חנניה בן ישועה
| לידה | המאה ה-13 |
|---|---|
| פטירה | המאה ה-13 |
| מקום פעילות | תימן |
| השתייכות | בעלי אלשרח, ראשונים |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה |
| חיבוריו | פירוש על מסכת חולין ועל הלכות שחיטה ומאכלות אסורות מתוך משנה תורה לרמב"ם |
  | |
רבי חנניה בן ישועה היה מגדולי חכמי תימן הראשונים. כפי הנראה חי במאה ה-13 כיוון שהוא מזכיר את הרמב"ם בין החכמים שכבר נפטרו. מכונה גם בשם "נניה בן ישוע".
הוא כתב חיבור מקיף על מסכת חולין ועל הלכות שחיטה ומאכלות אסורות במשנה תורה לרמב"ם. פירושו (בערבית הוא נקרא שׂרח) נכתב בערבית ומסודר בצורה של שאלה ותשובה. הספר מחולק לשני חלקים: החלק הראשון שהוא פירוש על התלמוד (מסכת חולין) כולל הקדמות בפרשנות סוגיות התלמוד למסכת חולין בדיני בעלי החיים הכשרים. החלק השני הוא פירוש על הלכות הרמב"ם הנ"ל, וכן פירוש מבואות. מבין מקורותיו (מלבד המקרא, התלמוד והרמב"ם) נמנים גם הערוך וחיבורי הגאונים שתורתם שרדה רק בתימן. את רב אשי מחבר התלמוד הוא מכנה בתואר "סיידנא (=אדוננו) רב אשי". ישנה חשיבות רבה בנוסחאות התלמוד שלו שכן ידועים יהודי תימן בדיוק גרסאותיהם. הרב חנניה בן ישועה נמנה עם ראשוני בעלי אלשרח בתימן.
מתוך הקדמתו לפירושיו: "המטרה הכללית בספר זה לבאר בו ענייני הלכות שחיטה לאחר שנזכיר את הכללים המפורסמים ועליהם מיוסדים מה שכתב רב אשי, בלשון ערבית. ואין מנוס מלהעלות דבריו עליו השלום... וקבעתי פרקיו ארבעה עשר... וקיבצתי לך הכל ואפילו ספק ספק נבילה למען יהיה זה ברור לך... אמר התלמיד הקל חנניה בר' ישעיה רי"ת (=רוח ה' תניחנו)... לא ראיתי ללמדך אלא במה שחיבר הגאון הגדול הזה ר' משה בר' מימון ז"ל... אך אבאר בכל הלכה עניינים והלכות בתלמוד שלא הזכירם רבנו משה"...
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה רצהבי, "תורתן של בני תימן" עמודים קע"א- קע"ב
- משה גברא, "אנציקלופדיה לחכמי תימן" עמוד 170.
