הבריחה מסוביבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבריחה מסוביבור
Escape from Sobibor
כרזה לסרט
כרזה לסרט
בימוי ג'ק גולד עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי אלן סטארסקי
תסריט ריצ'רד ראשקה
תומאס בלאט
רג'ינלד רוז
שחקנים ראשיים אלן ארקין
רוטגר האוור
ג'ק שפרד
אמיל ווק
ג'ואנה פקולה
הארטמוט בקר
מוזיקה ז'ורז' דלרו עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום Ernie Vincze עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Zenith Productions, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 12 באפריל 1987
משך הקרנה 143 דקות, גרסת DVD מקוצרת-מצונזרת 120 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס גלובוס הזהב
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הבריחה מסוביבוראנגלית: Escape from Sobibor) הוא סרט טלוויזיה בריטי על סיפור המרד במחנה ההשמדה סוביבור שבוים על ידי ג'ק גולד ויצא לאקרנים בשנת 1987. תסריט הסרט נכתב על ידי ניצול מחנה סוביבור, תומאס בלאט, והתבסס על ספרו של ריצ'רד ראשקה (Rashke) שהתפרסם תחת אותו השם כמה שנים קודם לכן. הסרט, שצולם בשטחה של יוגוסלביה, זכה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית סרט הטלוויזיה הטוב ביותר. הסרט הוצג בפסטיבל הקולנוע ירושלים, ביולי 1987, בנוכחות הבמאי ג'ק גולד והשחקן אלן ארקין[1].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המרד במחנה סוביבור

עלילת הסרט מתרחשת כולה בתקופת השואה בשטח מחנה ההשמדה סוביבור. עלילת הסרט מתרחשת בין החודשים מאי 1942 לאוקטובר 1943, שבהם פעלה מכונת ההשמדה במחנה, אם כי לא תמיד סדר האירועים בסרט תואם הסדר הכרונולוגי של אירועים כפי שאירעו במציאות.

העלילה מתמקדת בסיפורם של מספר עובדי כפייה יהודים במחנה, שהוצאו מן המשלוחים המיועדים להשמדה, על מנת לעבוד בעבודות כפייה עבור הנאצים. תוך זמן קצר הם מתוודעים למציאות הזוועתית של מחנה ההשמדה בו הם נמצאים, ולכך שחיי העבדות שלהם במחנה הם זמניים עד למוות הצפוי.

בקרב מאות היהודים הכלואים במחנה נעשים מדי פעם ניסיונות בריחה של בודדים וקבוצות קטנות, אולם מרבית ניסיונות אלו אינם מצליחים ומסתיימים בתפיסתם והריגתם של הבורחים וכן להוצאתם להורג של אסירים יהודים נוספים. אחד האסירים היהודים הבולטים במחנה, ליאון פלדהנדלר, (שדמותו מגולמת על ידי השחקן היהודי-אמריקאי אלן ארקין) מנסה לגבש תוכנית בריחה עם קבוצת אסירים קטנה, אולם עד מהרה חברי הקבוצה מגיעים למסקנה שגם אם יצליחו לברוח ולהינצל, יעלה הדבר בחייהם של האסירים האחרים הכלואים במחנה. הם משנים את תוכניתם ומנסים לחשוב על דרך לארגון בריחה כללית של כל האסירים במחנה, אולם הדבר לא עולה בידם.

העלילה מתפתחת בעקבות הגעתם של קבוצת שבויי מלחמה סובייטים ממוצא יהודי. ליאון פלדהנדלר, יהודי פולני חסר ניסיון צבאי, יוצר קשר עם סגן סאשה פצ'רסקי (שדמותו מגולמת על ידי רוטגר האוור ההולנדי) ומבקש את סיועו לטובת רעיון הבריחה לכלל האסירים. למרות החשדנות ההדדית והשוני העדתי והמנטלי ביניהם, הם מצליחים להתיידד, ובאמצעות חשיבה מקורית ועבודת צוות משותפת, הם מתכננים את הריגתם של כל 16 אנשי האס אס הגרמנים (שאר שומרי המחנה היו חיילים אוקראינים) ויציאה מאורגנת של כל האסירים משער המחנה הראשי. מועד הבריחה נקבע לחג סוכות, 14 באוקטובר 1943, לשעה 4 אחה"צ, סמוך לשקיעה. הקביעה של תאריך זה נעוצה בכך שבאותם ימים יצא וגנר, מפקד המחנה, לחופשה בת שלושה ימים, דבר שהקל על ההתקוממות.

בהתחלה מצליחים קבוצת האסירים המעורבים בתכנון המרד לבודד ולהרוג את מרבית אנשי הפיקוד הנאצי הנמצאים במחנה, לנתק את המחנה מקווי חשמל וטלפון וכן לגנוב נשק מחדרי השומרים האוקראינים, אולם בהמשך חלים שיבושים וכמה מן המפקדים הנאצים ניצלים מההרג ומנסים להשתלט על הנעשה במחנה. תוכנית היציאה המאורגנת של האסירים דרך השער הראשי לא יוצאת לפועל, ומן המחנה מתפתחת בריחה מבוהלת של מרבית האסירים היהודים. במהלך הבריחה נהרגים עשרות רבות של אסירים מירי באש חיה עליהם, ומעלייה על המוקשים שהוטמנו סביב המחנה, אך גם חלק מהזקיפים האוקראינים נהרגים. לבסוף יותר מ-300 אסירים מצליחים להגיע ליער ומיעוטם זוכים אף להינצל ולשרוד את השואה.

סיפור מרד האסירים ובריחת מסוביבור מביא לסגירתו ופירוקו של מחנה ההשמדה בסוביבור וזוכה להיות מרד האסירים המוצלח והגדול ביותר בהיקפו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

הסרט הוקרן לראשונה בישראל בערוץ הראשון, במוצאי יום הזיכרון לשואה ולגבורה 1989[2].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי פעילותו של מחנה סוביבור בתקופת השואה יכולים לשים לב, לאי דיוקים היסטוריים העולים בפני הצופים בסרט. הדוגמה הבולטת ביותר היא הסצנה בה משה שמייזנר מגיע למחנה 3 ועד להרג ההמונים בתאי הגז, אירוע שכפי הנראה לא יכול היה להתרחש במציאות, שכן הנאצים דאגו להפרדה מוחלטת בין אסירי מחנה 3 לשאר האסירים והידיעות על המתרחש במחנה 3 הגיעו אליהם בדרכים אחרות. בנוסף, צריף ההתפשטות ממנו הגיעו הקורבנות לעבר תאי הגז, היה במחנה 2 ולא במחנה 3 כפי שנראה בסצנה, גם וגנר לא היה מפקד המחנה כפי שמוצג, מפקד המחנה היה ריכלייטנר ווגנר היה סגנו

גם אירועים בעלי משמעות רבה חסרו מן הסרט, דוגמת משלוח אסירי מחנה ההשמדה בלז'ץ שהגיע לסוביבור ביוני 1943, שאנשיו התקוממו כנגד הנאצים ונורו למוות על הרציף. אירוע שזירז את אסירי סוביבור לחשוב על התקוממות.

ניצול סוביבור דב פרייברג שהרצה מאות פעמים על סיפור הישרדותו במחנה ובשואה בפני תלמידי תיכון וחיילי צה"ל, העביר בתחילה ביקורת בפני קהל שומעיו על הסרט, בשמם של עוד כמה מחבריו ניצולי המחנה, שהסרט אינו מקובל עליהם שכן השחקנים בו נראים הרבה יותר טוב ממה שהאסירים במחנה נראו, ושתנאי החיים היו גרועים פי כמה ממה שעולה מן הסרט. לאחר זמן מה שינה את דעתו וטען, שלמרות שהסרט משקף בצורה חלקית את המציאות הזוועתית עימה התמודדו אסירי סוביבור, הוא מכיר בהשפעתו החיובית של הסרט בסיועו להבנת גודל מצוקת היהודים בתקופת השואה[דרוש מקור].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולםהצלת יהודים במהלך השואה
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005מחנה המשפחות
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבולגריהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏ • צ'כיה (בוהמיה ומוראביה, חבל הסודטים) • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיה
אחרות ארצות הבריתטורקיהספרדפורטוגלשוודיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתהומור בשואה
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן" • "הקמע"
מוזיקה ומחול "ניצול מגטו ורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"כרוניקה של גטו לודז'מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחיה אוסטרוברחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל