ראובן רוזנבלט

ראובן רוזנבלט

ראובן רוזנבלט
ראובן רוזנבלט
לידה	7 בנובמבר 1935 (בן 88) לודז', פולין
מדינה	ישראל
השכלה	חקלאות
עיסוק	חקלאי
ראש מועצה אזורית של המועצה האזורית חוף עזה ה־1 מאי 1979 – 1988 (כ־8 שנים) צבי הנדל ←
סגן ראש מועצה אזורית שדות נגב 1965
מנהל בחברות ציבוריות מגוונות

ראובן רוזנבלט (נולד ב-7 בנובמבר 1935 בלודז' שבפולין) הוא איש ציבור ישראלי, ראש המועצה הראשון של המועצה האזורית חוף עזה, ומי שהוביל את הקמת מרבית היישובים היהודיים ברצועת עזה. בתקופתו התפתח גוש קטיף מגוש בן שני יישובים לגוש בן ארבעה עשר יישובים מבוססים.

ביוגרפיה

רוזנבלט נולד בעיר לודז' שבפולין. בהיותו בן שלוש וחצי פרצה מלחמת העולם השנייה. בעת המלחמה נשלח רוזנבלט עם אמו למחנה הריכוז ראוונסבריק – מחנה הריכוז לנשים הגדול ביותר שהיה בגרמניה. לאחר מכן הם נשלחו למחנה ברגן-בלזן, שם שהה עד לתום המלחמה, עת שוחרר על ידי חיילי הצבא הבריטי.

משפחת רוזנבלט שרדה את המלחמה, ולאחר שהות בת כארבע שנים בשוודיה, עלתה המשפחה לישראל והשתכנה בתל אביב. בישראל התחנך בבית הספר היסודי ביל"ו ובתיכון צייטלין. כבר בגיל צעיר התחיל רוזנבלט בפעילות התנדבותית למען הכלל, ומיוזמה שבה החל בתקופת לימודיו בבית הספר היסודי, התפתח ארגון "נוער לנוער". בבית הספר צייטלין התגבשה אמונתו הדתית של רוזנבלט, והוא החל לחזור בתשובה

בשנת 1956 התגייס רוזנבלט לצה"ל. את שירותו הצבאי עשה בנח"ל, וביחד עם בני הגרעין שאליו השתייך (גרעין "החלוץ" של הצופים הדתיים) הקים את היאחזות כרם אבשלום, לימים קיבוץ כרם שלום. עם הזמן תוגברה ההיאחזות בשני גרעינים נוספים, אשר לאחר מלחמת סיני הקימו את היאחזות רפיח, שבה שימש רוזנבלט כמרכז המשק.

באותה עת הכיר רוזנבלט את אורה לבית שוקר, צעירה מעולי תימן שהגיעה ארצה בשנת 1946 והייתה גם היא חברת הגרעין, ולאחר השחרור מצה"ל הצטרפו שניהם לגרעין שהקים את מושב כפר מימון, ונישאו. שנה לאחר הקמת היישוב החל רוזנבלט לשמש כמזכיר-גזבר של כפר מימון, תפקיד בו החזיק במשך ארבע שנים. בתוקף תפקידו זה היה רוזנבלט חבר מליאת המועצה האזורית שדות נגב, שהייתה ידועה בשמה הקודם "מועצה אזורית עזתה".

סגן יו"ר מועצה אזורית עזתה

לאחר ארבע שנים שבהן שימש מזכיר המושב, התמנה רוזנבלט בשנת 1965 לתפקיד סגן יו"ר המועצה האזורית, שבה שימש יו"ר אברהם רוזמן חבר קיבוץ סעד. המועצה מאגדת בתוכה שני קיבוצים של תנועת הקיבוץ הדתי, ועוד אחד עשר מושבים השייכים לאיגוד מושבי הפועל המזרחי. בתפקידו זה ניצח רוזנבלט, על תנופת פיתוח אזורית בתחומי החברה, ענייני הציבור, החקלאות, וכן בניית מוסדות ציבור.

באותה תקופה היו באזור רק בתי ספר יסודיים, ומי מילדי המקום שרצה להמשיך בלימודים תיכוניים נאלץ לפנות לבתי ספר מחוץ לאזור. הדבר הִקשה מאוד על התושבים הן בצורך לממן לילדיהם פנימיות, והן בכך שהילדים נאלצו לעבור בחינות קבלה שלא תמיד עמדו בהן. רוזנבלט בעידודו ובשיתוף הפעולה של יו"ר המועצה יזם את הקמת קריית החינוך עזתה, אשר בהמשך לא רק שימשה מקום לימודים לבני האזור, אלא אף לילדים מחוץ לאזור. רוזנבלט ורוזמן הקימו את הקריה מן המסד ועד הטפחות, כולל בניית מבני הקריה, יצירת הקשרים הנחוצים עם משרד החינוך מציאת אנשי הצוות המתאימים והעסקתם.

ראש מועצה אזורית חוף עזה

ההחלטה להקים התנחלויות ברצועת עזה התקבלה לאחר שבהזדמנויות שונות, החל משנת 1968, אישים כמו שר העבודה יגאל אלון, מתאם פעולות הממשלה בשטחים שלמה גזית, שר החקלאות חיים גבתי, אלוף פיקוד הדרום אריאל שרון, מנהל החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית יעקב אייגס, ראש הוועדה הבין-מוסדית להתיישבות השר ישראל גלילי, ראש אגף הנוער והנח"ל משה נצר, ואחרים, הביעו את דעתם, בצורה זו או אחרת, כי יש להקים נקודות התיישבות ברצועה. ב-11 באוקטובר 1970 עלתה לקרקע ההיאחזות בכפר דרום. ב-29 בפברואר 1972, עלו לקרקע שני גרעיני נח"ל של תנועת חירות, שקיבלו את השם נח"ל נצרים. זמן קצר לאחר מכן, בחודש ספטמבר, עלתה לקרקע היאחזות מורג. עד שנת 1979 הוקמו גם נצר חזני וקטיף.

בשנת 1979, על פי צו של מפקד אזור חבל עזה בצה"ל, הוחלט להקים את המועצה האזורית חוף עזה. באותם ימים כבר פרש רוזנבלט מעבודתו הציבורית, והשקיע את כוחותיו בפיתוח המשק המשפחתי במושב כפר מימון. לאחר שנתבקש לעמוד בראש המועצה החדשה, הסכים לתקופה מוגבלת. הוא נשאר בתפקיד ראש המועצה 10 שנים.

פיתוח גוש קטיף

רוזנבלט, שהמשיך להתגורר בכפר מימון, דרש כי לצדו יעמוד אדם מתושבי הגוש, ומי שנבחר לשמש כמזכיר-גזבר היה צבי הנדל. ביחד החלו השניים לתכנן את תקציב המועצה, שעד הקמתה, קיבלו יישוביה את השירותים המוניציפליים ממועצה אזורית עזתה. התקציב לקח בחשבון לא רק את צורכיהם המוניציפליים של היישובים, אלא גם שם דגש על פיתוח האזור והקמת יישובים חדשים. בעזרת פקידים בממשל הצבאי מיפו רוזנבלט והנדל את כל אדמות המדינה ברצועה. בספרו פרקי חיים מספר רוזנבלט: "התפיסה שלנו הייתה להימנע מגירוש ערבים מאדמתם לצורך הקמת היישובים, ולעומת זאת לנצל עשרות אלפי דונמים של דיונות חול פנויות ברצועת עזה, המוגדרות אדמות מדינה". כך הוקמו 16 התנחלויות. בגוש קטיף גודלו 10% מהייצור החקלאי במדינת ישראל^{[דרוש מקור]}, 65% מייצוא ירקות החממה האורגניים^{[דרוש מקור]} ו-90% מייצור עלים ללא חרקים^{[דרוש מקור]}. גם הפיתוח התיירותי קיבל משמעות בימי רוזנבלט כראש מועצה והוקמו חופי רחצה: חוף התמרים, חוף דקלים, חוף נצרים וחוף אשלים. כן הוקם בסמוך ליישוב נווה דקלים בית מלון, ששכן בסמוך לחוף הים ונקרא בשל כך "מלון חוף הדקלים".

ההתנתקות

בזמן שראש הממשלה אריאל שרון החל לקדם את תוכנית ההתנתקות, כבר לא שימש רוזנבלט בתפקיד כלשהו בגוש קטיף. אך בעקבות רצונו לסכל את התוכנית ותחושת הבגידה שחווה ממי שהוא החשיב כאבי ההתיישבות ברצועה הוא החליט לכתוב מכתב לשרון אך שרון סירב להיפגש או לענות לרוזנבלט. רוזנבלט השתתף במרבית ההפגנות כנגד ההתנתקות, והיה מראשי המתכנסים בכפר מימון. כניצול השואה הביע רוזנבלט את דעתו החד-משמעית כי אין למנוע ממי שרוצה בכך לענוד טלאי צהוב, כמחאה נגד ההתנתקות.

תפקידים ציבוריים נוספים

כאיש ציבור מילא רוזנבלט תפקידים נוספים. בין השנים 1988–1994 כיהן כמשנה למזכ"ל איגוד מושבי הפועל המזרחי; בין השנים 1995–1996 שימש מנהל בית העדות בניר גלים; בין השנים 1999–2000 היה יו"ר מועצת הירקות; כן כיהן כיו"ר המרכז למורשת יהודי עזה, ויו"ר העמותה למען הזקן בעזתה.

לאחר הפרישה

מאז פרש לגמלאות הוא מפעיל ביחד עם אשתו אורה מסעדה תימנית בביתו שבכפר מימון. בחצר נטע רוזנבלט בוסתן ובו כ-80 מיני עצים, חלקם אקזוטיים ובהם "עץ השוקולד", עץ שעועית גלידה ומינים אחדים של פטל ופיטנגו.

ספרו

• ראובן רוזנבלט, פרקי חיים - מפולין ומתימן, קווים הוצאה לאור, תל אביב, 2007.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ראובן רוזנבלט בוויקישיתוף

• מירון רפופורט, חשיפה: מפעל ההתנחלות נולד במוחו של משה דיין כבר ב-1956, באתר הארץ, 10 ביולי 2010
• ראש מועצת חבל עזה הראשון, ראובן רוזנבלט: "למען ביטחון ישראל - לבנות מחדש את יישובי חבל עזה", עלון ארץ ישראל שלנו, כ' בטבת ה'תשס"ט
• יואל יעקובי, ביקור בביתו של ראובן רוזנבלט – ראש מועצת חוף עזה הראשון, קטיף.נט
• ראובן רוזנבלט - עדויות/הצלה מופלאה מהשואה
• אורלי גולדקלנג, ‏"העזתים יודעים שרק תחת שלטון ישראלי הם יחיו כמו בני אדם", בעיתון מקור ראשון, 29 באפריל 2019
• סמדר סלטון, לחיי האהבה: אורה וראובן זוג מנצח, באתר ישראל היום, 25 בפברואר 2021