תל-אופן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תל-אופן
Tel-O-Fun.svg
שם תל-אופן
שנת התחלה 2011
עלות דמי תפעול שנתיים: חמישה מיליון שקל
אופניים מעל 1000 (אוקטובר 2011)
תחנות עגינה 150 (פברואר 2012)
מפעיל FSM שירותי קרקע
בעלים עיריית תל אביב
אופני תל-אופן ברחוב הרצל בדרום תל אביב
רכב השינוע
מסוף

תל-אופן הוא שירות שיתוף אופניים שמספקת עיריית תל אביב-יפו באמצעות החברה הפרטית FSM שירותי קרקע. המטרה העיקרית של השירות היא להפחית את תנועת כלי הרכב בתוך העיר. המיזם שואף גם להפחית את זיהום האוויר, ליצור אווירה ידידותית בתוך העיר, ולעודד פעילות גופנית. שם השירות הוא הלחם של המילים תל אביב ואופן, ושל המילה האנגלית להנאה (fun).

בעת השקתו ב-28 באפריל 2011 סיפק השירות מעל 250 אופניים ב-35 תחנות עגינה, ועד לדצמבר 2013 גדל המערך וכלל 1,650 זוגות אופניים הזמינים לכל אדם מעל גיל 18 ב-180 תחנות הפרוסות ברחבי העיר‏[1]. עד לחודש מאי 2012 נרשמו כ-18,000 משתמשים כמנויים שנתיים בשירות, כ-85 אלף כמנויים יומיים וכ-2,000 כמנויים שבועיים.‏[2] בשנים 2013 ו-2014 בוצעו כ-9,000 נסיעות ביום‏[3], ובשירות השתמשו 40,000 מנויים שנתיים וכ-300,000 משתמשים מזדמנים.

המערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערך ההשכרה, שנבנה בשיתוף עם תאגיד התחבורה הגרמני דויטשה באן[4], מורכב מעמדות מסוף ממוחשבות הממוקמות בתחנות העגינה, ומקושרות למערכת שליטה ובקרה המנהלת את המערך כולו. לצד המסופים מותקנים בתחנות עמודים עם כבלים מגנטים לחיבור זוגות האופניים. כדי למנוע מחסור בזמינות האופניים בתחנה אחת ועומס באופניים בתחנה אחרת, מווסתים צוותי שינוע את האופניים מתחנה לתחנה, בין היתר על פי מודל שפותח באוניברסיטת תל אביב.‏[5][6]

הגישה לשירות מתבצעת על ידי מפתח תל-אופן, שבב הניתן לבעלי מנוי שנתי, או באמצעות כרטיס ברקוד. הללו מסופקים למשתמש לאחר הצטרפות למערכת המנויים באתר האינטרנט או במסוף הנמצא בתחנת האופניים. האופניים ניתנים להחזרה בכל תחנה.

הפרויקט פועל על בסיס תמיכה של העירייה ואיננו מאוזן ללא תקצוב זה. תקציבו עד לשנת 2021 הוא כ-130 מיליון שקלים. לפי דיווח החברה, כ–80% מהשימושים בשירות נעשים על ידי מנויים, עם זמן נסיעה ממוצע של 17 דקות, ו–20% על ידי לקוחות מזדמנים, עם זמן נסיעה ממוצע של 35-40 דקות. עם זאת, כ–80% מסך ההכנסות מגיעים מאותם לקוחות מזדמנים ו–20% בלבד מהמנויים.

האופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופני תל-אופן מצוידים במנעול ובמנשא אחורי. האופניים שיוצרו על ידי חברת פנתר (Panther Werke) בגרמניה, הם בעלי שלושה הילוכים, והם מותאמים לנשים וגברים. חלקי האופניים אינם מתפרקים בקלות והם אינם במידות סטנדרטיות. החלקים השונים לא מתאימים לזוגות האופניים הנמכרים בארץ, וזאת כדי למנוע פירוק חלקים למכירה או שימוש אישי.‏[7]

זוגות האופניים עוצבו על ידי דן מנועים ועינב גילת.‏[8]

מחיר למשתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר רכישת מנוי, השכרה של עד 30 דקות ניתנת ללא תשלום וזמני השכרה ארוכים יותר מחויבים בעלות הנעה בין חמישה שקלים, למאות שקלים. לפי התכנון, מעל 90 אחוז מהנסיעות צפוי להימשך פחות מ-30 דקות. המנוי, שמחירו 17 שקלים ליום חול, 23 בשבתות וחגים, 70 ש"ח לשבוע או 280 לשנה (240 לתושבי העיר), כולל מנגנון פיקדון המבוסס על כרטיס אשראי כדי לעודד שמירה על האופניים והחזרתם למתקן.

איחור בהחזרת האופניים כרוך בקנס של 1,200 שקלים לאחר 24 השעות הראשונות ו-800 שקלים לכל 24 שעות נוספות או חלקן, כאשר סך הקנסות המקסימלי הוא 4,500 שקלים.

בעיות בפעילות המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוכבים רבים דיווחו על כשלים טכניים במערכת הבקרה, קושי בשחרור האופניים, מחסור באופניים בשעות הלחץ, ומקרים רבים של ונדליזם[9][10][11]. על רקע זה אף פורסם כי עיריית תל אביב שקלה להחליף את הזכיינית או להעבירו לתפעול ישיר של העירייה.‏[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תל-אופן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השכרת האופניים בתל אביב: 
פרויקט מצליח - אך לא מרוויח
  2. ^ מערכת ישראל היום, ‏רוכבים יותר: 20 תחנות תל-אופן חדשות בתל אביב, באתר ישראל היום, 28.05.2012
  3. ^ ערן אזרן, התל אופן נוסע ברוורס: הכנסות של 45 מיליון שקל ב-3 שנים - והרווח אפסי, באתר TheMarker‏, 24 בנובמבר 2014
  4. ^ פרויקט הקמת המערך להשכרת אופנים בת"א-יפו יוצא לדרך!, באתר ידעטק.
  5. ^ Static Repositioning in a Bike-Sharing System: Models and Solution Approaches
  6. ^ ליטל לוין, המודל המתמטי שימנע מחסור באופניים בתחנות השיתופיות, באתר הארץ, 15 באפריל 2011
  7. ^ ארצי חלפון, ת"א: ניסה למכור את אופני העירייה בשוק, 28 ביוני 2011
  8. ^ עינת טורס, "פרויקט כזה עוד לא חווינו": ראיון עם מעצבי ה"תל אופן", ‏15 ביוני 2011
  9. ^ אילן ליאור, לא הכל ורוד במיזם האופניים הירוקים, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2011
  10. ^ משה גלעד, כך נראה פרוייקט האופניים בערים מנוסות יותר באירופה, באתר הארץ, 20 ביוני 2011
  11. ^ אילן ליאור, 78% ממנויי פרויקט האופניים החדש בתל אביב הם גברים, באתר הארץ, 2 ביוני 2011
  12. ^ אודיה גנור, תל־אופן: העירייה שוקלת להחליף את הזכיינית בשל ריבוי התקלות, באתר עכבר העיר, 23 במאי 2012