שנת בחה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בחה היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא חסרה (ח) ועל כן יש 29 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל בה ביום חמישי (ה). שנה מסוג בחה היא שנה מעוברת ויש בה 383 ימים שבהם 54 שבתות.
שנת בחה אחראית לכ 5.8% מהשנים בלוח העברי [1]. לאחרונה הייתה שנת בחה בה'תשמ"ט והיא צפויה שוב בשנת ה'תש"ץ.
תוכן עניינים |
[עריכה] לוח שנה
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
[עריכה] מועדים
- בשנה מסוג בחה חל ראש חודש בשבת פעמיים. ראש חודש שבט חל בשבת וראש חודש אייר חל בימים שישי ושבת.
- צום גדליה חל ביום רביעי, עשרה בטבת חל ביום ראשון, תענית אסתר חלה ביום שני, תענית בכורות חל ביום רביעי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום חמישי.
- חנוכה חלה בימים ראשון עד ראשון, הדלקת נר ראשוו במוצאי שבת.
- טו בשבט חל בשבת.
- פורים חל ביום שלישי ובירושלים ביום רביעי.
- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות חלים בימי שלישי ורביעי, ד' וה' אייר.
- שבועות חל ביום שישי.
[עריכה] קריאה בתורה והפטרות
בשנת בחה 54 שבתות כאשר בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) עם מספר השבתות בהם קוראים פרשה (52), מחוברים הפרשות מטות ומסעי. כמו כן, בסוף השנה פרשות ניצבים ווילך מחוברות, כך שקוראים את פרשת "וילך" פעמיים. בחוץ לארץ מחברים גם את פרשות חוקת ובלק בגלל שהיום השני של שבועות חל בשבת.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת מקץ - שבת חנוכה קוראים את הפטרת "רוני ושמחי"
- פרשת וארא - שבת ראש חודש קוראים "השמים כסאי"
- פרשת משפטים - קוראים את הפטרת מחר חודש
- פרשת ויקהל - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת ויקרא - קוראים הפטרה של שבת זכור
- פרשת צו - קוראים את הפטרת פרשת פרה
- פרשת שמיני - קוראים את הפטרת פרשת החודש
- פרשת מצורע - שבת הגדול
- פרשת קדושים - קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי".
- פרשת במדבר - קוראים את הפטרת מחר חודש
[עריכה] הערות שוליים
- ^ יסודות הלוח העברי על קצה המזלג, אהוד בר סיני, אתר כרם ביבנה
| סוגי שנים בלוח העברי | ||
|---|---|---|
|
|
