אברהם בן יצחק מנרבונה
| לידה |
סביב 1110 ד'תת"ע מונפלייה, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
סביב 1179 ד'תתקל"ט נרבון, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| תקופת הפעילות |
?–1179 |
| השתייכות | רבני פרובאנס, ראשונים |
| תחומי עיסוק | ספרות הגאונים, פירוש לתלמוד |
| רבותיו | רבי יצחק בן מרון הלוי |
| תלמידיו | הראב"ד השלישי |
| חיבוריו | "ספר האשכול", "פירוש לתלמוד" |
  | |
רבי אברהם ב"ר יצחק אב בית דין מנרבונה (מכונה הראב"ד השני; הראב"י; הר"א אב"ד; ר' אברהם בר יצחק מנפלייר, ד'תתמ"ה 1085 - ד'תתקי"ט 1158[1]) היה רב מקובל, אב בית דין של העיר נרבּונה, ובעל ישיבה, מחכמי יהדות פרובנס שבתקופת הראשונים, אשר לו מיוחס "ספר האשכול".
תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ר' אברהם אב בית דין, המכונה "הראב"ד השני", נולד לר' יצחק מנרבונה ולמד מפי רבי יצחק בן מרון הלוי[2]. נחשב גם לאחד מגדולי תלמידיו של ר' משה הדרשן מנרבונה, אם כי ככל הנראה לא למד מפיו ממש אלא מפי תלמידיו[3]. תקופה מסוימת שהה בברצלונה שם שמש את רבי יהודה הברצלוני[2]. נחשב למקובל והיה חותנו של הראב"ד (השלישי). בספר האמונות, דף ל"ז מתועד שזכה הרב לגילוי אליהו. לצידו בבית הדין כיהנו רבי טודרוס בן משה ורבי משולם בן נתן.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פירוש לתלמוד- למסכתות יבמות, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות ומכות[4]. החיבור אבד ברובו. מפירושו למסכת בבא בתרא השתמרו חלקים נכבדים בשני כתבי יד לא שלמים. מיתר המסכתות השתמרו בידינו רק מובאות בכתבי הראשונים.
- ספר האשכול - הספר עוסק בהרחבה בדברי הגאונים ובייחוד בספר הלכות גדולות, על פי השערת שלום אלבק, הוא בעיקרו ליקוט מתוך ספר העתים לרבי יהודה הברצלוני[5]. הספר שימש כמקור פסיקה לכל יהדות פרובנס.
- שאלות ותשובות ראב"י אב"ד - יצא לאור על ידי הרב יוסף קאפח.
- ליקוטי ספר הדין - שמחה אסף הדפיס מכתבי יד ליקוטים מספר הדין של ר' יהודה הברצלוני ועל סמך מספר ראיות הוא טען שעורך הליקוט הוא ר' אברהם אב"ד.
| תקופת חייו של הרב אברהם בן יצחק מנרבונה על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם ב"ר יצחק אב-בית-דין", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 7, באתר היברובוקס
- "אברהם בן יצחק אב בית־דין מנרבוני", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 97, באתר היברובוקס
אברהם בן יצחק (1085-1158), מנרבונה, דף שער בספרייה הלאומית- רבי אברהם בר יצחק אב־בית־דין, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"
- כתביו ועליהם
- ספר האשכול, ירושלים, ה'תרצ"ה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית – ישראל
- שלם יהלום, פרשנות התלמוד של ר' אברהם בן יצחק אב בית דין: סקירה מחודשת,עלי ספר כ' (ה'תשס"ט), עמ' 29–55.
- שמחה עמנואל, ספר התשובות של ר' אברהם אב בית דין נרבונה ותשובה חדשה על החזקת שפחה, נטועים, כב (תשפ"א), עמ' 87-57
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לפי חנוך אלבק ולפי פרויקט השו"ת.
- ^ 1 2 שלום וחנוך אלבק, מבוא לספר האשכול, פרק א'
- ^ ר' אברהם זכותא בספר יוחסין, מאמר חמישי, לכאורה מונה אותו כתלמיד ר' משה הדרשן, אך הוא עצמו כותב שר' נתן מרומי שנפטר בשנת 1110 היה תלמידו של ר' משה הדרשן, בזמן שהראב"ד נולד בשנה זו, ור' משה הדרשן נפטר ככל הנראה במחצית המאה ה-11.
- ^ שלם יהלום, בין גירונה לנרבונה: אבני בניין ליצירת הרמב"ן, ישראל: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל והמזרח, תשע"ג, עמ' 36-45
- ^ שלום וחנוך אלבק, מבוא לספר האשכול, פרק ד'