קשות למדי. יש הטוענים שקושי זה בא לצמצם את כניסתם של עורכי דין חדשים, העלולים לנגוס בפרנסת עורכי הדין הוותיקים. בבחינה שהתקיימה בנובמבר 2004 נכשלו מחצית מ- 1,250 המתמחים שניגשו לבחינה (זהו שיעור נכשלים גבוה יחסית לבחינות קודמות).
אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר, יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר לשכת עורכי הדין. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו, אם המועמד הורשע בעבירה שיש עמה קלון, והלשכה סבורה שלנוכח הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין.
סעיף 20 לחוק זה מייחד את הפעולות הבאות לעורכי דין בלבד:
- ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית;
- עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
- ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.
- ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו בפני:
- משרד ההוצאה לפועל;
- לשכת מרשם המקרקעין;
- הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג-1952;
- רשם החברות;
- רשם השותפויות;
- רשם האגודות השיתופיות;
- רשם הפטנטים והמדגמים;
- רשם סימני המסחר;
- פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה;
- המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט-1949;
- מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט-1949;
רבים מעורכי הדין בישראל עובדים כעצמאים במשרדים שבבעלותם. אחרים עובדים כשכירים במשרדי עורכי דין, ויש העוסקים בייעוץ משפטי לחברות שבהן הם מועסקים. קבוצה גדולה של עורכי דין מועסקת בפרקליטות המדינה ובפרקליטות הצבאית.
[עריכה] חיסיון עורך דין - לקוח
אחד הדברים הייחודיים למקצוע עריכת הדין, מלבד הפעולות הנזכרות לעיל, הנו חסיון עורך דין - לקוח. על פי חוק, עורך דין חייב לשמור בסודיות כל מידע שהובא לידיעתו על ידי הלקוח. הדבר תופס גם לגבי עובדי משרדו והכפופים לו. כמו כן, כל מסמך או מידע המאוחסן אצל עורך הדין, מוגן מפני תפיסה או חיפוש כלשהו, של רשויות שלטון כגון המשטרה, או כל גורם אחר. החיסיון נועד על מנת לאפשר ללקוח כנות וגילוי לב מלא, מבלי לחשוש שדבר זה יכול לשמש כנגדו ביום מן הימים. ניתן לחשוף את המידע החסוי, רק באמצעות מתן הרשאה מפורשת של הלקוח לעשות כן.
יוצא מן הכלל מקרה בו לקוח מגלה לעורך הדין על כוונתו לבצע עבירה בעתיד, שכן אז רשאי עורך הדין לגלות את המידע על מנת למנוע ביצוע העבירה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אלן דרשוביץ, מכתבים לעורך דין צעיר, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2006.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: עורך דין |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עורכי דין |
- ליטל דוברוביצקי, עובדים על הגלימה, ידיעות אחרונות, 26.8.04. על תקופת ההתמחות לשם הכשרה לעבודה כעורך דין.
- יובל יועז, 50% נכשלים בבחינת לשכת עורכי הדין האחרונה, באתר "הארץ".
- אפרים קישון, לוקחים עורך דין, מתוך הספר "שמיניות באוויר".
- לשכת עורכי הדין בישראל
- אלן דרשוביץ, על מוסר ועריכת דין, פרק מהספר "מכתבים לעורך דין צעיר", באתר "אומדיה"
- הדר קנה וענת רואה, "בום" במשרדי עורכי הדין, באתר ynet, 1.2.08
- דירוג משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל
