יהושע פלק כץ
המצבה שעל קברו בבית הקברות הישן בלבוב | |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי הישן בלבוב |
---|---|
פטירה |
29 במרץ 1614 (בגיל 59 בערך) י"ט בניסן ה'שע"ד לבוב, האיחוד הפולני-ליטאי |
תקופת הפעילות | ? – 29 במרץ 1614 |
רבותיו | רמ"א, מהרש"ל |
תלמידיו | רבי יהושע השיל (מגיני שלמה), רבי אברהם רפפורט, רבי יששכר בר איילנבורג |
בני דורו | רבי מרדכי יפה, רבי מנוח הנדל, רבי יואל סירקיש, מהרש"א, רבי מאיר מלובלין |
חיבוריו | דרישה ופרישה, ספר מאירת עיניים |
בן או בת זוג | ביילא פלק כץ |
רבי יהושע פלק (ולק)[1] בן אלכסנדר הכהן כץ (מכונה לעיתים מהרו"ך;[2] ה'שט"ו, 1555 בערך – י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614) היה מראשוני נושאי הכלים של הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים. ידוע בעיקר בשל חיבורו על הטור דרישה ופרישה, ובשל חיבורו על שולחן ערוך חושן משפט ספר מאירת עיניים (סמ"ע).
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בקראקא שבפולין. היה תלמידם של המהרש"ל והרמ"א, והוא מביא מדבריהם בחיבוריו. התעניין גם בתורת הקבלה[דרוש מקור], בפילוסופיה ובאסטרונומיה, וחיבר חיבורים בעניינים אלו, שלא הודפסו.
עמד בראשות ישיבה עם תלמידים רבים.[דרושה הבהרה] רבים מתלמידיו כיהנו לאחר מכן כראשי ישיבות, אב"ד, דיינים ומנהיגי קהילות, עד שבנו מעיד שכמעט שלא נמצאה קהילה ברחבי פולין שלא שימש בה אחד מתלמידיו.[3] חותנו, ישראל איידלס, היה עשיר ובנה עבורו בית, בו התגוררו הוא ותלמידיו ושם חיבר את ספריו. ספריו העיקריים נקראו בשם הכולל "בית ישראל" לכבוד חותנו.
בשנת 1611 סידר את הגט מווינה יחד עם רבי מנוח הנדל, רבה של וינה. בהמשך עורר גט זה מחלוקת הלכתית עזה, שהסתיימה בקבלת עמדתו של בעל הסמ"ע.
נפטר בלבוב. הניח אחריו שלושה בנים, אלכסנדר סנדר, יוסף יוזפא ומשה. אשתו ביילא שהתפרסמה כצדיקה וכמלומדת עלתה לארץ ישראל לאחר פטירתו.[4]
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבר ספר בית ישראל על הטור והשולחן ערוך, הכולל ארבעה חלקים. שלושה מהם על הטור: "דרישה" ו"פרישה"[5] והגהות. חלק הדרישה כולל פלפולים בדברי הטור, וחלק הפרישה כולל פירושים פשוטים יותר בדברי הטור. החיבור נדפס לראשונה יחד עם הטור במהדורת לובלין בשנת ה'שצ"ה -ה'שצ"ח (1635–1638). בהוצאה זו נדפסו רק החלקים יורה דעה ואבן העזר. הפירוש נדפס אחר כך ברוב ההוצאות של הטורים.
החלק השלישי של החיבור הוא "הגהות דרישה ופרישה" על הטור, הכולל חידושי דינים שנערכו כהערות על ה"דרכי משה". המדפיס במהדורת דיהרנפורט 1796-1790 כותב כי "הגהות דרישה ופרישה" על טור חושן משפט העתיק "מכתיבת ידו" של המחבר. ונעלם ממנו שהספר בשלימותו נדפס בטורים בהוצאת פרנקפורט דמיין תע"ב-תע"ו. החיבורים הללו נדפסו אחר כך ברוב ההוצאות הבאות של הטור. בשער לספר לקט שמואל לנכדו של הסמ"ע, הרב שמואל פייווש, נכתב שההגהות בתוך הפרישה ודרישה "כתונת פסים" נכתבו על ידי בנו של הסמ"ע - הרב יוסף יוזפא (דפוס וויניציאה שנת תנ"ד-תנ"ה).
סמ"ע
[עריכת קוד מקור | עריכה]החלק הרביעי מסדרת "בית ישראל" הוא החיבור "ספר מאירת עינים" על שולחן ערוך חלק חושן משפט, המכונה בקיצור "סמ"ע". מטרת החיבור היא לפרש את דברי השולחן ערוך והרמ"א, למצוא את המקורות להלכותיהם, ולהוסיף דינים חדשים. רבי יהושע מסר את חיבורו להדפסה בבית הדפוס של ר' משה כ"ץ בפראג (Prague), ולפני שהמדפיסים החלו בעבודתם נפטר המחבר, ובצוואתו ביקש שיתמידו בלימוד חיבוריו וידפיסו אותם. הספר נדפס לראשונה בפראג בשנת ה'שע"ד - ה'שע"ה (1614), ומאז חזר ונדפס ברוב המהדורות של השולחן ערוך. בכוונתו של רבי יהושע היה לכתוב פירוש על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך, אך הוא הספיק לכתוב רק על חלק חושן משפט.[6]
חיבורים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו כן חיבר קונטרס על כללי תפיסה בספקות (סוגיית תקפו כהן). כמו כן חיבר קונטרס ובו ביאר ענייני איסורים שונים שהמון העם היו רגילים להיכשל בהם, מתוקף תפקידו כמפקח בבית הדין של ועד ארבע הארצות, ובפרט איסור ריבית. הקונטרס יצא לאור בזולצבך (Sulzbach) בשנת ה'תנ"ב (1692). הקונטרס חזר ונדפס לאחר מכן פעמים נוספות.
חיבר גם חידושים על ארבע עשרה מסכתות מתוך התלמוד, שנשרפו בלבוב בחייו. כמו כן חיבר ספר דרשות וספר ביאורים על רש"י על התורה, וספר גדול של שו"ת, ואלו נשרפו שנתיים אחרי פטירתו, יחד עם הגהות רבות שרשם בשולי כל הספרים שלמד בהם.
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין תלמידיו הידועים נמנים:
- הרב יהושע העשיל מקראקא, בעל "מגיני שלמה".
- הרב אברהם רפפורט, בעל "איתן האזרחי".
- הרב יששכר בר איילנבורג, בעל שו"ת באר שבע.
- הרב פנחס הורביץ אב"ד פולדא.
- הרב לייב רופא אב"ד וינה.
- הרב מאיר הכהן, אביו של הש"ך.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוצר הגדולים, חלק ד עמודים קכו-קכח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד הלחמי, רבי יושע ברבי אלכסנדר ולק כ"ץ (סמ"ע), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' נ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- יהושע ולק בן אלכסנדר כץ (1555 בערך-1614), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לפי מחקריו היסודיים של הגינאלוג פאול יעקבי הנמצאים במרכז הבינלאומי לגינאלוגיה יהודית שבספריה הלאומית בירושלים, השם נכתב פלק ולא פאלק, ועד לסוף המאה הי"ח או ראשית המאה הי"ט השם פלק היה שמו הפרטי הגרמני של כל יהודי מרכז-אירופי ששמו העברי היה יהושע.
- ^ ראשי תיבות של "מורנו הרב רבי ולק כץ".
- ^ הקדמת בן המחבר לספר דרישה ופרישה על ארבעה טורים (נדפס בראש חלק יורה דעה).
- ^ ראו עוד על דמותה בהקדמת בן המחבר לחיבור "דרישה ופרישה" על ארבעה טורים (הודפסה בראש חלק יורה דעה) וראו עוד בשם הגדולים בערכו של בעלה, בקובץ בית אהרן וישראל גיליון פד עמ' קנב-קנג וב"תולדות חכמי ירושלים" חלק ב' עמוד 52. על חידושיה ההלכתיים ראו גם באורח חיים סימן רס"ג, במגן אברהם, דגול מרבבה, מחזיק ברכה, הגהות חתם סופר ומחצית השקל, וכן בשו"ת "מנחת שמואל" (ונגרוב, אורח חיים סימן ל') ובמאסף ישורון כרך ב' עמוד קטז.
- ^ שמות החיבורים הם משחק מילים על דברי הגמרא תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"א, עמוד ב': "שמעון העמסוני, ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה, כיוון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש; אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתין שדרשת מה תהא עליהן? אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך קבלתי שכר על הפרישה". המחבר משנה את המשמעות המקורית של המילה "פרישה" מ'התרחקות' ל'פרשנות'. ונראה שכוונתו לרמוז לתקוותו שגם הוא יקבל שכר הן על ה'פרישה' והן על ה'דרישה'.
- ^ בסמ"ע לחושן משפט (סימן לד ס"ק נ"ד) הוא כותב: "וכתבתי לשונו בסמ"ע ביורה דעה בהלכות גרים", משמע מדבריו שהחיבור ליורה דעה היה כתוב לפניו, על כל פנים באופן חלקי.
תקופת חייו של הרב יהושע פלק כץ על ציר הזמן |
---|
|
אחרונים | ||
---|---|---|
חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים |
פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
---|---|---|
על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
על יורה דעה | שפתי כהן • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
על חושן משפט | סמ"ע • שפתי כהן • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם |